חב''ד כל הלב לכל אחד
לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 19:32 זריחה: 6:01 ט"ז באב התש"פ, 6/8/20
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

הצצה אל ספרייתו האישית של הרבי
ניצוצי רבי

נושאים נוספים
מסירות ללא גבול למען יהודי
מ"הבאים מצרימה" ל"גאולת ישראל"
הצצה אל ספרייתו האישית של הרבי
מדוע מבחר שנות חייו של יעקב במצרים?
פרשת ויחי
ה"אני" של העלה
הלכות ומנהגי חב"ד

"חסיד גדול" – כינה הרבי את בעל שו"ת 'אור המאיר' * "הספר מלא עניינים נפלאים ואנשים לא שמים לב", התבטא על הספר 'ישמח משה' * הספר 'שם משמואל' לא נזכר מפורש ע"י הרבי, אך הביא ממנו סיוע לתורת הבעש"ט בעניין 'מחשבתו של אדם שם הוא נמצא'

מאת: הרב מרדכי מנשה לאופר

בגליון א'ערב עמ' 12 התפרסמה במדור 'בדרכי החסידות' רשימת ספרים שקיבל הרבי במתנה לחתונתו בשנת תרפ"ט. להלן נביא התייחסויות, וכן ננסה לעקוב אחרי שימוש שעשה הרבי בספרים הללו. ברשימות נוספות נעקוב, אי"ה, אחרי ספרים נוספים.

מסתבר שמבין ששת הספרים (למחבר הספר השביעי שיגר הרבי הערות כבר באותה תקופה – 'רשימות' חוברת סח) הספר שבו עשה הרבי שימוש רב ביותר הוא הספר 'אור שמח' מאת רבי מאיר שמחה מדווינסק, בו נעסוק בסיום רשימתינו.

"אור המאיר" של רבי מאיר שפירא מלובלין

"חסיד גדול" היה הרה"צ ר' מאיר שפירא מייסד דף היומי – כך התבטא הרבי בליל א' דחג-השבועות תשכ"ט (תורת מנחם כרך נו עמ' 220).

ברבים הזכיר הרבי במהלך התוועדות י"ג תמוז תשט"ו (תורת מנחם כרך יד עמ' 210) את המבואר בשו"ת של הרב ר' מאיר מלובלין בעל התקנה של לימוד דף היומי, בעניין מקושש עצים ביום השבת, שלאמיתו של דבר לא חילל את השבת.

הכוונה לסימן יב (בשו"ת הנ"ל) שתוכנו עוסק בעניין מלאכה שאינה צריכה לגופה, ומצוטט בפירוט ב'לקוטי שיחות' כרך כח עמ' 94 ואילך (במיוחד בעמ' 95 הערה 14). כן צוין לו ב'התוועדויות תשמ"ב' כרך ב' עמ' 862 הערה 2.

בצורה גלויה ומפורטת סיפר הרבי על אותו שו"ת, כלומר על הספר 'אור המאיר' (ווארשא תרפ"ו) שהעניק לו הגאון רבי מאיר שפירא מלובלין בחתונה בשנת תרפ"ט, בהתוועדות ש"פ צו תשל"א ('שיחות-קודש' תשל"א כרך ב' עמ' 41). אז ביאר את פירושו של רש"י עה"פ (ויקרא ז, ב) "והכיר את נוצתו במוראתה". הרבי הזכיר שבין התשובות בספר ישנה תשובה (סימן סד) העוסקת בפירוש רש"י זה (וראה בהרחבה ב'ימי מלך כרך א' עמ' 279 ואילך).

לסימן נוסף בספר – סימן יג – העוסק בעיבור השנה ציין הרבי במכתב-כללי משנת תשל"ג ('לקוטי שיחות' כרך יא עמ' 311 בשולי-הגליון): "ובשו"ת אור המאיר (להרה"ג שפירא מלובלין) סימן יג שזהו מתאים לתקופת ר' אדא, שהיא העיקר".

