חב''ד כל הלב לכל אחד
לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 19:43 זריחה: 5:35 ט' בסיון התש"פ, 1/6/20
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

על משמעותם של "דברים בטלים"
ניצוצי רבי

נושאים נוספים
אמירת דא"ח עניינה משיחת הנשיא
על משמעותם של "דברים בטלים"
פרשת וירא
מצבו של הזולת צריך לכאוב ליהודי
הולדת כ"ק אדמו"ר [מוהרש"ב] נ"ע
הלכות ומנהגי חב"ד

נחוץ מנין ב"ווארט" השידוכין * אי התערבות של תלמידים/ות בחילוקי דיעות שבין חברי הנהלת מוסד הלימודים * דיבורים נוקבים עם היתונאי גיבור הלח"י לשעבר ומכתב הרבי בהמשך לזה * כשהרבי חשף את הדברים בדברי הרמ"מ מקוצק * מה תרמה הרבנית שבצניעותה מעולם לא השתתפה בתפילות שב-770?

מאת: הרב מרדכי מנשה לאופר

שח הרה"ח ר' מאיר זאיינץ ('חיים של ברכה', תשע"ח, עמ' 92):

"טרם שידוכיי נכנסתי לרבי ל'יחידות' והרבי אמר לי: 'אתה הולך כעת לעשות שם [בווילאמסבורג] את ה'ווארט'. ברצוני לומר לך שאצלם המנהג הוא שלא צריכים נוכחות של מניין יהודים ב'ווארט'. אבל ה'צמח צדק' פוסק שגם בווארט צריכים נוכחות של מניין. לכן תדאג לסדר שיהיה מנין ב'ווארט'.

במעמד שהתקיים בחדרו של האדמו"ר בעל 'ויואל משה' מסאטמר, אמר ר' מאיר לאדמו"ר את דברי הרבי, וזה הורה למשמשו לקרוא לעוד כמה יהודים שיהיה מנין, ואז אמר לו: "מאיר, שתמיד תציית לדברי הרבי שלך".

הצעת שיפורים כן – התערבות ופוליטיקא לא!

בשנת תשכ"ז כתב הרבי ('אגרות-קודש' כרך כד עמ' רצז):

בקשתי להפסיק בהחלט ההשפעה והדיבור עם התלמידים שי' שיתערבו בעניני הנהלה, שאין זה שייך להם כלל וכלל, נוסף על ענין דביטול תורה וכו'".

מספר שנים לאחר מכן בשנת תשל"א כותב הרבי לקבוצת בחורים ששוגרה בתור תלמידים שלוחים לאחת מישיבות חב"ד ('אגרות-קודש' כרך ז"ך עמ' קח):

"פשוט שלא נשלחו ל.. לנהל את הישיבה כי-אם להיות דוגמא חיה לחי"ל [=חסיד ירא-שמים למדן] ולהשפיע על התלמידים גם בדיבור וכו'".

כאן מוסיף הרבי:

"וככל תלמיד בכל ישיבה – להציע שיפורים (כיון שעל-פי הנודע שלב יודע מרת נפשו יש ענינים שהתלמידים יודעים, ולא ההנהלה)".

אבל בשורה האחרונה – פוסק הרבי:

באם אין יכולים לקבל עליהם המרות או בכלל להתדבר עם ההנהלה – מובן שאין ענין לנהל מחלוקת וכו' – ויעברו לתומכי-תמימים ב... בתור תלמידים".

ברוח הדברים ובצורה ממוקדמת כותב הרבי גם בשנת תשמ"א (ספר השליחות, קה"ת תשמ"ז, עמ' 504):

סוף-סוף טאלק על-דבר הבחורים שי' שם, להסבירם שנשלחו שמה ללמוד תורה – ובאם עוסקים בפוליטיקה וכיוצא-בזה, איני מוכן לקחת על-עצמי ביטול תורה שלהם בתור שליחות, ויחזרו בהקדם להמקום שמשם נשלחו, וקל-להבין ודי-למבין".

- הרבי האריך בנקודה זו בש"פ תולדות תשד"מ (תורת מנחם תשד"מ, כרך א' עמ' 524).

בשנת תשל"ז ('אגרות-קודש' כרך לב עמ' כג) כותב הרבי ב נושא זה גם בשר לתלמידות:

"אסור לערב התלמידות תי' בהחילוקי דעות שאפ"ל [=שאפשריים להתהוות] בין חברי ההנהלה – שהרי-זה בניגוד גמור להחינוך שעליהן לקבל בה.. [=מוסד]".

דברים נוקבים על יראת שמים הנסתרת

במוצאי ראש השנה תשל"ז, בעת חלוקת "כוס של ברכה", עבר לפני הרבי העיתונאי נתן ילין מור (פרידמן). הוא הוצג לפני הרבי ע"י ר' גרשון בער יעקבסון, עורך ה"אלגמיינער" (שאצלו כתב ילין מור בתקופה האחרונה) וכך בערך התנהלה השיחה:

הרבי: ...זה אתה? ידוע לי שאינך מתיירא מאיש, אך מה בנוגע ליראת-שמים?

נתן ילין מור: רבי, חושבים...

הרבי: מה יש לחשוב כל-כך הרבה?

