נושאים נוספים
	חיבור בין עולמות
	פעולת הקרבן בגשמיות
	הגלות מרה, אבל הגאולה תבוא
	רבי וחסידים
	להוציא את המוחין ולגאול את המידות
	ללכת מחיל אל חיל
	הגדה של פסח
	הלכות ומנהגי חב"ד

"הנני שבע רצון לדעת מהנעשה עם אנ"ש הטוב והמוטב הודיע הרבי קרוב לשלהי שנת תש"י * ר' משה גורארי' התפעל מ"העבודה הציבורית כאן.. המסירות הגדולה לכ"ק.. לא רק כשאומרים מפורש.. מספיק רק רמז בלבד" * החסיד ששליחותו לא ניכרה... * למרות כוונתם – ה"ז היפך הוראת הרבייים!

מאת: הרב מרדכי מנשה לאופר

נפוצה ההתבטאות מפי קדשו של הרבי: "שהלוואי היו מתרגלים אנ"ש להודיע כשישנם בשורות טובות" ('אגרות-קודש' כרך יב עמ' נב); "ובוודאי כשיהיה לו בשורה טובה בזה לא ימנע הטוב מלהודיעני" (שם כרך יד עמ' תכב), ועוד.

אבל כבר ב'ימי הבראשית', בכ"ח מנחם-אב תש"י, כותב הרבי ('אגרות-קודש' כרך ג' עמ' תב):

בכל עת הנני שבע רצון לדעת מהנעשה עם אנ"ש יחיו, כי אם הידיעות טובות הנה אזי גורם זה קורת רוח ושמחה וגם אם חס-ושלום להיפך, על כל פנים זה גופא – העמידה בקישור מכתבים – מחזק, ומקטין את רגש הבדידות ונמיכת הרוח. וידוע המבואר בכמה ספרים, שאף אם אי אפשר לעזור בגשמיות, הרי עכ"פ מחשבה טובה ואיחולים טובים של אחד מישראל לחברו ענין הוא... כשממשיכים בעולם הדיבור בגלוי מעלת רעהו והחסרון בהמצטרך לו, שזהו פועל... בהקלת מצבו...", והדברים נכתבו בתקופה שלפני קבלת הנשיאות באופן רשמי.

מהראוי לצטט כאן קטעים ממכתבו של החסיד ר' משה גוראריה, שנכתבו בשהותו בחצרות-קדשנו בשלהי חודש אדר תשי"ב ("יום ג' כח אדר תשי"ב... חבריי בועד אגודת חב"ד") בפירסום-ראשון:

"...איני רוצה להאריך אבל תבינו שאני שהנני קרוב במקום לכ"ק וזוכה להכנס אליו ואם אינו שומע דברים תמיד מפורשים אבל מרגיש אי שביעת רצונו ממה שכל זה גרם, לבד שעצם הפלוגתות בין חסידים קשישים או צעירים לא היתה צריכה להיות כלל וכלל.

"וממה שהנני רואה העבודה הציבורית כאן והעיקר המסירות הגדולה לכ"ק והביטול שיש לכל אחד לא רק כשאומרים מפורש אלא רק מה שמבינים שכן הוא רצונו ומספיק רק רמז לבד. ואני בוש ממש ויש לי הרגש היראה מכל הבחינות כו' הן עלי והן עליכם חבריי.

"כמדומה שכבר הארכתי די ומספיק. ואל תאמרו שהיושב מרחוק במקום, קל לו לבוא בדברי מוסר. אבל מוכרח הנני לטובתינו טובת כל אחד לזרז אתכם שמה שהי' עד כה לא יהי' ולא יבוא. וכולנו יחד בדרכי שלום ואמת ואהבת אחים נעשה למען להיות באמת שלוחי כ"ק בעניני[ם] הציבוריים ובע"ה נזכה שכוונתו תתמלא על ידינו.

".. תכתבו נא איך סידרתם את ענין הסכומים שכל הישיבות מחוייבים עפ"י מכתב כ"ק לתת לקופת אגודת חב"ד בשביל הוצאות כל הדרוש בענין אגודת חב"ד. כ"ק לא רצה לכתוב את הסכומים שצריכים כל ישיבה לפרוש [=להפריש] לטובת אגו"ח [=אגודת חב"ד] אבל זה מובן להם שצריכים לשאת בעול ההוצאות.

"אני הייתי מציע סברת עצמי שיפרישו שלשה אחוז מההוצאה שלהם. כ"ק אמר לי בענין זה בין הדברים [...] לא ירצו ההנהלות של הישיבות שידעו את מצב ההכנסות שלהם על-כן הציע או אחוזים או סכומים מסויימים. אני חושב שלא תהיה זה למניעה.. ועל-כן יותר טוב שיהי' על אחוזים וכמ"ש כ"ק הלשון "יותר טובים אחוזים". ויהיה דבר מסוים וקצוב ולא בכל פעם יהיה דין-ודברים כי המצבים משתנים.

"בודאי תשלחו לי הפרטי-כל [מה]אסיפות שהיו ויהיו במשך הזמן שהנני עוד כאן ואהי' שלוחכם לדבר גם בעל-פה עם כ"ק אדמו"ר שליט"א והשם-יתברך יתן שכולנו יחד נפעל להכוונה האלקית בדרכים האמיתיים שכ"ק מנהיג הדור יורה לנו, ונזכה להטוב הגלוי והצפון.

"ידידכם באמת וחבריכם לכל טוב משה גורארי'".

עבודה שאיננה ניכרת...

