חב''ד כל הלב לכל אחד
לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 16:41 זריחה: 6:10 ט"ו בחשון התש"פ, 13/11/19
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

מל"ג בעומר מתחילה הארת מתן תורה
דבר מלכות

נושאים נוספים
פרשת בחוקותי | אין מקרה
שיטת חב"ד
מל"ג בעומר מתחילה הארת מתן תורה
הגאולה כבר תלויה באוויר – צריך רק להורידה בפועל
הרבי ו"נטורי קרתא"
קונה שמים וארץ
פרשת בחוקותי
הלכות ומנהגי חב"ד

כהכנה למתן תורה צריך להיות בירור המדות באופן פנימי ופרטי ועד לפרטי פרטיות – שבע המדות כפי שכל אחת כלולה משבע  * בל"ג בעומר נשלם הבירור בעצם המדות ומתחיל העניין דמתן תורה * יש דעה בהלכה שמל"ג בעומר ואילך לא שייך עוד עניין האבילות, שכן ישנה כבר הארה של מתן תורה * משיחת כ"ק אדמו"ר נשיא דורנו 

א. ספירת העומר – שייכת הן לחג הפסח והן לחג השבועות, ומקשרת ביניהם, כמודגש בכך שהתחלת הספירה היא "ממחרת השבת", "ממחרת יום טוב"1, (יום ראשון של חג הפסח), וביום החמישים חוגגים את חג השבועות ("שהכתוב לא תלה החג הזה... בכמה ימם לחודש, רק בחמישים לעומר")2.

אבל אף על פי כן, מובן ופשוט, שעיקר עניין ספירת העומר הוא הכנה לקבלת התורה בחג השבועות (יותר מהשייכות לחג הפסח).

וכמו שכתב הר"ן3: "בהגדה... אמרו בשעה שאמר להם מששה תעבדון את האלוקים על ההר הזה4, אמרו לו ישראל, משה רבינו, אימתי עבודה זו, אמר להם לסוף חמישים יום, והיו מונים כל אחד ואחד לעצמו, מכאן קבעו חכמים לספירת העומר... מחשבין חמישים יום לשמחת התורה כמו שמנו ישראל באותו זמן" – שמזה מובן שעיקר עניין הספירה היא ההשתוקקות למתן תורה, וזוהי ההכנה למתן תורה.

ב. והעניין בזה:

בספירת העומר יש שבעה שבועות – כנגד שבעה המדות, שבהם בא לידי ביטוי כללות חיי האדם הקשורים עם עניין המדות והרגש הלב, ומהם נמשך במחשבה דיבור ומעשה [ועד שאפילו עניין המוחין קשור עם עניין המדות, שלכן אמרו רז"ל5 "לעולם ילמד אדם תורה במקום שלבו חפץ", שכן, במקום שלבו חפץ, יצליח יותר בלימודו, כיון שמדות פועלים גם על המוחין6], וכן הוא בנוגע לכללות ישראל, כמבואר7 בעניין "חכמות בנתה ביתה חצבה עמודיה שבעה"8, דקאי על כנסת ישראל שכלולה משבעה דרגות, וכמבואר בליקוטי תורה9 על הפסוק10 "בהעלותך את הנרות גו' יאירו שבעת הנרות", ש"כללות נשמות ישראל נקראים מנורה, ויש בה בחינת שבעה נרות שהם שבע מדרגות בעבודת ה', יש עובד מאהבה וכו'" – כל שבעת המדות.

[ולהעיר, שכשם שישנו העניין דמספר שבע באדם, שנקרא "עולם קטן"11, נקבע כן גם בעולם – שישנם שבעת ימי השבוע, כולל גם יום השבת, החל מ"שבת בראשית", עליו נאמר12 ויכל אלוקים ביום השביעי מלאכתו גו'", וכפי שמפרש רש"י (מדברי המדרש13) "היה העולם חסר מנוחה באת שבת באת מנוחה, כלתה ונגמרה המלאכה", והיינו, שיום השבת השלים את כללות עניין בריאת העולם, וכן הוא בכל השבתות של כל השנה, שכולם נקראים בשם "שבת בראשית"14].

