חב''ד כל הלב לכל אחד
לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 19:43 זריחה: 5:35 ט' בסיון התש"פ, 1/6/20
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

מצבו של הזולת צריך לכאוב ליהודי
מעשה רב

נושאים נוספים
אמירת דא"ח עניינה משיחת הנשיא
על משמעותם של "דברים בטלים"
פרשת וירא
מצבו של הזולת צריך לכאוב ליהודי
הולדת כ"ק אדמו"ר [מוהרש"ב] נ"ע
הלכות ומנהגי חב"ד

יהודי אינו רשאי לומר די בחסד וסיוע שהוא מושיט לזולת, אלא עליו להתאנח – מצבו של הזולת צריך לכאוב לו * מדוע התעלפו חסידי אדמו"ר הזקן? * סיפורים והוראות בעבודת ה' שסיפר הרבי על כ"ק אדמו"ר הרש"ב – בקשר עם כ' מרחשוון * מתוך 'קובץ סיפורים עם ביאורים והוראות בעבודת ה'

הרבי הרש"ב הפשיל פעם את שרוולו, ואמר, כשהוא מצביע על ידו: "ווי טייער דאס איז, אז צוליב אים האט מען געגאסען אזוי פיל תורה ומצוות" (= עד כמה זה (הגוף) יקר, שבשבילו "יצקו" כל כך הרבה תורה ומצוות)1.

על גופו של יהודי נאמר "ובנו בחרת מכל עם ולשון"2. כשאדם עושה חשבון ומגיע למסקנה שאין עבודתו שלימה, הוא יכול לשאוב עידוד מכך שככל שמצבו הרוחני יהיה, הרי הוא יהודי, ועל גופו נאמר "ובנו בחרת מכל עם ולשון".

(משיחת יום שמחת תורה תשי"ג)

כ"ק מו"ח אדמו"ר סיפר פעם סיפור שאירע עוד בחייו של הצמח צדק, כשאביו, הרבי הרש"ב, היה ילד קטן (הרבי הרש"ב היה בן חמש וחצי בעת הסתלקותו של הצמח צדק3, ואם כן לא היה אז מעל לגיל זה).

הסיפור הוא:

פעם שיחק אביו עם אחיו הגדול, ר' זלמן אהרן. היות ששני הילדים גדלו בבית כזה שתמיד דיברו שם אודות רבי וחסידים, החליטו לשחק "רבי וחסיד".

האח המבוגר, הרז"א, היה ה"רבי", והרש"ב בא אליו בתור "חסיד".

הרז"א התיישב על כסא והפך את כובעו, ואז ניגש אליו הרש"ב וביקש תיקון על דבר שנכשל בו: בשבת שעברה אכל אגוזים, ולאחר מכן נודע לו, שאדמו"ר הזקן כותב בסידורו שאין לאכול אגוזים בשבת4.

אמר לו הרז"א: תתחיל להתפלל מתוך הסידור, לא בעל פה.

השיב הרש"ב: אינך רבי.

שאל הרז"א: מדוע?

ענה הרש"ב: רבי נאנח תחילה ורק לאחר מכן הוא עונה. אינך רבי ועצתך אינה עצה.

יהודי אינו רשאי לומר די בחסד וסיוע שהוא מושיט לזולת, אלא עליו להתאנח, מצבו של הזולת צריך לכאוב לו.

הרבי פירש מה שנאמר במגילה5 "את כל אשר קרהו" – זה קרה למרדכי עצמו, אף ששמע אודות גזירה על יהודי אחר6. שהרי מצד הנשמה "כולן מתאימות ואב אחד לכולנה"7, ואם כן גזירה על הזולת היא גזירה עליו עצמו.

ואילו מי שיושב "על כסא", ברום המעלה, והוא עולה משלימות אל שלימות, אלא שלמען שלימותו הוא מוצא לנכון להשמיע עצה טובה לזולתו – עצתו אינה עצה, וחסדו אינו חסד.

ראינו במוחש, שהגזירות ר"ל של דורנו זה צמחו – בין השאר – משיטה שהיא ההיפך של "כל אשר קרהו". שיטה זו מחייבת את האדם ללכת תמיד משלימות אל שלימות, עד שיתעלה על כל המין האנושי ויגיע לתכלית השלימות האנושית, וממילא, אסור לו לקחת שום דבר ללב, שכן הרגש עומד מתחת לכלית האמורה, ואין הוא צריך למנוע מלהגיע אליה.