דבר פלא:

בשנת תשכ"ו ביקש קרוב משפחה של הרב שפירא להדפיס כתבים שלו. הוא שיגר לרבי עלי הגהה, והרבי כתב לו מיד מתוך זכרונו ("כרשום בזכרוני") תוכן של אחת התשובות שנדפס כבר בהרחבה בשו"ת אור המאיר – הוא סימן יג הנ"ל (ראה 'אגרות-קודש' כרך כד עמ' כג).

ספר 'פינות הבית' של רצ"י מיכלזאהן

בחודש תמוז תש"ט כתב הרבי איגרת בת י"ג סעיפים ('אגרות-קודש' כרך ג' עמודים קלד-קלט), ובה התייחסויות לשאלות בתורת החסידות (ד' סעיפים ראשונים) הלכה למעשה (ז' סעיפים) ועניינים נוספים (ב' האחרונים).

סעיף ה' מתייחס לשאלת השואל: "אם יתום יתחיל להניח תפילין במלאת לו י"ב שנה".

הרבי מתייחס לדברי ספר 'פינות-הבית' של הרב מיכלזאהן, למרות שהוא מעיר ומקשה על דבריו "וצריך-עיון-קצת – ויש ליישב בדוחק", "ולכאורה", "ומובן דראיה קלושה היא".

הנה הדברים (שנדפסו לראשונה ב'לקוטי שיחות' כרך ט' עמ' 257-256; 'אגרות-קודש' כרך ג' עמ' קלו; ולאחרונה בפיענוח המקורות ב'שלחן מנחם' כרך א' עמודים קז-קח):

"אם יתום... במלאת לו י"ב שנה? מנהג זה מצאתי מובא באחרוני האחרונים בס' פינות הבית (לרצ"י מיכלזאהן) סימן פ"ה מביאו בשם מנהג העולם ושאומרים העולם שהטעם הוא כדי לזכות את המת".

הרבי מעיר בין חצאי-עיגול: "וצריך-עיון-קצת מה זכות בזה שעושה דבר שאינו שייך לזה, ואפילו לא משום חינוך, מה-שאין-כן בקדיש. ועוד דבקדיש בני חיובי עונים אמן וכו' ושומעים איך שמצדיק הדין וכו'. ויש-ליישב בדוחק".

להלן ממשיך הרבי: "עוד מובא טעם שכיון דחסרים הדואגים עבור הבן, או על-כל-פנים אחד מהם, לכן צריך ללמדו בעוד מועד". וכאן מעיר הרבי (שוב בין חצאי-עיגול): "ולכאורה אין זה לימוד קשה כלל, שצריך בזה השתדלות יתירה".

וממשיך הרבי: "ומה שמקדימים לי"ב שנה דוקא, יש-לומר שהוא על פי מה שכתב ב'פרי מגדים' סוף סימן לז (באשל אברהם ד"על כל פנים (בן) שנים עשר שנים ולומד ומבין יכול להניח תפלין") – ובספר פינות הבית הנ"ל מוצא לזה מקור בגיטין (נב, א) דאפוטרופוס לוקח תפלין ליתום, וביתום בן י"ג דגדול הוא (ריב"ש סימן סח. שו"ת מהריב"ל ח"ב פרק ע"ו) דצריך לתת להם רצון [בשו"ע שם: ממון] מורישם (חושן-משפט סי' רצ סעיף טז), ועל כרחך צריך לומר דבגיטין מדבר בקטן קודם י"ג שנה [=שאז שייך עדיין ענין האפוטרופסות]".

והרבי מגיב:

"ומובן דראיה קלושה היא, וי"ב שנה מנלן כלל?! אבל כן כתב בספר [=פינות הבית] הנ"ל, ומכפות תמרים לסוכה (מב, א) משמע דגם יתום יתחיל בי"ג שנה".

