לאורך ההיסטוריה היהודית אנו פוגשים את מערכת היחסים המורכבת בין מלכות יהודה למלכות יוסף. גם הגאולה קשורה בשני השבטים האלה – משיח בן-דוד (משבט יהודה) ומשיח בן-יוסף (משבט אפרים). בהקשר זה נאמר הייעוד כי בזמן הגאולה יהיה איחוד מלא בין שתי המלכויות: "ועבדי דוד מלך עליהם ורועה אחד יהיה לכולם... ודוד עבדי נשיא להם לעולם" (יחזקאל לז,כד-כה).
חז"ל (סנהדרין צח, סוף עמוד ב) מסבירים שבימות המשיח עם ישראל לא ייחצה עוד לשתי ממלכות – יהודה ויוסף – אלא המשיח, המלך מבית דוד, משבט יהודה, יהיה מלך אחד ונשיא אחד.
שני תפקידים
כשמדייקים בלשון הפסוק מגלים שהמשיח מכונה פעם אחת 'מלך' ופעם אחרת 'נשיא' ("ועבדי דוד מלך עליהם... ודוד עבדי נשיא להם לעולם"). גם במערכת היחסים בינו לבין העם, המתוארת בפסוקים, אפשר להבחין בהבדל: כשהוא מכונה 'מלך', הנביא אומר "מלך עליהם"; ואילו כשהוא מכונה 'נשיא', נאמר "נשיא להם".
הפסוקים האלה מבטאים את שני התפקידים שימלא המשיח: הוא יהיה מלך, שתפקידו לכוף את עם ישראל ללכת בדרך התורה, להילחם באויבי ישראל ולהשליט צדק ויושר בעולם. כמו שהרמב"ם אומר (הלכות מלכים סוף פרק ד), שזה עניינו של מלך בישראל בכלל: "תהיה מגמתו ומחשבתו להרים דת האמת ולמלאות העולם צדק ולשבור זרוע הרשעים ולהילחם מלחמות ה'".
ועם זה, המשיח יהיה גם רועה רוחני ומורה דרך, שילמד תורה את העם, ועל-ידו "תרבה הדעה והחוכמה והאמת" (רמב"ם הלכות תשובה פרק ט הלכה ב). לכן יהיה "בעל חוכמה יותר משלמה ונביא גדול... ולפיכך ילמד כל העם ויורה אותם דרך ה', ויבואו כל הגויים לשומעו". על שם פעולתו זו הוא מכונה נשיא, כמו ראש הסנהדרין שנקרא נשיא.
שני התפקידים הללו מיוצגים כיום על-ידי יהודה ויוסף. יהודה, שנשלח על-ידי יעקב "לתקן לו בית תלמוד, שמשם תצא הוראה" (תנחומא ויגש יב. ילקוט שמעוני רמז קנב. הובא ברש"י בראשית מו,כח), מייצג את ההנהגה התורנית, ואילו יוסף, המשנה למלך במצרים, מייצג את המלכות.
וזה החידוש שיהיה בביאת המשיח – הקב"ה יחבר את 'עץ יהודה' ואת 'עץ אפרים' ל'עץ אחד'. במשיח יתמזגו וייכללו שתי תכונות ההנהגה האלה, והוא יהיה גם מלך וגם רב ומורה דרך.
לכן כשהמשיח מוגדר 'מלך' הלשון הוא "מלך עליהם", שכן המלכות, מעצם טבעה, עניינה שלטון על העם, והמלך מרומם ונבדל מהעם. ואילו כשהוא מכונה 'נשיא', נאמר "נשיא להם", כי תפקידו השני של המשיח, היותו רב ומורה דרך, נעשֶה מתוך קִרבה אל העם, ולכן הלשון הוא "נשיא להם".
רועה רוחני
אף-על-פי שעיקר חידושו של המשיח הוא בעניין המלכות – שיתקן את העולם כולו להתנהג כראוי ולעבוד את ה' – בכל-זאת יש יתרון מיוחד בעניין הנשיאות והוראת דרך ה'. שכן פעולת המלכות עניינה רק תיקון העולם והכשרתו לתכליתו, אבל לאחר שהפעולה הזאת מסתיימת והעולם מגיע לתיקונו, כבר אין צורך כל-כך בפעולתו של המשיח כמלך, ועיקר תפקידו של המשיח יהיה ללמד את העם ולהורותם את דרך ה'.
התכלית האמיתית היא לגלות בעולם את האמת האלוקית, שזה עניינה של הנשיאות. לכן בעניין הנשיאות דווקא נאמר "דוד עבדי נשיא להם לעולם", שכן עיקר הנצחיות של מלכות המשיח אינה בעניין המלכות אלא דווקא בהשפעתו כנשיא ורועה רוחני, ש"ילמד את העם ויורה אותם דרך ה' " (לקוטי שיחות, כרך לה, עמ' 206). |
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:06
