בעניין פועלו של יוסף מצאנו ניגודים מן הקצה אל הקצה. הללו מרומזים בברכת משה ליוסף: "וּלְיוֹסֵף אָמַר, מְבֹרֶכֶת ה' אַרְצוֹ, מִמֶּגֶד שָׁמַיִם מִטָּל, וּמִתְּהוֹם רֹבֶצֶת תָּחַת" (דברים לג,יג) – שמים עליונים מזה ותהום, המבטאת את המקומות הנמוכים ביותר, מזה.
ברכה זו משקפת את פועלו של יוסף הן ב'שמים' הן ב'תהום'. הוא זן ופירנס את אביו ואת אחיו, שזה עניין שבבחינת 'שמים', ובה בעת יוסף "הוּא הַמַּשְׁבִּיר לְכָל עַם הָאָרֶץ" (בראשית מב,ו), והוא המפרנס את מצרים, מלאת הטומאה והכפירה, ועד שהוא דואג לפרנסתם של כוהני הדת; שזה עניין של 'תהום'.
ייחודו של יוסף
נקודה זו היא המאפיינת את יוסף הצדיק והמייחדת אותו לעומת אחיו. הללו היו רועי צאן והקפידו להיבדל מן העולם ולהתבודד במרעה הצאן, כדי שיוכלו לשמור על רמתם הקדושה ולא להיות מושפעים מהעולם הזה.
לעומתם, יוסף הצדיק היה משנה למלך, עסוק בענייני הנהגת המדינה, ועד ש"בִּלְעָדֶיךָ לֹא יָרִים אִישׁ אֶת יָדוֹ וְאֶת רַגְלוֹ בְּכָל אֶרֶץ מִצְרָיִם". ועם זה יוסף שמר על שלמותו הרוחנית ועמד בדבקות מתמדת עם הקב"ה, עד שהיה יכול לחבר את ה'שמים' עם ה'תהום'.
מאריך אף
אך מה המקור בעולם הקדושה לדרכו הייחודית הזאת של יוסף, לשלב גשמיות ורוחניות? ההסבר הוא ש"צדיקים דומים לבוראם". התורה מספרת כי הקב"ה עשה כותנות עור לאדם ולחווה, ומכאן למדו חז"ל (סוטה יד,א) שה"תורה – תחילתה גמילות חסדים". על היהודי לאמץ את דרכיו של הקב"ה וללכת בעקבות מידותיו.
את כותנות העור עשה הקב"ה לאדם וחווה בהיותם בגן העדן, אחרי חטא עץ הדעת, בטרם גורשו משם. מכאן שגם לאחר שעברו על רצון הבורא הושארו בגן העדן ונהנו מכל השפע הגשמי והרוחני שלו, ורק לאחר זמן נענשו.
פתח לתשובה
ידוע שאדם הראשון גרם בחטאו ירידה רוחנית לעולם כולו, ובכל-זאת הקב"ה המתין ולא מיהר להענישו. הוא הוסיף לספק לו את הטוב המושלם שבעולם, ופנה אליו בעדינות, בשאלה "אייכה", כדי להובילו להכרה שעליו לעשות תשובה. הקב"ה כובש את מידת הדין, מורה לאדם דרך תשובה, ומניח לו פתח להפוך זדונות לזכויות. ולא זו בלבד, אלא תופר לו כותנות עור.
מזה למד יוסף כיצד לנהוג כלפי מצרים: על אף שפלות מצבה של הארץ ושל אנשיה, נהג יוסף באורך רוח גם כלפי כוהני פרעה, והניח להם פתח לתשובה. ואכן אנו מוצאים בתורה שגם כוהן של עבודה זרה כמו יתרו, בכוחו לשוב בתשובה ולדבוק בקב"ה. זו אפוא מהותו של יוסף, להוריד את שפע הקדושה עד המקומות הנמוכים ביותר, בתקווה להעלותם למעלה.
(תורת מנחם, כרך מא, עמ' 137) |
זמנים נוספים
שקיעה: 19:12
זריחה: 6:10
