חב''ד כל הלב לכל אחד
לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 16:38 זריחה: 6:16 כ"ג בחשון התש"פ, 21/11/19
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

אעלה את ירושלים
ניצוצי רבי

נושאים נוספים
עמל תורה – מעבר לגבולות השכל והרצון
הגאולה כבר תלויה באוויר
אעלה את ירושלים
פרשת בחוקותי
"בעשרה מאמרות . . עשרה ניסים"
הלכות ומנהגי חב"ד

על רצינות המצב בירושלים ובעיר העתיקה – בדיווח משנת תש"ח * בקשת הרבי מסגן ראש העירייה להשכין שלום בעיר * הפתעתו הגדולה של איש הסוכנות, ומדוע לא הוציא הפרופסור את מפת ירושלים מכיסו? * כיצד הניח הרבי את דעתו של השגריר, והאם ניתן למתגורר בעיר לעבור אל מחוץ ירושלים? * מתוך הספר 'עיר הקודש והמקדש' במשנתו של הרבי

מאת: הרב מרדכי מנשה לאופר

המצב בירושלים – רציני ביותר

בשנת תש"ח, שיגרו רבני חב"ד בירושלים מברק בהול לכבוד קדושת אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע. את המברק תירגם הרבי נשיא-דורנו ללשון-הקודש בכתב יד ברור ומסודר, והגישו לרבי הריי"צ (העתקו מצורף כאן):

המצב בירושלים ובפרט בעיר הישנה רציני ביותר עוררו רחמים ממקור הרחמים והחסדים העליונים בעד יהודי א"י ובפרט אלו שבירושלים.

בני ישראל אורי בן מושקא ליבא נתפס התפללו לשחרורו ובריאות הטובה

כולל חב"ד הרבנים אליעזרוב אורנשטיין.

להשכין שלום בירושלים

ביומן שנת הקהל תשמ"א עמ' 62 מסופר:

"לסגן ראש עירית ירושלים אמר [הרבי], בין השאר, שיפעל להשכנת שלום בעיר".

הפעם מדובר, בין תושביה היהודים של העיר.

על חומותיך ירושלים

בחודש כסלו תשמ"ב ביקר אצל הרבי הגאון רבי בצלאל ז'ולטי (ראה 'כפר חב"ד' גליון 34 עמ' 17). על הדברים ששמע הרב ז'ולטי מפי הרבי באותה 'יחידות' – מספר הגאון החסיד רבי חנני' יוסף אייזנבך שליט"א ('כפר חב"ד' גליון 45 עמ' 24):

"הגאון שמע מפי כ"ק הרבי דברים קשים בנושא זה... שהשתמע מהם חרדה עמוקה לגורלה של ירושלים, שלימותה וקדושתה. באותה יחידות, אגב, קיבל הרב ז'ולטי עידוד ושבח למתכונת המיוחדת שהעניק לישיבתו 'יד אהרן' בירושלים, שבה מתבררת כל סוגיא הנלמדת עד להלכה למעשה".

בקי בשבילי ירושלים!

מר אליעזר שפר – איש הסוכנות היהודית – ביקר אצל הרבי בשנות תש"י. היה  זה בתקופה בה געשה הארץ סביב חילולי-השבת בירושלים. הפגנות השבת המפורסמות היו אז בשיאן. טבעי היה, אפוא, שהנושא יעלה בשיחתם. אולם הפתעת האורח הייתה גדולה, כאשר בין הדברים שאלו הרבי: מדוע צריכות המכוניות לנסוע משם... הרי יכולים הם לנסוע לכאן... וכך תיאר בפניו הרבי מסלול נסיעה ברור, כשלאיש-שיחו נדמה לרגע שמולו יושב בן-ירושלים ותיק... את הדברים שמע מפיו הרה"ח ר' מרדכי שי' גולדברג – בני ברק (ופורסמו ב'בית חיינו' גליון 101 עמ' 18).

בונה עיר חב"ד...

בשנת תשמ"ז הטיל הרבי על עסקני חב"ד הרה"ח ר' ירמי' שי' ברנובר (יבלחט"א) – והרה"ח ר' שלמה מיידנצ'יק ז"ל לבנות שכונה בירושלים.

