תכליתן של עשר המכות הייתה, לפי רש"י – "למען הרבות בו אותותיי ותכירו את גבורתי". על כך מתעוררת שאלה פשוטה: אם אמנם המטרה היא הפגנת כוחו של הקב"ה, מדוע נמשכו המכות זמן רב כל-כך, כדברי המדרש: "המכה משמשת רביע חודש; ושלושה חודשים היה מעיד ומתרה בהם". לכאורה דיי היה בהנחתת המכה ליום אחד, או ליומיים-שלושה, כדי להעביר את המסר.
ואכן, המכות האחרונות היו קצרות יותר. מכת חושך נמשכה שישה ימים בלבד, ומכת בכורות – רגע אחד, אחרי התראה אחת. ואם כן, הרי אפשר לפעול את הפעולה גם בזמן קצר יותר. זאת ועוד - כל אותו זמן הוסיפו בני ישראל להיות שרויים בגלות מצרים (אמנם "בראש השנה בטלה עבודה מאבותינו", אך עדיין היו בגלות), עד המכה העשירית, ואם כן, מה פעלו המכות?
זמן להפנים
ההסבר הוא: נוסף על עצם גילוי גבורתו של הקב"ה במכות מצרים נלווה לכל מכה ומכה מסר ייחודי. לדוגמה, מכת דם – "מצרים עובדים לנילוס, לפיכך הלקה את יראתם"; ובימי המכה היו יכולים להפנים את משמעותה. המדרש גם מספר שבמהלך ימי מכת דם נאלצו המצרים לקנות מים מבני ישראל, ובכך באה תועלת לבני ישראל.
גם מכת צפרדע הייתה מכה ליאור, ה'עבודה זרה' של מצרים. מכת כינים הוכיחה לחרטומים את קוצר ידם – "אצבע אלוקים היא". מכת ברד המחישה כי "הירא את דבר ה' מעבדי פרעה", שהניס את מקנהו, הציל את רכושו. גם כל אחת ואחת משאר המכות נשאה מסר.
גם פרעה הושפע
רש"י מוסיף עוד נקודה: "וכן מידתו של הקב"ה מביא פורענות על האומות כדי שישמעו ישראל וייראו". כלומר, נוסף על פעולת המכה על המצרים, הייתה למכות השפעה מצטברת על בני ישראל.
ומזה יש גם לימוד והוראה בעבודת ה'. לעיתים יהודי מנסה להשפיע על הזולת ולקרבו לעבודת ה', אך נדמה לו כי לא הצליח. מלמדת אותנו הפרשה שגדולה מזו מצאנו אצל פרעה הרשע, שאף שבתחילה המכות לא השפיעו עליו, והוא עמד בסרבנותו, עם זה, כל מכה ומכה פעלה את פעולתה, ובסופו של דבר שחרר את בני ישראל.
הפעולה פועלת
ואם כך באשר לפרעה ובזמן שקודם מתן תורה, כאשר הגזירה הרוחנית "עליונים לא ירדו למטה, ותחתונים לא יעלו למעלה" הייתה בתוקפה – על אחת כמה וכמה בימינו, כאשר מעמד הר סיני ביטל את ההפרדה בין הרוחני לגשמי, והקדושה יכולה לחדור לתוך הגשמיות ולשנותה.
מכאן ההוראה שצריך לגשת אל יהודי שני בדרכי נועם ובדרכי שלום, ולדבר אליו דברים היוצאים מן הלב, ואז לא ייתכן שהדברים לא יחדרו לליבו. אין לך פעולה שחוזרת ריקם. ואם נדמה לאדם שפעולתו היא לשווא, הטעות היא בעיני המתבונן. יש להתעלות, להביט אל פנימיותו של היהודי, ולהיווכח שכל דבר פעל את פעולתו.
(תורת מנחם תשמ"ו, כרך ב, עמ' 391) |
זמנים נוספים
שקיעה: 19:13
זריחה: 6:07
