חב''ד כל הלב לכל אחד
לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 16:37 זריחה: 6:33 י"ד בכסליו התש"פ, 12/12/19
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

מבחן ברפא"ל
מעשה שהיה

מדורים נוספים
שיחת השבוע 1627 - כל המדורים ברצף
מרוויחים מהכשרות ובוכים
יש חדש
האחדות הנחוצה לפני הכול
הקמת המשכן
לא יותר מדיי
קיום באמונה פשוטה
מבחן ברפא"ל
האמונה בעתיד
'בצלאל' של עצי החיים
הכשרה לפסח

התלבטות קשה מילאה את ליבו של יצחק תורג'מן. מסע ארוך עשה מהעיר מידלט, מקום מגוריו, לעיר ארפוד. הוא עמד נרגש מול דלת הבית. שאלה אחת בפיו, אך היא גורלית לחייו. התשובה שתתקבל תקבע את עתידו. הוא נשם עמוקות ונקש בדלת.

דמותו המאירה של רבי מאיר אבוחצירה מילאה את הפתח. אף שטרם מלאו לו יובל שנים היה רבי מאיר נערץ על בני הערים מידלט וארפוד שבמרוקו, שבהן שימש רב. גדולתו בתורה וקדושתו היו לשם דבר מנעוריו, והכול שחו באישיותו המיוחדת של בנו-בכורו של רבי ישראל אבוחצירה, ה'בבא סאלי'.

השאלה שבפי יצחק תורג'מן טרדה את מנוחתו. הוא עמד בצומת דרכים, ולא ידע להכריע.

השנה שנת תשכ"ב (1962). באותה עת התנהל במרוקו 'מבצע יכין', שבמהלכו הועלו ארצה כשמונים אלף יהודים. המבצע נערך בהסכם חשאי עם חסן מלך מרוקו, שנהנה מתשלום תמורת כל יהודי שהותר לו לצאת את גבולות המדינה.

עז היה רצונו של יצחק להצטרף לגל העלייה ולעלות לארץ הקודש, משאת נפשם של אבותיו ואבות אבותיו. אך חששות רבים מילאו אותו לנוכח קשיי הקליטה והפרנסה הצפויים לו בארץ. הוא כבר בעל משפחה, שעל כתפיו מוטל עול פרנסתה. כיצד יסתדר בארץ ישראל?

רבי מאיר קיבלו בחום, הזמינו לשבת, וביקש לשמוע את שאלתו. יצחק חלק עם ה'בבא מאיר' את התחבטויותיו. הוא תיאר את שאיפתו הגדולה לעלות לארץ הקודש, ואז שטח את שאלתו. "לצערי לא למדתי קרוא וכתוב. כאן, במרוקו, אין זה מפריע לי להתפרנס בכבוד. אבל בארץ ישראל כולם חכמים ומשכילים, ואיך אוכל להתפרנס שם בהעדר ידיעת קרוא וכתוב?", אמר.

רבי מאיר הרהר רגע, ואז פנה אל היהודי ואמר לו בחיוך: "אין לך מה לחשוש. חז"ל אמרו שהקב"ה זן את כל העולם, מקרני ראמים עד ביצי כינים. וכי סבור אתה שהללו יודעים קרוא וכתוב? ובכל-זאת ה' דואג לקיומם. יהיה בסדר, ה' ידאג גם לך".

אך גם למשמע דברי העידוד לא נחה דעתו של יצחק. כשהבחין בכך רבי מאיר הוסיף ואמר: "דע שאי-ידיעת קרוא וכתוב לא זו בלבד שלא תזיק לך בהשגת פרנסה בארץ ישראל, אלא היא עצמה תסייע לך בכך!".

לאמירה ברורה כל-כך לא יכול יצחק היה לצפות. ליבו התמלא אמונה שלמה בדברי הצדיק. הוא מיהר לשוב לביתו ובישר בשמחה לבני משפחתו כי ההחלטה נפלה – עולים לארץ ישראל. בחדווה ארזו את מיטלטליהם, נפרדו מהעיר מידלט, ויצאו לדרך. כעבור כמה שנים עלה ארצה גם רבי מאיר עצמו.

עם בואה ארצה הופנתה המשפחה לקריית-אתא. יצחק הועסק בתחילה בחברת 'סולל בונה', אך העבודה הפיזית הייתה קשה לו. הוא ביקש להחליפה בעבודה אחרת. פנה יצחק ללשכת התעסוקה, והציג את עצמו ואת קורות חייו.

בשעת השיחה נפלטו מפיו המילים "אינני יודע קרוא וכתוב". מיד קלט את הטעות שעשה. חרטה מילאה את ליבו. ואולם את הנעשה אין להשיב. בדרכו לשוב לביתו ייסר את עצמו על השטות שפלט. במו פיו חיבל בסיכוייו להשיג עבודה מכובדת. אלא שאז נזכר בדברי רבי מאיר והתעודד. הוא חיזק את עצמו באמונת צדיקים וקיווה לטוב.

לא חלף זמן רב ויצחק קיבל הזמנה להתייצב במשרדי חברת רפא"ל (הרשות לפיתוח אמצעי לחימה). תחילה סבר שמישהו מתעתע בו. בכל-זאת החליט לבוא למשרדי החברה. הוא נתבקש להמתין בחדר ההמתנה. עברה שעה ועוד שעה, ואיש לא קרא בשמו.

השעות נקפו ויצחק כמעט סב על עקביו, אלא שאז ניגש אליו פקיד והזמינו להיכנס לחדרו. שעה ארוכה חקר אותו על קורות חייו, ולבסוף הודיע לו כי התקבל לעבודה בחברה.

"אנחנו זקוקים לעובד מסור שיטפל בניירת הרבה שמצטברת במשרדים", אמר לו. "תפקידך יהיה לגרוס את הניירת הזאת, מפני שיש בה מידע סודי, שאסור שיתגלגל למקומות זרים".

האיש הוסיף ואמר: "בזמן הממושך שהמתנת לפגישה עקבנו אחריך. על השולחן שלפניך הונחו בכוונה כתבי-עת מגוּונים, בשפות שונות. רצינו לוודא שאכן אינך יודע לקרוא. נוכחנו שבמשך כל זמן ההמתנה הארוכה לא נפנית לעיתונים שלפניך.

"למעשה", חייך האיש, "היה רגע שבו נטלת עיתון כלשהו, ואולם החזקת אותו הפוך. זה היה הסימן המובהק בעבורנו כי אתה העובד שאנו מחפשים. אדם שיעשה את מלאכתו נאמנה, בלי שיתפתה לקרוא את הכתוב במסמכים".

שנים רבות עבד יצחק תורג'מן בחברת רפא"ל. גם לאחר הגיעו לגיל הפרישה ביקשו בחברה שימשיך בעבודתו. הוא פרנס את משפחתו בכבוד, ונפטר לפני כמה שנים, בהיותו בן 87.

מכריו הכירו אותו כאיש תם וישר, ירא שמים, שידע על-פה את התפילות ופרקי תהילים רבים. בכל שנה, בכ' בטבת, נהג לערוך את ההילולא הגדולה לרבי יעקב אבוחצירה, שרבי מאיר היה נינו.

(תודה לאחיו של בעל המעשה, הרב יהודה תורג'מן מקריית-אתא)


   

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)