שאלה: האם יש מצב שמברכים ברכת המזון גם אם לא אכלנו לחם?
תשובה: נאמר בפרשתנו (ח,י): "ואכלת ושבעת ובירכת". חובת ברכת המזון מן התורה היא כשאדם אכל לחם כדי שביעה. מדרבנן חייבים בברכת המזון על אכילת 'כזית' לחם ומעלה (27 סמ"ק, כ-11 גרם בלחם לבן).
מקצת מיני המאפה שברכתם הרגילה 'מזונות', אם אוכלים מהם כמות שרגילים לקבוע עליה סעודה, חייבים בנטילת ידיים, בברכת 'המוציא' לפניהם ובברכת המזון אחריהם (תבשילים ודייסות אינם נכללים בזה).
למעשה, מסקנתו האחרונה של אדמו"ר הזקן היא, שמי שעומד לאכול מאותם מאפים שיעור של '4 ביצים' (230 סמ"ק) ויודע שישבע מהם, אפילו ישבע רק מפני שיאכלם עם בשר או דגים, ייטול ידיו תחילה ויברך עליהם 'המוציא' ולאחר מכן ברכת המזון (ויש פוסקים המחמירים וכוללים בשיעור 4 ביצים גם את המאכלים הבאים ללפת את המאפים ונאכלים עמם ממש).
מי שהתכונן לאכול מעט ובירך 'מזונות' כרגיל, ולאחר מכן החליט לאכול כדי קביעת סעודה, יעשה כך: יברך תחילה 'על המחיה' על מה שאכל וימתין מעט. לאחר מכן ייטול ידיו ויברך 'המוציא' על המאפים, ויאכל כדי שביעה. אם בסעודה השנייה אכל כשיעור 4 ביצים – יברך ברכת המזון, אף שהשובע נגרם רק בצירוף אכילתו הראשונה. ואם עומד עכשיו לאכול פחות מכמות זו, ייטול ידיו, יאכל תחילה 'כזית' לחם רגיל ויברך עליו 'המוציא', ואחר-כך יאכל את המאפים שרצונו לאוכלם, ויברך ברכת המזון.
מקורות: סדר ברה"נ פ"ב ס"ב-ד, ובמהדורת הרב אלאשווילי. וראה פסקי תשובות סי' קסח ס"ק ה, וש"נ. | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:06
