ישועת ה'
״ויושע ה׳ ביום ההוא״ (שמות יד,ל). אמרו חז״ל שהקב״ה נושע כביכול עם ישראל (היינו שבשעת קריעת הים נודע שם ה׳ בעולם). זהו שנאמר ״אשירה לה׳״, כלומר, אני שר על הישועה של הקב״ה כביכול.
(אור התורה)
ישועה תחילה
אל רבי חיים מצאנז נכנסה פעם אישה והתאוננה שרע ומר לה מאוד. ניחמהּ רבי חיים ואמר: האמיני בה' יתברך ותבוא לך הישועה. השיבה האישה: הלוא בתורתנו נאמר להפך: תחילה ״ויושע ה׳ ביום ההוא״, ורק לאחר מכן ״ויאמינו בה׳ ובמשה עבדו״. התפעל רבי חיים מאוד מתשובתה של האישה הפשוטה, והיה חוזר ומספר עליה בכל עת מצוא.
ניצוץ יראת שמים
״וירא ישראל את היד הגדולה... וייראו העם את ה׳״ (שמות יד,לא). קודם לכן, בעשר המכות, היו בני ישראל אחוזי ספקות, ואמרו בליבם: שמא אין כל זה אלא מקרה בלבד או מעשה כשפים. רק כאשר ״וייראו העם את ה׳״, כשחשו בתוכם את 'יראת הרוממות', רק אז התחילו להבין ולתפוס שהכול מן השמים. ניצוץ אחד של יראת שמים שקול כנגד כל המופתים.
(רבי מנחם-מענדל מקוצק)
גדולה אמונה מראייה
אף-על-פי שראו בעיניהם את הניסים, בכל-זאת נזקקו גם לאמונה, שכן גדולה האמונה מן הראייה. בכוחה של האמונה רואים יותר ממה שרואים בעיניים.
(חידושי הרי״ם)
כאילו מתו
״זה א-לי ואנווהו״ (שמות טו,ב). אומר המדרש (רבה): "כל אחד ואחד מראה באצבעו ואומר זה א-לי". הדבר אומר דורשני: הלוא נאמר (שמות לג) ״כי לא יראני האדם וחי״? אלא בשעת קריעת ים סוף הלכו בני ישראל לתוך הים במסירות נפש, כי לא נקרע להם הים עד שבאו לתוכו עד חוטמם. על-ידי מסירות נפש זו נחשב להם כאילו מתו, ולכן היה ביכולתם לראות מה שאי-אפשר לאדם חי לראות.
(אור התורה)
דירה ונווה
״אנווהו״ – אעשה לו נווה ודירה. כשהאדם בעבודתו נעשה 'כלי' לאלוקות, הוא מברר גם את חלקו בעולם, ועד שגם העולם נעשה 'כלי' לאלוקות. כאשר ״זה א-לי״, כשהאדם בעבודתו ממשיך גילוי אלוקות בעולם, כי אז ״ואנווהו״ – הוא פועל בעבודתו את המשכת השכינה בנווה ובדירה של הבורא.
(ספר המאמרים תרצ״ח)
לא רצו להינתק
״ויסע משה את ישראל מים סוף ויצאו אל מדבר שור״ (שמות טו,כב). מפרש רש"י: "הסיען בעל כורחם״. בני ישראל לא רצו להינתק ולהיפרד מההתגלות האלוקית העליונה שראו בשעת קריעת הים, ולכן הוצרך משה להסיעם על כורחם.
(תורה אור)
אין חזרה
״וישב הים לפנות בוקר לאיתנו״ (שמות יד,כז). למה הקדים כל-כך הים, ומייד כשהאיר הבוקר שב לקדמותו? שכן על אף כל הניסים שראו בני ישראל, עדיין לא היה מקום לבטוח בהם שלא ירצו לחזור למצרים, אל סיר הבשר. לכן מייד כשהאיר היום שב הים לאיתנו וחסם את הדרך חזרה.
(רבי שמואל מוהליבר) | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:06
