"כאשר אב שנתחנך בשיטת חב"ד מחנך את בנו בשיטה אחרת, תהיה חקירה - כשיבוא משיח - מי ילך למי" * הרבי מתעניין במצבו של 'תמים' ומגלה בקיאות בנוגע לכל תלמיד ותלמיד * מזדעק מהרעיון ש'תמים' יעזוב את מסגרת תומכי תמימים ומכנה זאת "מתעלולי היצר" ו"שורש פורה ראש ולענה" * לרגל כ"ף מרחשוון - יום הולדת כ"ק אדמו"ר הרש"ב נ"ע, מייסד תומכי-תמימים

מאת הרב מרדכי-מנשה לאופר

להלן כמה ציטוטים מדברים שהשמיע הרבי בהתוועדות פורים תשח"י (לקוטי-שיחות, כרך י, עמ' 229):

...כשיבוא משיח, הנה כל אלו שנתחנכו בשיטה אחת יהיו במחנה אחד. כאשר האב שנתחנך בשיטת חב"ד מחנך את בנו בשיטה אחרת, תהיה חקירה, מי ילך למי, שהרי ברא כרעא דאבוה. עתה ניתן עדיין לחטוף להכניס את בנו לתומכי-תמימים.

אין זה עניין של דרוש כי אם, כל אלו שלמדו בתומכי-תמימים צריכים להכניס את בניהם ובנותיהם בתומכי-תמימים ובמוסדות חב"ד, וכן לאידך גיסא, הבנים והבנות שלמדו בתומכי תמימים ובמוסדות חב"ד, צריכים לקשר את הוריהם למחנה חסידות חב"ד.

על כולם להירשם בתומכי-תמימים לפעול בגופו ובנפשו (ולא לשכוח גם על) בממונו, שאז הוא שלם, על-דרך מה שנאמר גבי יעקב ויבוא שלם, בגופו בממונו ובתורתו שהיינו בנשמתו, שיבוא שלם ותמים לקראת משיח צדקנו בקרוב ממש.

מכיר כל בחור בישיבה

סח הרה"ג הרה"ח הרב מרדכי-שמואל אשכנזי, רבו של כפר-חב"ד ('כפר חב"ד' גיליון 685, ערב סוכות תשנ"ו, עמ' 21-23):

כשלמדתי במונטריאל בשנת תשי"ט נכנסתי בפעם השנייה ל'יחידות'. ב'יחידות' ביקשתי מהרבי ברכה ליום ההולדת וכן עצה לזיכרון. הרבי אמר לי: הסגולה לזיכרון היא - א) לשמור על בריאות הגוף; ב) להשיח דעת מכך שכאילו לא זוכרים. והרבי הסביר לי: כשמישהו מחדיר למחשבתו שהוא לא זוכר טוב - זה עצמו גורם לאי זיכרון.

הרבי התעניין מי הם הר"מים והמשפיעים בישיבה, וכן מי ה'חברותות' שלי. כשפירטתי לרבי את שמותיהם של חבריי; על אחד מהם אמר הרבי, הרי זה בחור מתמיד ושומר על הזמן. על השני הרבי אמר, הרי זה בחור חסידי וכו'. נדהמתי לראות כיצד הרבי מכיר כל בחור ובחור בישיבה.

בסוף היחידות אמר לי הרבי: "מאחר ששהית כאן בהתוועדות - לכשתגיע למונטריאול תחזור ברבים את מה ששמעת בהתוועדות". כשאמרתי לרבי הרי אינני 'חוזר' - ענה לי הרבי: "כשמדברים וחוזרים את השיחות לאחרים, נעשות השיחות אצל החוזר ברורות ומובנות יותר ".

'תמים', בן 'תמים', בן-בנו של 'תמים'...

ועוד סיפר הגרמ"ש אשכנזי, על 'יחידות' נוספת שזכה לה בחורף תשכ"ד - ובה נאמרו דברים חריפים על חובתו ואחריותו של 'תמים':

"בתשכ"ד התארגנה קבוצת בחורים לנסיעה לרבי והייתי בין חברי הקבוצה. הקבוצה קיבלה רשות לשהות ב-770 למשך שלושה חודשים, ולפני הנסיעה חזרה נכנסתי ל'יחידות'.