בחודש מרחשון תשל"ב כתב הרב יעקב הלוי הורוויץ (כיום משפיע אנ"ש בראשון-לציון; באותם הימים מתמימי 770):

"אחד מאנ"ש שמתגורר באחת מערי השדה, וכבר רצה בעבר לעזוב את מקום מגוריו, ולעבור לניו-יורק וכ"ק אד"ש לא הניח לו, כיון שצריך לפעול בהעיר ההיא, וזה כבר למעלה מכ' שנה שדר שם.

ולאחרונה בא לכ"ק אד"ש על יום-טוב וביקש 'כוס של ברכה' בההתוועדות דמוצאי יו"ט, וכ"ק אד"ש שאלוהו מנין מר?

"והי' זה לפלא בעיניו השאלה של אדמו"ר, כיון שכ"ק אד"ש מכירו כבר שנים רבות ובעצמו שלחו לשם וכו' וכשנכנס ל'יחידות' שאל את אדמו"ר שליט"א לפשר שאלתו הנ"ל שיפתור לו למה זה ועל מה זה שאלוהו כך, ואמר כ"ק אדמו"ר:

"תיתכן אפשרות שאברך יימצא בעיר עשר שנים, עשרים שנה, שלושים שנה, וכלל לא יהיה ניכר שהוא נמצא שם" ולכן שאלוהו כנ"ל, כיון שלא היה ניכר עליו מנין הוא...".

כוונתם רצויה, אך החכמה נעדרת

דברים חריפים השמיע הרבי בהתוועדות ש"פ וירא תש"מ ('שיחות-קודש' תש"מ כרך א' עמ' 359-357):

כלפי חסידים שמצד העדר החכמה רחמנא-ליצלן סבורים הם שיכולים הם לפעול רק עם כאלה יהודים שמקיימים כל תרי"ג מצוות בשלימות, ונוהגים בהתאם לכל ההידורים ומנהגים של תורה וחסידות.

אם הלה אינו אוחז עדיין באותה דרגא – נועץ הוא בו את ציפורניו ומבטלו, באומרו שאין אלא נוסח תפילה אחד, נוסח האריז"ל, ואין אלא הנהגה אחת בהתאם לנאמר ב"ספר המנהגים", ולפני זה – בסידורו של אדמו"ר הזקן, ואין אלא ישיבה אחת ישיבת תומכי תמימים, וכיוצא-בזה.

הרבי המשיך:

יש לדעת שזהו היפך הוראת וכוונת רבותינו נשיאינו!

הנוהגים כך – כוונתם (אולי) רצוי', אך הם אינם יודעים שזהו היפך הכוונה של רבותינו נשיאינו "הם עושים זאת בשוגג ושלא במתכוין" לימד הרבי עליהם זכות – יעיינו, איפוא ב"קונטרס החלצו" וילמדו בו אדעתי' דנפשי', ללא כל פשט'לעך, ויראו עד כמה נוגע ענין קירוב ואחדות בין יהודים.

כשמדובר בעצמו, אין הוא מדייק כל כך שהנהגתו תהיה כדבעי עם כל ההידורים וכו' כפי דרישת החסידות, וכלפי עצמו אין הוא נועץ ציפורניים – הכיצד יוכל הוא לעשות כן לבנו יחידו של מלך מלכי המלכים הקב"ה?!

מובן, אפוא, שאין לבטל יהודי שני וכו' – וכהוראת אדמו"ר הזקן באגרת-הקודש לאחר ביאתו מפטרבורג ש"לא להרחיב עליהם פה או לשרוק עליהם חס-ושלום"

ואין השעה כשרה לקנאות וכו', עתה הזמן לבירור הניצוצות, קירובם של יהודים "ע"פ דרכו" ובאופן של "ימין מקרבת" עד שיתעלה בדרגתו.

רבותינו נשיאינו ביארו את מעלת חסידות חב"ד לגבי חסידות חג"ת, אך לא שללו זאת, שכן "נהרא נהרא ופשטי'".

כן בד בבד עם אמירתם שללא חסידות יכול להיות חס-ושלום מצב של היפך "סם חיים" – אך אין שוללים ענין של תורה ומצוות. אלא שבקדושה גופא ישנן כמה וכמה דרגות כ"שפת אמת", "אמת" ו"אמת לאמיתו" כאשר מדת האמת הינה "בריח התיכון המבריח מן הקצה אל הקצה"

לגבי נוסח האריז"ל – הרי ידוע שנבחר מתוך ששים נוסחאות ואדמו"ר הזקן בירר נוסח הכי מובחר ומדוייק – שמכך מובן שכל הששים הינם בסוג וערך מהנוסח המובחר. נוסף לכך: ישנם כאלה שיש להם שייכות לשערים הפרטיים הקשורים בנוסחאות אחרות, בעוד כאלה ששייכים לשער הכללי הקשור בנוסח האריז"ל.

לא להחזיר שטחים

ונחתום במכתב של מר שלמה זלמן שרגאי – איש ציבור חשוב ששימש תקופה כראש עיריית ירושלים, יו"ר מחלקת העליה איש תורה ומעש – שהיה "חסיד" של הרבי. המכתב מכ"ד באלול תשכ"ז, שנכתב "לכבוד מזכירות חוגי הצעירים תל אביב" (איגרות שלמה זלמן שרגאי עמ' 293), נשלח במענה לשאלתם ביחס לשאלת השטחים המשוחררים במלחמת 'ששת הימים':

"בביקורי האחרון בארה"ב הייתי אצל האדמו"ר מלובביטש שליט"א. הוא הביע את דעתו באופן הברור ביותר נגד הדעות השונות המנסרות באוויר העולם כאילו יש מקום לדון על הצעה להחזיר לערבים את שכם, ג'נין וטול-כרם. לדעתו ייצור הדבר משולש חדש של ערבים מזויינים, ואילו ערבים בשכם, ג'נין וטול-כרם שבתוך גבולות מדינת ישראל יהיו ערבים בלתי מזויינים".