ובנוגע לשבע המדות, שבהם צריך להיות בירור הרע וכו', בתור הכנה לקבלת התורה – לא מספיק הבירור באופן כללי ובאופן מקיף, אלא הבירור צריך להיות באופן של עבודה פנימית ופרטית ועד לפרטי פרטיות (ועל דרך המבואר בשער הייחוד15 שלא די בהתבוננות כללית אלא יש צורך בהתבוננות פרטית כו'), והיינו, כפי שכל מדה כלולה מכל שבעת המדות, שבע פעמים שבע, שזוהי העבודה במשך מ"ט ימי ספירת העומר, וזוהי ההכנה לקבלת התורה שנעשית לפי אופן העבודה בספירת העומר.

והרי עניין ספירת העומר שייך לכל אחד ואחד מישראל, כדברי הגמרא16: "וספרתם לכם, שתהא ספירה לכל אחד ואחד" (שכל אחד חייב לספור), והיינו, שאין זה כמו מה שכתוב17 "וספרת לך שבע שבתות שנים גו'", שחיוב הספירה הוא על בית דין ("אבית דין קאמר להו רחמנא"18), מה שאין כן בספירת העומר החיוב הוא על כל אחד, וגם בזמן שאין בית המקדש קיים19; ועל ידי זה נעשית אצל כל אחד ואחד מישראל ההכנה לקבל התורה.

ג. ובספירת העומר גופא – כמו בכל עניין – ישנו עצם העניין, ולאחרי זה ישנו גם הסך הכל בנוגע לפועל:

עד ל"ג בעומר ישנו עצם העניין דספירת העומר – בירור עצם המדות, שעיקרם הם חמשת המדות שמחסד עד הוד (בלשון הקבלה: חמשה מדות אינון20, ובהם כלולים גם יסוד ומלכות), ובהוד גופא – עד להוד שבהוד; ולאחרי ל"ג בעומר ישנו הסך-הכל מכל מה שפעלו עד עתה בהכנה למתן תורה באופן שיומשך ויבוא בפועל, שזהו עניינם של המדות שלאחרי הוד – יסוד ומלכות.

וכיון ש"לא ברא (הקדוש ברוך הוא) דבר אחד לבטלה"21, הרי מובן, שכן הוא גם בנוגע לעניינו של ל"ג בעומר, שבו נפעל עיקר העניין של ספירת העומר, שבוודאי אין זה לבטלה, כך, שבל"ג בעומר מתחיל כבר העניין דמתן תורה.

ד. ובפרטיות יותר:

א) בל"ג בעומר פסקו תלמידי רבי עקיבא למות22.

והעניין בזה - כידוע23 שעניין המיתה הוא מצד החיסרון בעניין החכמה, שהרי "החכמה תחיה"24, והרי אמיתית עניין החכמה הוא עניין התורה – חכמתו (ורצונו) יתברך. וכיון שבל"ג בעומר נעשה העניין דמתן תורה, עניין החכמה, הרי זה פעל שפסקו למות.

ומובן שעניין זה פועל ונמשך גם בימים שלאחרי ל"ג בעומר, שלכן יש דעה בשולחן ערוך25 שמל"ג בעומר ואילך נפסק עניין האבלות שבימי ספירת העומר. ואף שאין נוהגין כן26, הרי זוהי דעה שבאה בגלוי באופן של הבנה והשגה בתורה, ו"אלו ואלו דברי אוקים חיים"27, אלא שהתורה על הרוב תדבר28, ולא אצל כולם יכול הדבר להתקבל באופן שיחדור את הגשמיות וימשך בגלוי בפועל, אבל בודאי שכן הוא בפנימיות וברוחניות.

ב) ל"ג בעומר הוא יום ההילולא של רבי שמעון בר יוחאי, יום שמחתו29, שבו גילה גילויים נעלים ביותר בפנימיות התורה (כמסופר באידרא זוטא30), והיינו לפי שבל"ג בעומר מתחיל כבר העניין של מתן תורה.