"כאן עלי להקדים ולומר: במשך כל שנות לימודי בישיבה, למדתי תמיד עם בחורים שהיו מבוגרים ממני. משום כך כשחזרתי לארץ לא מצאתי לעצמי מקום ללימודים. 'כולל' עדיין לא היה קיים אז אצלנו, ולכן היתה סברה שאלך ללמוד רבנות ודיינות ב'מכון הרי פישל' בירושלים. למרות שלא הכניסו בחורים למכון, הבטיח הרב זווין ע"ה שהוא ידאג שיקבלו אותי.

"ובכן, כשנכנסתי ל'יחידות',  כתבתי ב'פתק' שאני מעוניין לעבור ללמוד ב'מכון הרי פישל' ונימקתי את הסיבות, ואז אירע דבר מאוד בלתי-רגיל:

"הרבי סובב את פניו הק' לעבר החלון ודיבר בתקיפות רבע שעה. בין היתר אמר לי:

"'היכן אנחנו מוצאים בשולחן-ערוך, בכל הלכות תלמוד תורה, שכאשר אדם נמצא במדבר הוא פטור מתלמוד תורה?! או שכאשר אדם נמצא לבד הוא פטור מתלמוד תורה?! אין על כך אפילו איזשהו רמז! כשאדם נמצא לבד הוא יכול ללמוד פחות?! הכל הוא מתעלולי היצר, כדי שהוא לא יוכל ללמוד בשקידה והתמדה! צריך לדעת שהרעיון הזה שהצמיחו לך הוא שורש פורה ראש ולענה! אני יודע מי עשה זאת, אולם עכשיו זה כבר לא נוגע. אתה צריך לעקור את זה מעיקרו. עליך לדעת שאתה תמים בן תמים, בן בנו של תמים. הסבא שלך למד בתומכי-תמימים, ואתה תלמיד של תומכי-תמימים! יכול להיות שמישהו שלומד במקום אחר יגדל ויהיה למדן, אבל אחד משלנו שהוא תמים בן תמים בן בנו של תמים - אם יעבור למסגרת אחרת יכול להיות בזה עניין של שנה כו''.

"ואז הרבי חזר שוב: 'עליך לדעת שאבא שלך למד בתומכי-תמימים, והסבא למד בתומכי-תמימים ואתה לומד בתומכי-תמימים וזהו המקום שלך!'. הרבי חזר על כך מספר פעמים, כשלא הבנתי למה התכוון בהגדרה 'שנה' - אמר לי הרבי שהכוונה למה שכתוב במשנה בקשר לתלמידו של ר' מאיר בעניין של שנה וכו'. בפתק שהכנסתי לשאלה ששאלתי האם לעבור וללמוד ב"מכון הרי פישל" ביקשתי ברכה להצלחה בלימוד הנגלה ובלימוד החסידות ועבודת התפילה (זה היה הנוסח שהרבי בירך אותי ב'יחידות" הקודמת). הרבי הסתכל על הפתק על הפתק ושאל:

"'מדוע כתבת את עבודת התפילה רק בסוף? בגלל שכתבת את עבודת התפילה בסוף זו הסיבה שנולדות לך כאלו שאלות!'. ואז חזר הרבי שוב על מה שאמר לי בקשר ללימודים בתומכי-תמימים.

"לפני היציאה הרבי בירך אותי: 'שתהיה לך הצלחה בעבודת התפילה בלימוד הנגלה ובלימוד החסידות' (עבודת התפילה בתחילת הברכה), והרבי המשיך: 'ואפילו לשיטתך שעבודת התפילה בסוף - אני מבקש ממך לא לחכות הרבה זמן', דהיינו שעבודת התפילה תהיה אצלי בראש ולא בסוף.

"לאחר מכן היתה 'יחידות כללית' לקבוצת תשכ"ד לפני יציאתה לארץ, והרבי, בין השאר, אמר באותה 'יחידות': 'והרי אתם נוסעים לתומכי-תמימים', וכשהוא אמר את המילים 'תומכי-תמימים' הוא הסתכל עלי במבט מאוד חודר".

