חב''ד כל הלב לכל אחד
לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 16:42 זריחה: 6:09 ט"ו בחשון התש"פ, 13/11/19
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

על ביאורי שמות ומשמעותם
ניצוצי רבי

נושאים נוספים
'לשפוט' את כל האיברים כיצד מילאו את תפקידם במשך השנה
כל המלכים נכללים במשיח
על ביאורי שמות ומשמעותם
פרשת שופטים
כל האומר דבר בשם אומרו
הרוצה בתשובה

במשך שעות ביאר הרבי את עניינם הרוחני של שמות המתוועדים, ב'התוועדות השמות' הייחודית שקיים בשנת תש"ז בפריז *  עוד ועוד לקחים הפיק הרבי במהלך השנים משמות פרטיים כמו משמות משפחה  *  זאת על בסיס העיקרון, שהשפעות החיות לאדם נמשכת על-ידי שמו  *  ועל שיטתו המיוחדת של רש"י בציטוט שמות תנאים ואמוראים

מאת: הרב מרדכי מנשה לאופר

"התוועדות השמות" בפאריז לפני 71 שנה

את רשימתנו נפתח הפעם בתיאור מרתק של התוועדות "צאתכם לשלום" שנערכה לקראת עזיבתו של הרבי יחד עם אמו הרבנית הצדקנית מרת חנה ע"ה את פריז בשנת תש"ז, לפני 71 שנה.

התיאור נרשם מפיו של אבי הרה"ח ר' יעקב יהושע שי', שכנער צעיר נכח באותו מעמד:

ההתוועדות האחרונה של הרבי בפאריז בשנת תש"ז נערכה בביתו של הרה"ח ר' זלמן שניאורסאהן, ברחוב רוזיע 10.

להתוועדות הגיעו רבנים רבים שהיו באותה תקופה בפאריז וכולם שיבחו את הרבי בנאומיהם בשבחים מיוחדים.

שני פירושים למושג "כבוד"

לאחר סיום הנאומים פתח הרבי בדבריו ואמר בהתייחסו לשבחים הרבים ששיבחו אותו:

למושג "כבוד" ישנם שני פירושים: א. מלשון כבוד, לכבד מישהו. ב. מלשון הכבדה. ושני הפירושים קשורים זה בזה, שכן כאשר מכבדים אדם (מלשון כבוד) ומשבחים אותו יותר ממה שהוא באמת – הדבר מכביד עליו (מלשון כובד), שכן עתה מוטל עליו לעמול ולהתייגע כדי שאכן השבחים יתאימו לו...

לאחר מכן פנה הרבי לאמו, הרבנית חנה ע"ה, שישבה בקצה השולחן המרכזי, אך בתוך חדר סמוך, ואמר לה: השעה כעת כבר מאוחרת (השעה היתה אז 12 בלילה), אולי כדאי שתלכי לנוח...

תוך כדי שהרבנית החלה לקום המשיך הרבי: "און איצטער וועט זיך אנהוייבן א חסידישע פארבריינגען..." [= וכעת תחל התוועדות חסידית...].

מאז החלה ההתוועדות המיוחדת במינה, שארכה זמן רב, עד השעה 6 לפנות בוקר, והוקדשה כולה לביאור משמעות שמותיהם של הנוכחים.

כל אחת משתי השיחות הראשונות הוקדשה לביאור שמו של אחד הנוכחים. הביאור ארך זמן רב. לאחר מכן הביאורים היו קצרים יותר, ולקראת סוף ההתוועדות הרבי אף ביקש שיאמרו לו שמות של כמה מהנוכחים יחד וביארם, אך גם אז התייחס הרבי וביאר כל שם ושם. במהלך ההתוועדות הרבי סיים לבאר את שמותיהם של כל הנוכחים כולם.

להתנהג כ"אברהם אבינו"

שתי השיחות הראשונות הוקדשו, כאמור, לשנים מהנוכחים: הראשון היה הרה"ח ר' איסר קליובגנט, עליו אמר הרבי כי הוא קרוב משפחה שלו והושיבו לידו. השני היה הרה"ח ר' אהרן מרדכי זילברשטרום, הרבי ביאר את שמו על פי מאמר חז"ל (חולין קלט, ב) "מרדכי מן התורה מנין, שנאמר "מר דרור" ומתרגמינן "מירא דכיא", הרבי הסביר כי תפקידו של רא"מ הוא לתרגם מאמרי חסידות לשפה הצרפתית והאריך בכך.