באחת ההזדמנויות, כשנכנס ברנובר ל'יחידות', החזיק בכיסו מפה של ירושלים וביקש להוציאה לצורך השיחה, אולם הרבי סימן לו בידו הק' שאין צורך.

ללא שיהוי החל הרבי לפרט בפניו את אפשרויות הבנייה: אם תבנו במקום פלוני הרי כשהבעל ירצה להשתתף בכינוס שמתקיים בבנייני האומה, יצטרך לעבור ברחובות פלוני ואלמוני והדרך תארך כך וכך דקות. ואילו אם יבנו במקום פלוני אז כשהרעיה תרצה לערוך קניות יהיה עליה לעשות את דרכה דרך רחובות אלו ואלו. כך שרטט הרבי את רחובות העיר ללא מפה. ברנובר עמד נדהם. הוא עצמו נהג לבקר בירושלים שלוש פעמים בשבוע, ואילו הרבי מעולם לא ביקר בעיר. למרות זאת, בקיאותו בסמטאותיה ובשביליה של ירושלים הייתה כמי שהתגורר בה אך אתמול...

הרב שקיבל 'עיטור ירושלים'

בפורים קטן תש"ל זכה הרב שמואל טוביה שטרן, רבה של מיאמי ביטש, פלורידה, לקבל מכתב מהרבי. בין השאר נאמר בו (אגרות-קודש כרך כו עמ' שלב-ג):

בנועם נודעתי שכבוד-תורתו מקבל ציון כבוד הקשור עם ירושלים עיר הקודש, תבנה ותכונן על ידי משיח צדקנו במהרה בימינו. ובודאי לדכוותי' [=לאישיות כמוהו] לא נצרך להדגיש מאמר חכמינו ז"ל שמא מילתא הוא, ובפרט בהנוגע לירושלים, שהדיוק בזה הוא בכל שלימותו, והרי פירשו חכמינו ז"ל (תוספות ד"ה הר, תענית טז, א, מיוסד על מדרש בראשית רבה פ' נו) שנקרא על שם "יראה" שקרא אברהם ו"שלם" שקרא שם בן נח, ומפרש אדמו"ר הזקן בעל התניא והשו"ע שהשם מורה על שלימות היראה. וכיון שירושלים עיר-הקודש נקראת קרית מלך רב, הרי מובן שהשפעתה – ובלשון הכתוב, ודבר ה' מירושלים – צריכה להיות בשלימות יראת ה', וכן כל הפעולות הקשורות עם ירושלים.

שגריר ירושלים בווינה...

אביע איחולי למר אשר יצליח בתפקידו הכי אחראי להיות שגריר ארץ הקודש והקדושה אשר בה, ארץ אשר בלשון תורתנו תורת אמת היא "ארץ אשר תמיד עיני ה' אלקיך בה מרשית השנה ועד אחרית שנה", ובפרט שגריר ירושלים, עיר בה חנה דוד, אשר בלשון נביא הגאולה והישועה – כשמו, ישעי' – בנוגע ליעודה הנצחי: מציון תצא תורה ודבר ה' מירושלים.

את הדברים לעיל כתב הרבי בח"י טבת תשמ"א לשגריר ישראל באוסטריה מר יששכר בן-יעקב, בתגובה למכתבו מט' טבת תשמ"א, בה העיר על העובדה שבאחד מפרסומי חב"ד הופיעה רשימת סניפי חב"ד בישראל ו"ירושלים ניצבת בין יפו וכפר סבא, והרי מצוה עלינו 'להעלות את ירושלים על ראש שמחתנו'...".

איגרת ארוכה השיב לו הרבי, בה גולל, בין היתר, את היסטוריית ההתפתחות של מוסדות חב"ד, בציינו ש"כבר הייתה ישיבה גדולה בירושלים עיר-הקודש, ישיבת תורת אמת, וגם מוסד 'כולל חב"ד' ומרכז תנועת חב"ד...".