התוועדויות רבות תוכן

בהמשך לאותה 'יחידות' שבה הטיל הרבי על התלמידים שליחויות שונות - דיווחו לאחר מכן התלמידים על מילוי משימתם (המסמך מתוך ארכיונו של הרה"ח ר' שלום-דובער ע"ה וולף):

ב"ה כ' טבת ה'תשכ"ד שנת המאה וחמישים להסתלקות והילולא של רבינו הזקן.

כ"ק אדמו"ר שליט"א

בהתאם להוראת כ"ק אדמו"ר שליט"א לכתוב בנוגע למילוי השליחות בישיבת תומכי-תמימים, ותורת אמת, ובמוסדות בתי-ספר ה'רשת' וכו', הרינו בזה למסור דו"ח מהנעשה במשך הזמן.

בהגיענו לרומא, בזמן שהותנו שם, התאספנו כולנו יחד, ובחרנו בראש ומנצח את התמים מרדכי-שמואל שי' אשכנזי, ושני לו התמים אהרון שי' הלפרין, שהם יארגנו את הפעולות, וינצחו עליהם, והוחלט בראשונה, שלא יאוחר מיום ד' פרשת ויגש ניכנס כולנו לסדרי הישיבה, וגם הוחלט שההתוועדות המרכזית בישיבת תומכי-תמימים כפר-חב"ד תהיה בשבת-קודש פרשת ויגש אחר-הצהריים, בהשתתפות כולם.

ביום ג' פרשת ויגש למחרת בואנו לארץ-הקודש התקיימה בישיבת תומכי-תמימים כפר חב"ד סעודת השבע ברכות של הת' שלום-לייב שי' אייזנבך, במעמד הרמי"ם והמשפיעים שליט"א, והתמים אהרון שי' הלפרין מסר את השיחה משבת פ' מקץ, בנוגע לשליחות, וכן סיפר מהיחידות הכללית של הת' השלוחים.

בליל ה' פרשת ויגש, התאספנו כולנו, וסודר סדר ההתוועדות וסדר חזרת השיחות, והמאמרים, משבת-מברכים כסלו - שבת-מברכים טבת.

בליל שבת-קודש חזר התמים חיים-אשר-זעליג שי' סלומון, תוכן המאמר שבת-מברכים כסלו, ד"ה ויתן לך, באידיש. להתמימים הספרדים שיחיו, חזר התמים מאיר שי' לרר אותו המאמר בלה"ק. סוכם עם המשפיע הרש"ח שי' קסלמן שההתוועדות תהיה במרוכז עם כל התמימים שי' ביחד עם התמימים הספרדים, ובמילא תהיה ההתוועדות בעיקר בלשון-הקודש. ההתוועדות התחילה בשבת-קודש בשעה 2:30 אחר-הצהריים, במעמד הרמי"ם והמשפיעים וכל התמימים יחיו, וכן קהל גדול מתושבי כפר-חב"ד שיחיו. פתח את ההתוועדות התמים מרדכי-שמואל שי' אשכנזי, ואמר שימסרו בהתוועדות זו מהשיחות ששמעו במשך הזמן שלאחרי חודש תשרי, לפי סדר הזמנים. בראשונה ניגנו את הניגון החדש "כי אנו עמך וכו'", והתמים ברוך שי' קפלן חזר תוכן שיחה ראשונה בעניין "יתן ויחזור ויתן", באידיש, ואחריו חזר התמים יקותיאל שי' גרין, אותה השיחה בלשון-הקודש. אחריו חזר התמים אהרון שי' הלפרין את שאר השיחות מההתוועדות זו. אחריו חזר התמים יקותיאל שי' גרין תוכן השיחות מי"ט כסלו בעניין "פדה בשלום נפשי" ומעניין הפדייה על-ידי ג' העניינים דתורה וגמ"ח ומתפלל עם הציבור. אחריו חזר התמים מרדכי-שמואל שי' אשכנזי, את ההדרן על הש"ס. אחריו חזר התמים אלחנן שי' יעקובוביץ, תוכן השיחה משבת פרשת וישב, בעניין הבירור בארץ אדום, ואחרי זה הדגיש התמים אהרון שי' הלפרין את ה'בכן' שיוצא משיחה זו לעניין הפצת המעיינות. אחריו דיבר התמים מרדכי-שמואל שי אשכנזי בנוגע שכ"ק אדמו"ר שליט"א תבע לאחד ב'יחידות' בנוגע לעבודת התפילה ואחרי זה חזר את השיחה, המשך להדרן של י"ט כסלו וההמשך לזה בשבת-קודש פרשת מקץ. אחריו חזר התמים בן-ציון שי' ליפסקר את שני המאמרים בעניין החלומות, והשיחה בנוגע לזה. התמים אהרון (?) שי' סיפר מה שכ"ק אדמו"ר שליט"א אמר לו ב'יחידות', בנוגע אם להיות ער בליל שישי, שאם זה מפריע לסדרים למחרת מוטב שלא יהיו ערים. אחריו חזר התמים שלום שי' שירום. מתוכן השיחה של שמחת-תורה בנוגע להסיפור עם ר' יוסף כלבו ואדמו"ר הזקן. התמים מנחם-מענדל שי' חנזין סיפר רשמים מבית חיינו. אחריו חזר התמים אריה-יהודא-לייב שי' לוין את השיחה משבת פ' מקץ, בעניין "ברוך שעשה נסים". אחריו חזר התמים מנחם-מענדל שי' חנזין את השיחות בעניין "הנרות הללו", ואחריו חזר התמים אהרון שי' הלפרין את תוכן המאמר ד"ה "נר חנוכה", ואת השיחות שלאחריו וסוכם שהנקודה הכללית מהשיחות שדובר הוא ההתעסקות בלימוד הנגלה ובלימוד החסידות ועבודת התפילה, ונוסף על העיקר - הפצה המעיינות, ונזכה כולנו למלאות רצון כ"ק אדמו"ר שליט"א.