את שמי ביאר הרבי לקראת הסיום כשצורף לשמות נוכחים נוספים, בקשר לשם "יעקב" הזכיר הרבי כמדומני את המבואר בחסידות ש"יעקב" הוא אותיות י' עקב ובקשר לשמי "יהושע" הרבי הזכיר את מאמר חז"ל "י-ה יושיעך מעצת מרגלים".

גם את שמו של אחי הגדול, הרה"ח ר' אברהם אבוש ע"ה, ביאר הרבי. מששמע הרבי ששמו הוא "אברהם אבוש" נענה ואמר כי משמעות השם "אבוש" היא כמו "אבינו", כלומר: אברהם אבינו.

את משמעות הדברים בעבודת ה' ביאר הרבי כי גם על יהודי בעל עסק להתנהג כאברהם אבינו, והביא משיחות כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע, שם תואר בעל עסק המופשט מעניני העולם, וגם בהיותו בחנות שלו הוא מקדיש את הזמן שבין לקוח ללקוח ללימוד התורה.

טעמה המיוחד של ההתוועדות מלפני 71 שנה לא מש מפי עד היום.

עד כאן מתיאורו של אבי שי'.

דרכו של הרה"ק רבי לוי יצחק נ"ע

צאצאי הרה"ח ר' דניאל אליהו זקס ע"ה מספרים כי אף אביהם נכח בהתוועדות וסיפר כי הרבי ביאר את השם "דניאל" באמצעות הסיפור על דניאל בגוב האריות ואת השם אליהו באמצעות הסיפור על אליהו בהר הכרמל.

גם הרה"ח ר' שלום דובער שי' בוטמן זוכר שבאותו מעמד הרבי ביאר את השמות, וביניהם את השם "שלום דובער". הוא אינו זוכר מה היה הביאור אבל זכור לו שהרבי התייחס יותר בביאור שם זה לבן דודו הרה"ח ר' שלום דובער שי' שניאורסאהן (כיום בקראון הייטס) שהיה מבוגר ממנו במספר שנים.

עוד מספר, שבתחלה חלק מהאנשים שנקראו בכמה שמות אמרו רק שם אחד מהם ואותו הרבי ביאר, אולם לאחר מכן כאשר ראו שהשמות עומדים להסתיים נזכרו והזכירו גם את השמות הנוספים בהם נקראו.

הרב בוטמן מספר כי אביו, הרה"ח ר' זלמן בוטמן ע"ה התבטא לאחר ההתוועדות, כי דרך זו, של ביאור השמות, קיבל הרבי מאביו הרה"ק המקובל רבי לוי יצחק נ"ע, שהרש"ז בוטמן שמע אותו כאשר הוא דורש ומבאר שמות.

[נשמח לקבל ממי שבידו פרטים נוספים על התוועדות מיוחדת זו].

הוראה משמו של חתן בר-המצוה

כפי שניתן להבין מקריאת התיאורים מההתוועדות האמורה הרי שהייתה זו מיוחדת במינה. אולם דרך זו של ביאורי שמות של הנוכחים הייתה חלק מסגנונו של הרבי, ובפרט בימי הבראשית של לפני הנשיאות.

דוגמא נוספת לכך ניתן לראות במקרה דלהלן:

שבת מברכים חודש חשון תש"ב, שחלה בכ"ז תשרי, הייתה שבת בר המצוה של הת' שמואל פנחס הלוי הבר.

הרבי התוועד לרגל המאורע ואף רשם לעצמו ("רשימות" חוברת קל) ראשי פרקים ממה שאמר בהתוועדות.

חלקה הראשון של ההתוועדות עסק בביאור השם "שמואל פנחס", שמו של חתן בר-המצוה, וההוראות שניתן ללמוד ממנו בעבודת ה'.

כפתיחה לחלק זה מקדים הרבי את היסודות לדרך זו של ביאור השמות: א. מאמר הבעש"ט כי מכל דבר אפשר ללמוד הוראה בעבודת ה'. ב. איתא בספרים שמלמעלה נותנים דעה בהורי הילד לדעת השם אשר יקראו לו, ועל-ידי השם הוא המשכת החיות מהנשמה לגוף. ג. השם מורה גם כן על האדם מצד עבודתו, כנאמר שיהושע בן נון נקרא בשם יהושע על שם "י-ה יושיעך מעצת מרגלים" (סוטה לד, ב), וכן מובא בגמרא (יומא פג, ב) על רבי מאיר שדייק בשמו של אדם ומכך הסיק על התנהגותו.