על עצם השאלה מתפלא הרבי ומגלה:

מוצף אני בתביעות וטענות על עמדתי ה"ניצית" בכלל ובמיוחד בנוגע לירושלים כולל ירושלים העתיקה, עמדה המיוסדת על פסק-דין תורתנו, תורת אמת, אשר ירושלים בכל תוקפה הוא דוקא החלק שבתוך החומות, הנקראת עתה "ירושלים העתיקה", עיר בה חנה דוד, וממנה מושפעת הקדושה לירושלים שמחוץ לחומה.

ומוסיף הרבי עוד:

דרך אגב, ואולי אין זה דרך אגב, בירושלים העתיקה קיים בית-כנסת שיסדו אדמו"ר ה"צמח צדק", הוא האדמו"ר השלישי לנשיאי חב"ד, שאפילו בימי הכיבוש בידי ירדן נשאר קיים על כתליו וגגו, ביחד עם הטבלה הקבועה בכותל על-דבר המייסד וכו', ותיכף לשחרורה של ירושלים האמתית (העתיקה) נתחדש שם בית-הכנסת ובית המדרש וספרי'[ה] וכולל, ופעילות חינוך וכו'.

העתקת מגורים מירושלים

בשיחת ש"פ לך לך תשמ"ה (התוועדויות תשמ"ה כרך א' עמ' 553) מתבטא הרבי:

אלו שהיו דרים בירושלים, שהם צריכים להישאר לדור בירושלים במשך כל השנה כולה, ואין להם להעתיק מגורם אל מחוץ לירושלים [וכפי שמצינו בנוגע לקביעות מקום מגורים דאיש ואשה, שאף על פי שבדרך כלל צריכה האשה ללכת אחר האיש, מכל מקום, אם האשה רוצה לדור בירושלים והאיש רוצה לדור מחוץ לירושלים, צריך האיש ללכת אחר האשה (כתובות קי, ב – במשנה. רמב"ם הל' אישות ספי"ג. טושו"ע אה"ע סע"ה ס"ד)], ועד לפסק-דין הרמב"ם (רמב"ם הל' כלי המקדש פ"ה ה"ז) בנוגע לכהן גדול: "ויהיה ביתו בירושלים ואינו זז משם" (אלא אם כן לצורך הכי גדול על פי תורה).

ומעניין: הדברים האמורים נשמעו יותר במישור העקרוני והרוחני, אך באיגרת מכ"ז טבת תש"כ כתב הרבי לאיש ירושלים הרה"ח ר' חיים שטערן (ז"ל):

ובמה שכותב אודות שאלת ההעתקה מירושלים עיר-הקודש תבנה-ותכונן – כמדומה כבר עניתי, אשר אף שכפי השמועה ירושלים דעתה היא מחוץ לעיר ירושלים שבפסק-דין הש"ס, כדאי לשמוע בזה פסק-דין ברור מרב מורה הוראה בפועל, ורק לאחרי זה להתענין בענין ההעתקה.

במענה הרבי מודגש לכאורה כי אינו שולל זאת, אך מבקש שהרב יפסוק בכך.

ושוב מתבטא הרבי – שיחת ש"פ ויקרא תש"נ (התוועדויות תש"נ כרך ב' עמ' 492):

גם בזמן הגלות ישנה הקדושה דארץ ישראל, שהרי "קדושה לא זזה ממקומה", ועל-אחת-כמה-וכמה בנוגע לקדושת ירושלים (ירושלים העתיקה) והמקדש (כותל המערבי) ש"קדושת המקדש וירושלים מפני השכינה ושכינה אינה בטילה" (רמב"ם הל' בית הבחירה ריש פרק ו').

מאידך, מצינו כי הרבי עצמו חיווה דעתו להיתר באיגרת מט' סיון תשי"ח בו כותב (אגרות-קודש כרך יז עמ' קסא):

והרי כמה מקומות בארץ-הקודש תבנה-ותכונן שהדירות שם אינם ביוקר האמור וקדושת ארץ ישראל גם במקום ההוא, ואפילו בהנוגע לירושלים הרי באם אמרו שמותר לצאת מא"י לחו"ל בשביל לישא [אשה], על-אחת-כמה-וכמה מירושלים-תבנה-ותכונן לשאר ערי ישראל [אפילו אם תימצי לומר שהמחוז בו דרים הוא בפשיטות הגמורה בגבולות ירושלים].


   

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)