לאחרי ההתדברות עם הנהלת ישיבת תורת-אמת נקבעה ההתוועדות המרכזית שם ליום ב' פרשת ויחי, בשעה 5 בערב.

במעמד הרמי"ם והמשפיעים והמנהלים שליט"א, בהשתתפות אברכי ותלמידי הישיבה וחלק מאנ"ש דעיה"ק ירושלים, ובהשתתפות התמימים השלוחים חוץ מהתמים שלום שי' שירום, שנעדר מסיבות משפחתיות, התחילה ההתוועדות מהשעה 5.30 ערב.

פתח את ההתוועדות התמים אהרון שי' הלפרין, ומסר את סדר ההתוועדות וסדרי חזרת השיחות. אחריו חזר התמים שלום-דובער שי' וואלף, את דברי כ"ק אדמו"ר שליט"א, בשבת פרשת מקץ, בנוגע לשלוחים. אחריו קרא מתוך הכתב התמים אהרון שי' הלפרין, את השיחה שכ"ק אדמו"ר שליט"א אמר בהיחידות הכללית להתמימים השלוחים שי', והדגיש את הקשר שניכר בדברי כ"ק אדמו"ר שליט"א בין תורת-אמת לתומכי-תמימים. אחריו חזר התמים ברוך שי' קפלן את השיחה משבת פרשת תולדות בעניין "יתן ויחזור ויתן". אחריו הסביר התמים מרדכי-שמואל שי' אשכנזי את עניין השליחות - א) שזה פועל על השליח עצמו שהוא מתעצם עם העניינים שחוזר, ב) זה מזכיר להשומעים זכרונות משהותם בחצרות רבותינו נשיאינו. התמים חיים-אשר-זעליג שי' סלומון, חזר את השיחה השנייה משבת פרשת תולדות, בעניין בעלי-תשובה וצדיקים והקישור בזה להספרי (?). אחריו חזר התמים אברהם-אהרון שי' ברוק את השיחה האחרונה שבהתוועדות הנ"ל. התמים אהרון שי' הלפרין הקדים הואיל וישנם כמה מהשלוחים שנוח להם לדבר יותר בלשון-הקודש, ומבקשים בזה סליחת הקהל. אחריו חזר התמים יקותיאל שי' גרין תוכן מהשיחות הראשונות של י"ט כסלו בעניין "פדה בשלום נפשי" ובג' הענינים שיש בזה, תורה, גמילות חסדים, ומתפלל עם הציבור, והדגיש את הבכן שצריך להוציא מזה בחיי היום-יום שאצל תלמידי הישיבה היא בהוספת תלמידים לישיבה, וכשעובדים בקשר יש לזה קיום, שזה עניין של את"ה. אחריו דבר הת' מרדכי-שמואל שי' אשכנזי את התביעה שתובע כ"ק אדמו"ר שליט"א מתלמידי תומכי-תמימים שיהיה מושלם בהנגלה ובדא"ח ובעבודת התפילה, יחד עם הפצת המעיינות. התמים מנחם-מענדל שי' חנזין חזר תוכן המאמר ד"ה "קטונתי". התמים מרדכי-שמואל שי' אשכנזי חזר אחריו