ומובן שאין זה גילוי שהיה רק בשביל ל"ג בעומר, ונסתלק לאחרי זה, אלא זהו גילוי שנמשך גם לאחרי זה, כי, אף על פי שרבי שמעון בר יוחאי ציווה להעלים את הסודות שגילה אז, באמרו: "רבי אלעזר יכתוב... ושאר חברייא ירחשון בליבייהו", מכל מקום, הא גופא שסודות התורה נאמרו אז בדיבור, הרי זה עניין של גילוי,

– וכידוע מה שכתב רבינו הזקן31 אודות המגיד, ש"היה נוהג כשנפלה לו איזה השגה במוחו היה אומרה בפה, אף שלא יבינו השומעים כל כך... בכדי להמשיך את ההשגה... בזה העולם... על ידי זה שמדברה בצירופי אותיות הדיבור כו'", והיינו, שהדיבור כשלעצמו הוא עניין שך גילוי, והחיסרון הוא רק מצד המקבל, אבל מצד הנותן נפעלו כבר כל העניינים –

ובפרט לאחרי שנמשכו בלבו של התלמיד, ועד שבאו גם בכתב, שזהו עניין של מעשה בעולם העשייה, הרי בוודאי שזהו גילוי שנמשך גם בימים שלאחרי זה.

ה. ובעומדנו לאחרי ל"ג בעומר, ובפרט ביום השבת שלאחריו, שבו נעשית העליה והשלימות בכל ענייני ל"ג בעומר32 - כבר נשלמו כל ענייני ההכנה למתן תורה, ומתחיל כבר העניין של מתן תורה, כולל ובמיוחד הגילוי דפנימיות התורה.

ובפרט בדורנו זה, דרא דעקבתא דמשיחא, אשר, כדברי רבי שמעון בר יוחאי33 הנה אפילו "רביא" ילמדו פנימיות התורה.

ובהמשך לזה יהיה גם בחג השבועות הגילוי של פנימיות התורה – כידוע הפתגם34 שלא יהיה עוד הפעם מתן תורה, אלא יהיה הגילוי דפנימיות התורה ("טל אורות", טל תורה ואור תורה כו'35) ועד לתכלית השלימות בזה – בגאולה האמיתית והשלימה על ידי משיח צדקנו.

ועל פי דברי רבי שמעון בר יוחאי "יכול אני לפטור את העולם כולו מן הדין"36, הרי זה "דור זכאי"37, ובמילא, בא משיח, וגואל את כל בני ישראל בגאולה האמיתית והשלימה, באופן ד"ואולך אתכם קוממיות"38, במהרה בימינו.

(משיחת ש"פ בהר בחוקותי, מברכים החודש סיוון, תשכ"ו.

תורת מנחם חלק מו עמ' 393 ואילך. הנחת השומעים, בלתי מוגה)

__________________

1)    אמור כג, טו ובפירוש רש"י.

2)    שלחן ערוך אדמו"ר הזקן אורח חיים סימן תצד סעיף א.

3)    סוף פסחים.

4)    שמות ג, יב.

5)    עבודה זרה יט, א.

6)    ראה גם תורת מנחם חלק מג עמ' 138 (ואילך) הערה .7 ושם נסמן.

7)    ראה אור תורה להרב המגיד סימן תד (ק, ב). אור התורה לך לך (כרך ד) תרפג, א. חנוכה (כרך ה) תתקלא, א. בהעלותך עמ' שכב. ספר המאמרים תרל"ד עמ' רלז, תרע"ח עמ' שמג.

8)    משלי ט, א.

9)    ריש פרשת בהעלותך (כט, ג).

10)  ריש פרשת בהעלותך (ח, ב).

11)  תנחומא פקודי ג. ועוד.

12)  בראשית ב, ב.

13)  ראה בראשית רבה פ"י, ט.

14)  פירוש רש"י משפטים כג, יב. בהר כה, ב. ועוד.

