ברכת השלום

"לכן אמור, הנני נותן לו את בריתי שלום" (במדבר כה,יב). לאחר שפינחס הראה גבורה גדולה כל-כך ומסירות-נפש למען ישראל ותורתו, הוא נזקק במיוחד לברכת השלום, שכן על-פי-רוב שכרם של אנשים כאלה הוא מחלוקת ורדיפות.

(רבי יונתן אייבשיץ) 

המידה הנגדית

מכיוון שהייתה בפינחס מידה גדולה כל-כך של קנאות, היה צריך למידת השלום, משקל-נגד לקנאות, שהיא מידה שראוי להשתמש בה רק במקרים יוצאים מן הכלל.

(כתב סופר)

רפואה למכה

פרשת פינחס נקראת תמיד לקראת (או בתוך) ימי בין המצרים. בקריאה זו יש משום הקדמת רפואה למכה, שהרי נאמר במדרש "פינחס זה אליהו", מבשר הגאולה.

 (הרבי מליובאוויטש)

רמז לפרשת-החיים

אדמו"ר הריי"צ מליובאוויטש נכנס לבריתו של אברהם אבינו בפרשת פינחס, ופעם אחת התבטא ואמר, שרוב מאורעות חייו נרמזים בפרשה זו.

(ספר השיחות ת"ש)

למעלה מציווי

פינחס פעל על-פי ההלכה "הבועל ארמית קנאים פוגעים בו". דין זה אינו בבחינת חיוב, שהרי ההלכה היא ש"הבא לימלך אין מורין לו". וכך גם הרבי הריי"צ מסר את נפשו על החזקת התורה והיהדות גם בדברים שאין אדם מצווה למסור את נפשו עליהם.

(לקוטי שיחות)

 קנאות "בתוכם"

השבח הראשון שהתורה מונה בפינחס, שקנאתו הייתה "בתוכם", בתוך עם-ישראל. ככל שקנאותו של אדם אמיתית וכנה יותר, הוא נשאר "בתוכם", ואינו פורש אל מחוץ למחנה ובונה במה לעצמו.

(רבי פינחס מקוריץ)

אהוב על הבריות

לפינחס ניתנה ברכת השלום. טבע הבריות שהם שונאים את מי שמוכיחם בענייני תורה ויראת שמים. לכן נתן הקב"ה לפינחס את ברכת השלום, שיהיה אהוב על הבריות.

(פנים יפות)

זה אליהו

"פינחס" – רומז לעבודת ה' מתוך מסירות-נפש, שבה מתגלה עצם הנפש, בחינת ה"יחידה". "הוא אליהו" – עבודה זו מקרבת את ביאתו של מבשר הגאולה, שאז תתגלה מהותו ועצמותו יתברך, בחינת "יחיד".

(הרבי מליובאוויטש)