מסירות נפש כפינחס

תוכן ביאורו של הרבי בקצרה:

השם "שמואל" נקרא על שם "כי מה' שאלתיו", כלומר מלשון השאלה, ומוסב על הנפש האלוקית שניתנת בהשאלה לאדם כדי לנצח את הגוף והנפש הבהמית. אמנם כיון שהדין הוא ששואל חייב בכל נזק אם כן "מי בכחו לעמוד בזה"?

"והעצה לזה – שיהי' שאלה בבעלים", שהוא על ידי עבודת התפלה, ועל ידי זה פטור השואל גם על פשיעה.

ההוראה מהשם "פנחס":

"אופן העבודה ובפרט בימינו עתה צריך-להיות כפנחס שהלך במסירות-נפש . . ומסירות-נפש גם בהנוגע לזולתו, כענין פנחס שהי-ה להציל את ישראל". עד כאן לשונו הקדוש של הרבי.

שמות המשפחה של נשיאי חב"ד

גם בשנים שאחרי הנשיאות ביאר הרבי בהזדמנויות שונות את המשמעות של שמותיהם של אנשים פרטיים, במיוחד מעניין כי הרבי התייחס פעמים רבות גם לשמות-משפחה ולמשמעותם, להלן דוגמאות בנידון.

נפתח בשמות המשפחה של נשיאי חב"ד הראשונים. על חשיבות ידיעת כל פרט מחייהם של כ"ק רבוה"ק נשיאי חב"ד בעיני הרבי ניתן ללמוד מכך שהפתגם בלוח "היום יום", "לוח אור זרוע לחסידי חב"ד", ליום ז' ניסן הוא:

כינוי משפחה של רבינו הזקן: ברוכאוויטש.

כינוי משפחה של בנו אדמו"ר האמצעי: שניאורי.

כינוי משפחה של ה"צמח צדק": שניאורסאהן.

 

להיות חזק כמו ה'שמיר'

התייחסויות רבות לשמות משפחה היו בחלוקת השטרות לצדקה שהיתה נהוגה אצל הרבי בשנים האחרונות, כמה מן המפורסמות שבהן (תוכן הדברים בלבד, בלתי מוגה):

לזקן המקובלים הרב יצחק כדורי אמר הרבי:

בהתאם לשמכם "כדורי" עליכם להשפיע על כל כדור הארץ...

בהקשר לראש הממשלה דאז, מר יצחק שמיר ז"ל, ציין הרבי את שם משפחתו "שמיר" בקשר עם זאת שעליו להיות חזק כמו בריית ה"שמיר" הידועה בחזקה (שעמה חתכו את האבנים לבניית בית המקדש) כנגד החזרת השטחים בארץ-הקודש.

להרה"ח ר' אליעזר שי' מזרחי, שהיה חבר כנסת מטעם 'אגודת ישראל', אמר הרבי בהזדמנות מסויימת כי שם משפחתו "מזרחי" קשור עם הפסוק "ממזרח שמש עד מבואו מהולל שם ה'".

"כללי רש"י" בענין השמות

גם בתורתו של הרבי מתייחס הרבי פעמים רבות לשמות התנאים והאמוראים שבגמרא ובמשנה, בפירוש רש"י על התורה ובשולחן-ערוך אדמו"ר הזקן.

להלן מספר כללים מתוך הספר "כללי רש"י" (בעריכת חותני הרה"ג הרה"ח הרב טוביה שי' בלוי) במהדורת תשע"ח, שם מוקדש פרק ח' ל"ציוני מקורות ושמות", המבטאים את גישתו של הרבי לשמות תנאים ואמוראים המוזכרים בפירוש רש"י שעל התורה:

רש"י אינו מביא דברים בציון שם אומרם

דרכו של רש"י ברובם המוחלט של פירושיו, שלא להביא דברים בציון שם אומרם (למרות ש"כל האומר דבר בשם אומרו מביא גאולה לעולם" (אבות פרק ו משנה ו)), זאת על אף שבמקור הדברים מוזכר שמו של בעל המאמר, משום שענינו של רש"י הוא "אני לא באתי אלא לפשוטו של מקרא", ובלימוד לפי דרך הפשט הרי כיוון שהפשט מכריח לפרש כך אין כל צורך בידיעת שמו של בעל המאמר, בשונה מדרך ההלכה בה ידיעת השם נחוצה לצורך ידיעת פסק ההלכה.