נתן ילין מור: ר' לוי יצחק מבארדיטשוב סינגר כלפי הבורא על מישהו שלא נהג כדבעי, אך בכל זאת לא הוציא שקר מפיו.

הרבי: כן, ידוע לי אותו מעשה, אך ההבדל הגדול הוא, שר' לוי יצחק לימד זכות על מישהו אחר, ואילו עתה כב' מלמד זכות על עצמו.

אחר-כך עודדו להמשיך בכתיבת מאמריו ב"דער אלגמיינער ז'שורנאל" ("אם לא תכתוב, ישאר מקומך בעיתון ריק"), אותם הוא קורא, וציין "גם את המאמר שנדפס בגליון ערב ראש השנה קראתי", כשילין מור עמד נדהם.

לאחר סיום התווועדות ו' תשרי (תשל"ז) – שבה נכח – המתין נ.י.מ. לרבי ומסר לו את ספרו "לוחמי חירות ישראל". הרבי הבטיח לקרוא בו, אך המשיך לשוחח עמו בהמשך לפגישה הקודמת.

הרבי: מה בנוגע למה ששוחחנו בפעם הקודמת?

נתן ילין מור: אני עדיין חושב...

הרבי: השתדל שלא לגרום לי להיכשל.

נתן ילין מור: אני אגרום לרבי להיכשל?

הרבי: "דברים בטלים" מביאים לידי חטא. ואם כתוצאה משיחותינו לא תופק שום פעולה מעשית, נמצא שדיברתי "דברים בטלים" המהווים (המביאים לידי?) חטא...

נתן ילין מור: רבי, אני כבר נוסע מחר חזרה, לולי כן הייתי מבקש להיכנס לשוחח ב"יחידות".

הרבי: נסיעה טובה... ואל תשכח לכתוב עבור העיתון.

תקופה לא ארוכה אחר כך, בערב שבת קודש פרשת בראשית תשל"ז, שיגר לו הרבי איגרת ארוכה ('אגרות-קודש' כרך לא עמודים כה-כז; הועתקה בשעתו בגיליון התקשרות תי עמודים 14-13) בה תבע ממנו שלא להסתפק בכתיבה, אלא גם עשיה בפועל, ולהשפיע בכיוון "שארץ ישראל הקדושה היא נחלת עולם של עם ישראל קדוש".

הרבי שלל את הגישה אשר השנים אינן מוסיפות מרץ – גישה זו אינה תואמת את המסופר בתורה אודות משה רבינו אשר גם ביומו האחרון של שנתו המאה ועשרים "לא נס ליחו ולא כהתה עינו" דבר מחייב כל יהודי להמשיך ולפעול כל עוד נשמתו בו.

אי פעולתם של השומעים – מכשול להמדבר!

כך הסביר הרבי בש"פ וישלח תשמ"ב ('התוועדויות תשמ"ב' כרך א' עמ' 490), שגם כאשר מדברים דברים רצויים, דברי תורה, הן תורה-שבכתב והן תורה שבעל-פה, ודברי רבותינו נשיאינו וכו' – הנה כאשר הדברים נשארים בעולם הדיבור,  ואינם פועלים פעולתם בנוגע למעשה בפועל, נחשבים דברים אלו ל"דברים בטלים", וענין זה אינו תלוי בפעולת המדבר, אלא בפעולתם של השומעים.

דברים דומים השמיע הרבי בהתוועדות ש"פ חיי שרה תשט"ז (תורת מנחם כרך טו עמ' 227) ושם נאמר:

אם הדברים אינם פועלים פעולתם, והשומע נשאר באותו אופן כמו קודם לכן (שהרי סוף-סוף תלוי הדבר גם בהמקבל) – הרי הם "דברים בטלים".

את תוכן הדברים השמיע הרבי ביום ה' כ"ד אייר תשל"ז (פרדס חב"ד גליון 18 עמ' 42) בעת סיום ביקור הגה"צ ר"י אלתר כיום האדמו"ר מגור שליט"א.

אך את מקור הדברים השמיע הרבי בעת ביקור האדמו"ר מגור בעל ה"לב שמחה" ביום ב' ט' אלול תשל"ח (בצל החכמה עמ' 64) מובא בשם הקאצקער (רמ"מ מקוצק) בדיוק הלשון "דברים בטלים" – לא "דברים האסורים" או "דברים בלתי רצויים" – שמשמעתו היא כך:

כאשר מדברים, הכוונה שהדברים יפעלו, כאשר הדברים אינם פועלים, הרי נכשלים ב"דברים בטלים"!

הגיב ה"לב שמחה":

אצל רבי אין חשש!

[ונראה שכוונת הדברים – שדבריו של רבי – פועלים את פעולתם!. המו"ל].

חמש נברשות יפות

לקראת ראש השנה תש"כ הורחב 770. ה"שאלאש" [=חניה באידיש] הפך למבנה קבוע ורגיל. מבנה ה"שאלאש" הסתיים במקום שנמצא כיום עמוד גדול בחלקו המערבי של 770.

באחד הימים נתלו בבית המדרש המחודש חמש נברשות יפות, אותן תרמה הרבנית חיה מושקא ע"ה.

יצויין, כי הרבנית ע"ה, בצניעותה הרבה מעולם לא השתתפה בתפילות בבית הכנסת ב-770.


   

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)