להיות משה רבנו
"לא-כן עבדי משה" (במדבר יז,ז). אילו היה לי רבי כריבונו של עולם, הייתי אף אני משה רבנו; ומדוע אין לי רבי כריבונו של עולם? משום שאין אני משה רבנו.
(חתם סופר)
עבודה מתוך אמונה
"בכל ביתי נאמן הוא" (במדבר יז,ז). אף-על-פי שמשה היה יכול להגיע לכל דבר בדרך של הבנה והשגה, כבן-בית שיכול לראות כל דבר, בכל-זאת היה בבחינת "בכל ביתי נאמן הוא" – הוא עבד את ה' מתוך אמונה.
(המגיד ממזריטש)
לא מגלים
פסוק זה נאמר על משה רבנו, ויש לפרשו על כל נשיאי ישראל. ומהו עניין הנאמנות? – שלא כל מה שרואים מגלים. ללמדנו שגם אם אין מבינים תמיד את הוראותיהם של נשיאי ישראל, עלינו לקיימן במילואן ומתוך ביטול מוחלט, מכיוון שלא כל מה שהם רואים הם מגלים לנו.
(תורת מנחם)
בתוך העם
"וַיֵּאָסֵף משה אל המחנה" (במדבר יא,ל). בשעה שמשה רבנו חש שפורענות מתרגשת ובאה על ישראל – העונש הכבד בקברות התאווה – נטל את אוהלו, שהיה מחוץ למחנה, ונטה אותו "אל המחנה". אם באה פורענות על בני ישראל, רצונו להיות עמהם ובתוכם.
(לקוטים חדשים)
המידה הנאה מכול
"והאיש משה עניו מאוד מכל האדם" (במדבר יב,ג). היו למשה עוד מעלות רבות ומידות טובות. אם התורה ראתה לשבחו על מידת הענווה, הרי שזו המידה הטובה והנאה מכול.
(עיטורי תורה)
ראיית אלוקות בהקיץ
"בחלום אדבר בו. לא-כן עבדי משה" (במדבר יב,ו-ז). כאשר אדם מרגיל את עצמו לחשוב תמיד על החיות האלוקית המלובשת בתוך כל דבר גשמי, הוא זוכה לראות בחלום הלילה את האלוקות עצמה, בלי לבוש וכיסוי. "לא-כן עבדי משה", משה רבנו רואה את החיות האלוקית גם בהקיץ.
(צוואת הריב"ש)
ענווה לפני כל אדם
משה רבנו הוא בחינת החכמה, ולכן הצטיין במידת הענווה. שכן הידיעה וההשגה בגדולת ה' גורמת לאדם התבטלות מוחלטת כלפי הקב"ה. התבטלות זו באה לידי ביטוי לא רק בענווה כלפי ה', אלא גם בענווה לפני כל אדם.
(לקוטי תורה)
סבלן בלי גבול
רש"י מפרש ש"עניו" הוא "שפל וסבלן". סבלנות – ארך אפיים – היא ממידותיו של הקב"ה. חז"ל אמרו "הידבק במידותיו": מה הקב"ה מידותיו בלי גבול, כן האדם צריך להיות סבלן בלי גבול.
(הנצי"ב) | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:12
זריחה: 6:10