(משיחת פורים תש"כ ס"ה)

כ"ק מו"ח אדמו"ר סיפר, שביום י"ג סיון תרנ"ה, הלך לטייל עם אביו, הרבי הרש"ב.

בין השאר אמר לו אביו:

אדמו"ר הזקן היה "עצמי", וכאשר עצמי, נשמה דאצילות, נהיה מנהיג, ההנהגה היא קפדנית. היו תלמידים שהתייחסו לקפדנות זו בצורה לא נכונה, ואז יצא פעם אדמו"ר הזקן אל תלמידיו והשמיע בפניהם תורה בשם הבעל-שם-טוב:

ושננתם – תלמוד ותשנן, לבניך – לאלו שרוצים להבין ("לבניך" לשון בינה), ודברת בם – "זאלסט אריינרעדען אין זיי" (=תדבר בהם, בתוכם), ועל ידי זה יהיה בשבתך בביתך – בירור הניצוצות השייכים לאדם עצמו, ובלכתך בדרך – בירור הניצוצות שבזולת ובעולם. וזה נוגע ובשכבך – ביום השכיבה, ובקומך – בתחיית המתים.

כשסיים אדמו"ר הזקן את התורה, התעלפו כמה מהתלמידים.

הם התעלפו לא מפני שנפחדו מיום השכיבה, ולא מחמת הצפייה ליום הקימה, אלא מעצם שמיעת התורה. "כשרואים עצמי – מתעלפים"8.

תורה של נשיא היא הוראה ונתינת כח.

ישנם כאלה ש"ידע איניש בנפשי'" שאינם מבינים את העניין נכון. על כך ישנה הוראה מתורת הבעל שם טוב, שצריך להיות "ושננתם", "איינלערערנען" (=שינון), כל אחד עם עצמו, וזה יביא "לבניך", שיתחילו להבין. אף שמקודם לא רצה להבין, הנה עצם הלימוד יביא לידי כך שיבין, ועל דרך "מתוך שלא לשמה בא לשמה"9.

וכאשר הכל מתנהל על פי תורה, אין לפחד מ"ובשכבך ובקומך". שכן, על פי תורה הרי כל עניין טוב, ועל דרך המבואר בתורה אור10, שניתן לצאת ידי חובת "עבודה קשה בחומר ובלבנים" על יגיעה בתורה.

ואף כאן:

ובשכבך – היינו לימוד התורה באופן של "ממית עצמו עליה"11.

ובקומך – היינו העילוי וה"קימה" שהתורה פועלת בלומדיה, כמאמר רז"ל12 "מאן מלכי רבנן".

(משיחת י"ב סיוון תש"כ ס"ה)

________________________

1)    ראה  גם אגרות-קדוש כ"ק אדמו"ר שליט"א ח"ג עמ' רצז. עמ' שדמ. עמ' שצח. ח"ד עמ' שמא. ח"ו עמ' סב. ח"ז עמ' שכב. ח"י עמ' ר. שיחת י"ב תמוז תש"י. שיחת שמחת בית השואבה תשי"ז (קובץ סיפורים תשי"ז עמ' 2). קונטרס משיחות ש"פ משפטים תשמ"ז ס"ד.

וראה שיחת פורים תער"ב (הועתקה באגרות-קודש אדמו"ר מוהריי"צ ח"ג ס"ע תקנו ואילך).

2)    תניא פרק מ"ט.

3)    הרש"ב נולד בשנת תרכ"א, והצמח צדק נפטר בשנת תרכ"ו (המו"ל).

4)    ב"הלכתא רבתא לשבתא" שנדפס בסוף הסידור.

5)    אסתר ד, ז.

6)    שיחת פורים תש"ג – ספר השיחות תש"ג ע' 44.

7)    תניא פל"ב.

8)    שיחת ש"פ נשא (י"ב סיון) תש"ד (ספר השיחות תש"ד ע' 143).

9)    פסחים נ, ב.

10)  שמות נא, ב.

11)  לשון חז"ל – ברכות סג, ב.

12)  ראה גיטין סב, א.


   

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)