בפרשתנו התורה מספרת כי יעקב אבינו השתחווה לפני בנו יוסף (בראשית מז,לא): "וַיִּשְׁתַּחוּ יִשְׂרָאֵל עַל רֹאשׁ הַמִּטָּה". רש"י מסביר מדוע השתחווה יעקב לבנו: "תעלא בעידניה סגיד לי" [=השועל, כששעתו מצליחה, השתחוֶוה לפניו].
בהמשך רש"י רואה צורך להסביר שוב את הכבוד שיעקב נותן לבנו, אך הפעם הוא מסביר זאת בניסוח אחר. על הפסוק (מח,ב) "הִנֵּה בִּנְךָ יוֹסֵף בָּא אֵלֶיךָ; וַיִּתְחַזֵּק יִשְׂרָאֵל וַיֵּשֶׁב עַל הַמִּטָּה" רש"י מפרש: "אמר, אף-על-פי שהוא בני, מלך הוא. אחלוק לו כבוד. מכאן שחולקין כבוד למלכות". מה הצורך לפרש זאת שוב, ולמה בשני המקומות ניתן הסבר שונה?
מטרת השבועה
ההסבר טמון בשאלה גדולה המתעוררת למקרא הפסוקים. כאשר יעקב ביקש מיוסף להעלותו ממצרים ולקוברו במערת המכפלה, השיב לו בנו: "אָנֹכִי אֶעֱשֶׂה כִדְבָרֶךָ", אך יעקב לא הסתפק בכך וביקש שיוסף יישבע לו שכך יעשה, ויוסף נשבע. האוּמנם חשד יעקב ביוסף שישתמט מהבטחתו ולכן ביקש ממנו להישבע על כך?
המפרשים מסבירים שהשבועה נועדה בעבור פרעה. רצונו של פרעה היה שיעקב ייקבר במצרים, ורק מפני שידע כי יוסף כבול בשבועה לאביו, נאלץ לאפשר את קבורתו בארץ כנען. אבל רש"י אינו רואה צורך להסביר בכך (בפסוק זה) את בקשת השבועה, ומזה נראה שהוא סבור בפשטות כי השבועה נועדה בעבור יוסף עצמו ולא בעבור פרעה.
כוחות מיוחדים
אלא שבקשת השבועה הייתה מפני שיוסף היה צריך חיזוק מיוחד כדי למלא אותה. אמת, יוסף היה המשנה למלך והאיש החזק במצרים, אך מעליו עמד פרעה. יעקב ידע כי פרעה רוצה כי ייקבר במצרים, והדבר יעמיד קושי לפני יוסף. לכן השביע אותו, כדי לנסוך בו כוחות מיוחדים, בהיותו מחויב לשבועתו.
כחלק מהפעולה לחזק את יוסף השתחווה אליו יעקב אביו. הוא ביקש לעורר בלב בנו את מידת ההתנשאות, שיוסף יחוש 'מלך' ויתמלא תעצומות נפש לעמוד איתן מול התנגדותו של פרעה. עניין זה משתקף במשל השועל: השועל מטבעו אינו מלך, אלא 'השפל שבחיות'. ועם זה, כאשר שעתו מצליחה והוא נעשֶה מלך – יש להשתחוות לפניו. וכך גם יוסף נחשב 'שועל' לעומת אביו, אך בשעה זו – עליו להיות מלך.
צריך התחכמות
הזכרת השועל נושאת עמה עוד מסר, בהיותו 'פיקח שבחיות'. יעקב ביקש לרמוז ליוסף שעליו לנהוג בהתחכמות יתרה, כדי להבטיח את קבורתו בארץ כנען, בדרך שתמנע מלכתחילה את האפשרות להתנגד לכך.
לעומת זה, הפסוק "ויתחזק ישראל" עוסק במתן כבוד בלבד ליוסף, בלי מטרה נוספת. לכן שם רש"י מציין את הקושי: "אף-על-פי שהוא בני", והיא משיב על כך – "מלך הוא... מכאן שחולקין כבוד למלכות". שם אין צורך במשל השועל, אלא בהסבר על מתן הכבוד בלבד.
(ליקוטי שיחות, כרך לה, עמ' 211) | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:12
זריחה: 6:10
