משה רבנו נולד בשלמות הרוחנית הגדולה ביותר. אביו, עמרם, היה גדול הדור (סוטה יב,א), ואימו, יוכבד, הייתה בתו של לוי, ומייד כשנולד "נתמלא הבית כולו אורה" (סוטה שם), דבר המבטא את מעלת גופו הטהור ונשמתו הגדולה.
אבל אחר-כך נלקח משה לבית פרעה, ושם גדל, לא רק במובן הגשמי אלא גם במובן הרוחני, כמו שנאמר "וַיִּגְדַּל מֹשֶׁה" (שמות ב,יא), וכפירוש רש"י: "שמינהו פרעה על ביתו". משה למד את חוכמת מצרים, שכידוע הייתה אחת החוכמות הגדולות והעמוקות שבעולם (כפי שנאמר על שלמה [מלכים-א ה,י]: "וַתֵּרֶב חָכְמַת שְׁלֹמֹה... מִכֹּל חָכְמַת מִצְרָיִם").
חש את סבלם
ואז משה רבנו יוצא מן הארמון, ומייד קורה דבר מופלא. אף-על-פי שגדל בבית פרעה, ברגע ש"וַיֵּצֵא אֶל אֶחָיו" חש והרגיש את סבלם – "וַיַּרְא בְּסִבְלֹתָם". צערם וייסוריהם של אחיו נגעו מייד לליבו. אמנם הוא גדל בארמון ונהנה ממנעמי השלטון המצרי, ובכל-זאת הרגיש הזדהות עם בני ישראל.
האכפתיות למצבם של אחיו התבטאה מייד במעשים, עד שמסר את נפשו למען אחיו, בהריגת המצרי שהתעלל באיש עברי מאחיו. בוודאי ידע משה את האיסור להרוג אדם שאינו בן-מוות, איסור שחל על כל בני נח, והוא גם הבין את הסיכון שהוא מקבל עליו מול המצרים – כפי שאכן קרה בפועל, שפרעה ביקש להורגו והוא נאלץ לברוח מפניו – ובכל-זאת התייצב משה רבנו להגנת בני עמו.
כוח לכל יהודי
התנהגותו של משה נותנת כוח לכל יהודי: אפילו יהודי שהוא בגדר 'תינוק שנשבה' בין הגויים, בין שאלה גויים כפשוטם ובין שהוא שבוי בידי "אֱלֹהֵי הַנֵּכָר אֲשֶׁר בְּקִרְבְּכֶם" (יהושע כד,כג), שזה היצר הרע – הרי שברגע שנוצר קשר כלשהו, אפילו קלוש, בינו ובין היהדות – אפשר לגרום לו למסור את נפשו למען יהדות ולמען יהודים.
יכול הלה לטעון, שזו דרישה מוגזמת מדיי. הלוא רק עתה השתחרר מה'שבי' בידי הגויים או התרבות הנוכרית, ואיך מצפים ממנו שכבר בשלב זה ימסור את נפשו למען יהודים ולמען היהדות? על כך משיבים לו: כך היה אצל משה רבנו! ברגע שיצא מארמונו של פרעה, שבו גדל והתחנך, מייד הבין שכל מהותו ועניינו למסור את נפשו למען בני ישראל.
בלי שאלות
כוח זה אנו מקבלים ממשה רבנו, בהיותו 'רעיא מהימנא', רועה נאמן, משבעת הרועים המרעיפים חיות ואלוקות לכללות נשמות ישראל (תניא פרק מב). ולכן הוא נותן כוח זה לכל יהודי, גם אם הוא שבוי בידי הגויים או בזרועות יצר הרע.
ממשה אנו גם לומדים שלעולם אין להתייאש. גם אם נראה שאין ליהודי מסוים יכולת להיחלץ מה'מְצָרים' הפנימיים המגבילים אותו, כפי ששאל משה את הקב"ה "לָמָּה זֶּה שְׁלַחְתָּנִי?" – באה על כך התשובה שאין לשאול שאלות ולהקשות קושיות. יש להוסיף לעבוד ולהתייגע, ובסופו של דבר ודאי יראו פירות ותהיה הצלחה בעבודה.
(תורת מנחם, כרך סג, עמ' 39) |
זמנים נוספים
שקיעה: 19:13
זריחה: 6:07