את ההדרן על הש"ס וההמשכים בזה משבת פרשת וישב ומשבת פרשת מקץ. אחריו חזר התמים מנחם-מענדל שי' חנזין את הסיום על התניא והשיחה בנוגע ליהודי רוסיא וכפר-חב"ד. התמים אלחנן שי' יעקובוביץ חזר תוכן השיחה הראשונה משבת פרשת וישב והתמים אהרון שי' הלפרין הדגיש את ה'בכן' שבשיחה זו בעניין הפצת המעיינות. אחרי זה דיבר התמים יקותיאל שי' גרין בנוגע למה שדיבר כ"ק אדמו"ר שליט"א בשמחת-תורה בעניין המכתב מתש"ח בעניין של התוועדות שהיא עניין של קירוב לבבות, ויתן השי"ת שיתוספו תלמידים בהישיבה, ויוכלו לשלוח כל שנה 15 תלמידים לכ"ק אדמו"ר שליט"א. אחריו חזר התמים בן-ציון שי' ליפסקר שני המאמרים בעניין התהלוכות,  והדגיש בעיקר את תוכן השיחה בנוגע לזה, אחריו חזר התמים ארי'-יהודא-לייב שי' לוין את תוכן השיחה משבת פרשת מקץ בנוגע ל"ברוך שעשה ניסים". אחריו חזר התמים אהרון שי' הלפרין את תוכן השיחות בעניין "הנרות הללו", ושאר השיחות, ואחרי זה סיים שהנקודה הכללית מהשיחות שדובר כאן הוא להתחזק בלימוד הנגלה תורת החסידות ובעבודת התפלה, ונוסף על העיקר - הפצת המעיינות ויתן השי"ת שיתוספו הרבה תלמידים בישיבה ושנזכה כולנו למלאות רצון כ"ק אדמו"ר שליט"א.

יש לציין שההתוועדות פעלה רושם רב אצל המשתתפים ופעלה התעוררות גדולה.

לא על חשבון שקידה בתורה

כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ ואחריו הרבי נשיא-דורנו הקימו את "איגוד תלמידי הישיבות", איגוד שמתפקידו לאגד ולחזק את תלמידי הישיבות ולעסוק בהפצת המעיינות. הנה מכתב חריף של הרבי שראה בחריגה משקידה והתמדה בלימוד התורה סיבה להשהיית פעולות את"ה.

צילום המכתב במהדורה המודפסת

"מצדיקי הרבים ככוכבים"

להלן מאמר שהופיע בשעתו ב'המאור' תחת הכותרת "ידיעות מעולם התורה - הישיבה הקדושה תומכי-תמימים ליובאוויטש במנטריאל". אנו מביאים אותו בסגנונו האותנטי:

...במנטריאל יותר מבשאר ערי אמריקה וקנדה, יש לראות בחוש את החיים של תורה ושל יראת שמים הדופקים בה בבתי אולפנא בתי כנסיות ומדרשות ובעיקר - באלפי בתים פרטיים, בהנהגתם של רבנים וראשי ישיבה מפורסמים.