למעשה, קובע הרבי (אחרי שמביא גם את ערוך השולחן, 'אות חיים' ו'דרכי חיים ושלום' להרה"צ ממונקאטש): "ולפי עניות-דעתי על פי כל הנ"ל, אם אין טעמים ברורים במקרים מיוחדים להיפך, הרי גם ביתומים הבו דלא לוסיף על זמן לימוד דשאר נערים, ובזמן שהוא רוצה ללמדו הנחת תפלין מוטב שילמדו תורה-ומצוות". חשש נוסף מציין הרבי: "יש לחשוש גם-כן שיצרפו אותו למנין וכיוצא-בזה".

לימים יכתוב הרבי:

כמדומני שהשתתף בחתונתי, וכן נתן לי מתנה – "דרשה געשאנק" – ספרו מונח בארגז הספרים בחדרי בסמיכות לתנחומא אצל החשמל.

סיפור המעשה התפרסם בשעתו בכפר חב"ד ולאחרונה בפרטיות בגליון 1782 (ז' כסלו תשע"ט) ע"י הרב מנחם מענדל טייכמן שי', וראה שם בע' 36 צילום מדף הספרים בחדרו של הרבי ושער הספר 'פינות הבית' שבראשו מתנוסס כתב ידו הק' של הרבי שכתב מספרי מנחם שניאורסאהן. י"ד כסלו תרפ"ט.

ספר 'ישמח משה'

קבלתי ימים אלו הד"ג [=הדרשה-געשאנק] הספר "ישמח משה" ב"כ [=ב' כרכים]. ומקרב לבי אודה לו...

 כך כתב הרבי בכתב-יד-קדשו בכ"ח טבת תרפ"ט (צילומו ב'ימי מלך' כרך א' עמ' 299) אל הרה"ח ר' עזריאל זעליג סלונים. באותם ימים שהה הרבי בריגא.

לימים התבטא הרבי על הספר:

הספר 'ישמח משה' מלא ענינים נפלאים ואנשים לא שמים לב.

את הדברים השמיע הרבי באזני יהודי בשם משה מושקוביץ, שהיה נכד אחותו של בעל ה'ישמח משה', והתקרב ליהדות. הדברים נרשמו ע"י הרה"ג ר' ברוך אוברלנדר שליט"א, רב קהילת החרדים בודפשט, וצוטטו בספר 'משבחי רבי' (אה"ק תש"ס) עמ' 116.

רמב"ן סדר מועד

רמב"ן על מסכת שבת קלב, א מובא בשיחה של הרבי ('לקוטי שיחות' כרך לה עמ' 53 הערות 3; 10) בענין מקור הדין דמילה דוחה שבת.

את חידושי הרמב"ן למסכת סוכה – ציין הרבי שנים רבות קודם לכן, בהערה ב'ספר המנהגים-חב"ד' עמ' 66.

וראה 'התקשרות' גיליון תתי עמ' 11.

"שם משמואל"

ספר 'שם משמואל' נכתב על-ידי האדמו"ר רבי שמואל בורנשטיין מסוכטשוב.

על גדולי בית סוכטשוב שוחח עם הרבי הגאון רבי ישראל יצחק פיקארסקי ראש ישיבת תומכי תמימים המרכזית ב-770, שנמנה על תלמידיהם.

הרבי נשא ונתן הרבה בדברי השו"ת 'אבני נזר' בסוגיות שונות [ראה 'התקשרות' גליונות: תשעז; תשעט] אבל את הספר 'שם משמואל' לא מצינו לעת עתה שיזכיר בצורה מפורשת.

יותר מפעם אחת (ראה לדוגמא: 'לקוטי שיחות' כרך ח' עמ' 343 הע' ד"ה תורת הבעש"ט; אגרות-קודש כרך לא עמ' קג) מציין הרבי בקשר לתורת הבעל-שם-טוב "דבמקום שמחשבתו של אדם שם הוא נמצא" – "וכבר העירו מירושלמי ברכות פ"ו הלכה ח'".

הכוונה כנראה כמו שצויין – בשולי-הגליון ב'אגרות-קודש – שם לדברי ה"שם משמואל" פרשת לך תער"ב (בשם האבני נזר).


   

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)