15)  לאדמו"ר האמצעי – בתחילתו, ובפרק ד.

16)  מנחות סה, ב (ובפרש"י).

17)  בהר כה, ח.

18)  תוספות ד"ה "וספרתם" – מנחות שם.

19)  ראה שלחן ערוך אדמו"ר הזקן ריש סימן תפט. וש"נ.

20)  ראה זהר חלק ג רנד, א. הובא במאמרי אדמו"ר הזקן הנחות הר"פ ריש עמ' נו. וראה גם ספר המאמרים תרצ"ב סוף עמ' שסד. וש"נ.

21)  שבת עז, ב.

22)  מאירי יבמות סב, ב (בשם הגאונים). טור ושלחן ערוך (ואדמו"ר הזקן) אורח חיים סימן תצ"ג ס"ב (ס"ה).

23)  ראה תורה אור תצוה (בהוספות) קי, ד. ובכ"מ.

24)  קהלת ז, יב.

25)  ראה שלחן ערוך אדמו"ר הזקן שם.

26)  ראה נטעי גבריאל הלכות פסח חלק ג פרק מח סעיף ז. וש"נ.

27)  עירובין יג, ב. וש"נ.

28)  ראה מורה נבוכים חלק ג פרק לד.

29)  ראה פרי עץ חיים שער ספירת העומר פרק ז. משנת חסידים מסכת אייר סיון פרק ו משניות ו – ז.

30)  זוהר חלק ג רפו, ב ואילך.

31)  מאמרי אדמו"ר הזקן הקצרים עמ' תסד. וש"נ.

32)  ראה ליקוטי תורה בהר מא, א. ובכ"מ.

33)  זוהר חלק א קיח, א.

34)  ראה ספר המאמרים תרכ"ו עמ' שכו. תרנ"ו עמ' שנו. המשך תרס"ו עמ' כג. עמ' תקמו. תער"ב חלק א עמ' שסו. ספר המאמרים עטר"ת עמ' רצא. תרפ"א עמ' קסז. תרפ"ה עמ' קצט. תש"ט עמ' 57. ועוד.

35)  ראה אגרות קודש חלק כ"ב עמ' צז בהערה ד"ה טל תורה. וש"נ.

36)  סוכה מה, ב.

37)  ראה סנהדרין צח, א.

38)  פרשתנו (בחוקותי) כו, יג.

סיכום:

ימי ספירת העומר הינם ימי הכנה למתן תורה. בכדי להיות ראויים לגילוי של מתן תורה יש להתעלות ולעסוק בבירור המדות, ולא די בבירור המדות באופן כללי אלא יש לבררם באופן פנימי ופרטי, כפי שכל מדה כוללה משבעת חברותיה, וזוהי העבודה של ימי ספירת העומר.

החלק העיקרי והמרכזי בשבעת המדות הוא חמשת המדות הראשונות – חסד, גבורה, תפארת נצח והוד. עניינן של מדות יסוד ומלכות הוא רק להביא לידי ביטוי את חמשת המדות שקדמו להן. נמצא אם כן, שביום ל"ג בעומר שבו מבררים "הוד שבהוד", מסתיים בירור החלק העיקרי והמרכזי של המדות, ונשלמה עיקר ההכנה למתן תורה, וכיוון שנשלמה עיקר ההכנה – מתחיל כבר להאיר העניין של מתן תורה. ובפרט ביום השבת שאחרי ל"ג בעומר שבו ישנה עליה לכל ענייני ל"ג בעומר.

דבר זה – שבל"ג בעומר מתחיל להאיר העניין של מתן תורה – בא לידי ביטוי במאורעות שאירעו ביום זה:

א) פסקו תלמידי רבי עקיבא למות – מתן תורה הוא עניין החכמה – חכמתו יתברך, ועניין החכמה הוא היפך עניין המיתה, שנאמר "החכמה תחיה". ב) יום ההילולא של רבי שמעון בר יוחאי, יום שבו גילה נסתרות בפנימיות התורה. 


   

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)