אמנם לית מאן דפליג שבמרכז היהודי הזה, אחת הרוחות החיות השופעות יום יום חיים חדשים של תורה וחסידות, היא ישיבתו הקדושה של כ"ק אדמו"ר מליובאוויטש שליט"א, ישיבת תומכי-תמימים במונטריאול. ישיבת תומכי-תמימים במונטריאול, עם כל מנגנונה הגדול והמסונף של מחלקות ומשרדים ופעילויות מפעילויות שונות, בהנהלת מיטב המנהלים והראשים והעסקנים, לא רק שעושה גדולות ונצורות בבתי גוואי, בשטח פעילויותה הפנימי, אבל כנפיה פרושות במטרתה הנעלה לקרב רחוקים, לכבוש עמדות חדשות בכל פינות קנדה.

ישיבת תומכי-תמימים במונטריאול שנוסדה לפני שבע-עשרה שנה, הנה כיום אחד ממוסדות התורה הכי מפורסמים בשמשו בית-יוצר ליותר משלוש-מאות חניכים בישיבות קטנות ומתיבתא גבוהה לכמו חמישים בחורים (כ"י) עם מטה של ראשי ישיבות ומלמדים שהשפעתם הולכת ורבה לתפארת יהודי מונטריאול ולגאון  מרכז הישיבות תת"ל.  

ברם, בגשתנו לדבר בפרטיות על הישיבה תומכי-תמימים במנטריאל, הרי אי-אפשר שלא לחלוק כבוד ומקום בראש למנהלה הראשי, האיש המורם בכשרונותיו וסגולותיו המצויינות, שהישיבה היא חלק נשמתו ואליה הוא נושא את נפשו ונשמתו בכל רגע ורגע, דעתנו להרב הגאון ר' אריה-לייב קרעמער שליט"א, אחד מהרבנים הכי חשובים במונטריאל. הרב קרעמער הוא מיחידי הרבנים היודע את רבונו ואת מטרתו והוא מוכן ומזומן בכל עת ורגע להשליך את נפשו מנגד כשהמדובר על טובת הישיבה, והוא מכונן תוכניות ומחשב חשבונות של מצווה, להרחיב את גבול הישיבה ובעיקר לחזק את יסודותיה, כי סוף כל סוף הרי גורל ישיבת ליובאוויטש כגורל כל הישיבות הקדושות בארה"ב, להיאבק במאבק קשה ורב, להחזיק מעמד במצב החומרי הקשה והאיום במצב של דאגות קשות לכסות ההוצאות הגדולות הכי חיוניות יום יום.

והנה נראה ככל מה שחסרה לה לישיבה בחמריות, היא עולה ומתפתחת בצורתה הרוחנית, בהרבות מקנת שלימותה בכל מחלקותיה התחתונות והעליונות.

השפעתם הכי עשירה בהשקפת עולמה של חב"ד, מקבלים התלמידים במחלקתו של ראש הישיבה הרב הגאון מו"ה חיים-מאיר חייקין שליט"א, שמעיקר לימודיו שהוא מרביץ בתלמידיו היושבים לפניו באימה ובכובד ראש, הוא הרצאת דינים משולחן-ערוך של רבנו הזקן זצ"ל, הר"מ הזה מסביר להם מקור הדין בש"ס ושיטת הפוסקים בו, ולבסוף - כוונתו העילאית והמסתורית של כל דין ודין, והוא מגלה לפניהם עולמות טהורים ומזוככים מכל סיג ופגם, הוא מייצג לפני התלמידים את כל הלכה והלכה שבשולחן-ערוך כיציר כפיו של הקב"ה, וחלק אלוקה ממעל שחלק לו ה' יתברך לאיש הישראלי, להיות חלקו בחיים בכל דרכיו והליכותיו.

אין כל פלא אפוא אם הגדיים תלמידי ישיבת תומכי-תמימים ומה גם כשנעשו תיישים הרי הם מוסרים נפשם על כל קוץ ותג שבתורת ובחסידות.

מראשי הישיבה המפורסמים שבישיבת תומכי-תמימים במונטריאל יש להזכיר כאן את הרב הגאון ר' יצחק הענדיל שליט"א, מומחה ונאמן במקצועו; הרב החסיד ר' מנחם-זאב גרינגלאס שליט"א, המשפיע מרוחו המושלם לכל תלמידי הישיבה; הרב אייזיק שוועי שליט"א, משגיח הישיבה שנתגדל בישיבת חב"ד; הרב צבי יהודה פייגעלשטאק שליט"א, יו"ר וועד החינוך.