רש"י מציין את שם האומר כשהדבר יוסיף הבנה בפירושו

מהכלל האמור מובן, כי כאשר רש"י חורג מדרכו, ומביא מאמר חז"ל בשם אומרו, הרי זה מצד טעם מיוחד: כדי שעל-ידי הידיעה מיהו בעל המאמר תתווסף הסברה, ביאור והבנה הנוגעים לפירושו במקרא.

ציון השם יתרץ קושי ע"י בירור שיטת האומר

משמעותה של תוספת הבנה אליה רומז רש"י על-ידי ציון שמו של בעל המאמר היא לדוגמא: כאשר מתעורר קושי לתלמיד ממולח בהבנת דברי רש"י מציין רש"י את שם בעל המאמר, כדי שעל-ידי ידיעת דרכו והנהגתו או שיטתו במקומות אחרים יתורץ הקושי.

לעתים בתוכן השם טמון התירוץ לקושי

דוגמא נוספת לתירוץ קושי על-ידי ציון שם בעל המאמר היא כאשר משמעות תוכנו של השם (כגון: "רבי תנחומא" מלשון תנחומין) מתרצת את הקושי.

הקושי המתורץ ע"י השם הוא ל"תלמיד ממולח"

הקושי אותו בא רש"י ליישב על-ידי ציון שם בעל המאמר אינו קושי בדרך הפשט ממש, שכן במקרה כזה היה רש"י מתרץ את הקושי בפירוש, אלא הוא קושי שמתעורר רק ל"תלמיד ממולח", ומסיבה זו אין רש"י מתרץ את הקושי בפירוש, אלא בדרך רמז בלבד.

בציון שמות של החולקים טמון ביאור שיטותיהם

נוסף על האמור שכאשר רש"י מביא את שם בעל המאמר הרי זה כדי לתרץ קושי של תלמיד ממולח, הרי כאשר מביא רש"י מחלוקת בין שני תנאים או שני אמוראים בציון שמותיהם (בשונה מדרכו ברוב המקומות לכתוב "יש אומרים... ויש אומרים..." וכדומה, מבלי לציין את השמות) הוא רומז לטעמיהם של החולקים לשיטתם, כלומר, שהסיבה שכל חולק מפרש את הדברים באופן מסויים היא כיוון שמצד שיטתו הכללית עדיף לפרש באופן זה.

זהו, אפוא, הטעם לכך שרש"י מציין את שמות החולקים (למרות שהוא אינו מפרט את שיטותיהם וטעמם, כיוון שמטרתו היא לפרש את פשטות הכתובים בלבד) כדי לרמוז את המעלה של כל פירוש בהתאם לשיטתו של אומרו.

ההסתפקות ברמז – כיון שמדובר בהטעמה בלבד

למרות שדרך הפשט, דרכו של רש"י, היא לומר כל דבר בפירוש ולא להסתפק ברמז – הרי כאן מדובר לא בפשט עצמו אלא בהטעמת הפירוש במקרה שיתעורר על כך בן החמש.

רש"י מציין את שם האומר כאשר הוא אינו תנא או אמורא

הכלל שאין דרכו של רש"י לציין את שם בעל המאמר אמור רק ביחס לדברים שנאמרו על-ידי תנאים ואמוראים המובאים בגמרא ומדרשי חז"ל, אולם כאשר רש"י מביא פירוש שמקורו אינו בגמרא או במדרשי חז"ל מציין רש"י את שם בעל הפירוש (כגון "מנחם פירש") כדי להודיע שמקור הפירוש הוא בר-סמכא.

* * *

יש לציין שעל-פי הוראת כ"ק אדמו"ר נערך ונדפס בשנת תשמ"ו "מפתח שמות בעלי המימרות שבפרש"י עה"ת", בתוספת ציונים לשמות שנתבארו בשיחות כ"ק אדמו"ר.

"מפתח" זה נדפס שוב בסוף סדרת "ביאורים לפירוש רש"י על התורה".


   

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)