בזמן האחרון חדשה עשה כ"ק אדמו"ר מליובאוויטש שליט"א בהושיבו במונטריאל  בחורי חמד ממיטב בחורי ישיבתו מברוקלין, לשבת בשבת תחכמוני בהרבצת תורה וחסידות במונטריאל.

המפעל הזה הצלחתו היא כפולה ומכופלת הן מצד חיזוק מבצרי הישיבה מבפנים והן מצד הגברת והפצת השפעת תורת חב"ד בתוככי בני העיר רבתי זו.

עונג רוחני משיב נפש הוא לראות את הילדים הרכים החל מגן ילדים ולמעלה בקודש, עסוקים בתורתם בהתמדה מיוחדת ושים לב לכל היוצא מפי מלמדיהם לקח.

מה מפליא לראות במחלקות השונות ילדים, בני הורים חסידיים על יד בנים צאצאי הורים חפשיים, שוקדים ביראה ובהתלהבות יתרה להבנת דברי הסוגיות החמורות שבש"ס ושבתוספות וכן כל מחלקה ומחלקה מוספת והולכת בהבנה והשכל ודעת, בהדרכתם של מלמדים וראשי ישיבה מומחים במקצועם ומסורים לעבודתם עבודת הקודש.

ביחד עם לימודי הקודש מסגלים להם לחניכים את דרכי התורה והחסידות החב"דית, והילדים כבר בגילם הרך הנם חסידי ליובאוויטש בכל לבם ונפשם. אולם עוד יותר מזה הנם זריזים וזהירים בשמירת המצוות ומנהגי ישראל. כדאי לציין שבהרבה בתים חפשיים, נאלצו ההורים להדביק מזוזות בפתחיהם, כי בניהם הקטנים תלמידי ליובאוויטש התרו בהם שלא יבואו בפתחיהם אם לא תהיינה שם מזוזות, וכן נאלצו לסדר בבתיהם כל עניני כשרות ושבת ועוד ועוד, למען לספק רצון בניהם הקטנים, שאך זה התחילו למוץ מדבשה של תורה וחסידות בישיבת תומכי-תמימים. לבסוף זכאים הם להזכירם לשבח אלו מצדיקי הרבים  המסורים להחזקת הישיבה בכל גופם ומאודם ובראשם ר' שמואל-דוד געמעראף יו"ר ועד הפועל של הישיבה. מר געמעראף שהנו בעל עסק ומסחר גדול ונציג היהודי  היחידי בעירית אוטרמונט זה ט' שנים  בכבוד רב, מקדיש הרבה משעתו ומהונו לטובת הישיבה; ר' אברהם אלבערט נשיא הכבוד של הישיבה מבעלי הבתים הכי חשובים במונטריאל, היה לפני מר געמעראף ראש ועד-הפועל במשך ח' שנים ועשה גדולות לחיזוק הישיבה, ויש לציין ביחוד את העסקנית החשובה מרת בלומברג,המקריבה הרבה כחות בכל מסירות לבה ונפשה ומכניסה סכומים חשובים לחיזוק הישיבה. עליהם ועל כל חבריהם נאמר ומצדיקי הרבים ככוכבים לעולם ועד.

"בטח כבר נודע לו"...

להלן צילום כתב-יד-קודש של הרבי - טיוטה לאיגרת שנשלחה אל "מוהר"י שי' זאקאן" - ובו התיחסות לכך ש"בנו ונכדו לומדים בישיבת 'תומכי תמימים'":

 (בקצה הימני העליון נרשם מל"ח, היינו שמכתב זה נשלח מטעם המרכז לעניני חינוך)

ב"ה, צום השביעי יהפך לשמחה

כבוד הרה"ח הוו"ח אי"א כו'

מהור"י שי זאקאן

שלום וברכה

במענה על מכתביו

בטח כבר נודע לו, אשר בנו ונכדו לומדים בישיבת "תומכי-תמימים" כאן.

בברכת גמר חתימה טובה

(חתימתי)

מוסג"פ מאמר שנדפס פה ימים אלו.

צילום המכתב במהדורה המודפסת