חב''ד כל הלב לכל אחד
לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 16:41 זריחה: 6:10 ט"ז בחשון התש"פ, 14/11/19
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

הרבי ו"נטורי קרתא"
ניצוצי רבי

נושאים נוספים
פרשת בחוקותי | אין מקרה
שיטת חב"ד
מל"ג בעומר מתחילה הארת מתן תורה
הגאולה כבר תלויה באוויר – צריך רק להורידה בפועל
הרבי ו"נטורי קרתא"
קונה שמים וארץ
פרשת בחוקותי
הלכות ומנהגי חב"ד

עוד על מערכת הקשרים המסועפת והמפתיעה של הרבי עם ראשי תנועת 'נטורי קרתא' * לימוד חסידות בשכונת 'מאה שערים' * חלק שני

מאת: הרב מרדכי מנשה לאופר

"על־דבר גזעו ומחצבתו"

להלן יועתק מכתבו של הרבי לרבי עמרם בלוי בענין ייסוד השיעור:

ב"ה, כ"ד אלול, תשט"ז

ברוקלין.

הרב-הגאון ותיק-וחסיד איש-ירא-אלוקים נכבד-ונעלה איש רב פעלים ובעל מרץ

מו"ה עמרם שליט"א

שלום וברכה!

נעם לי להוודע מהרב-החסיד איש-ירא-אלוקים נכבד-ונעלה בעל מדות וכו' מו"ה אוריאל שי' צימר, אשר כבקשתי ביקר את כבוד-תורתו ודבר אתו עמו על-דבר הפצת לימוד החסידות באותם החוגים והסביבה אשר ידו מגעת והשפעתו, ובפרט מאשר בתוך השיחה הוזכר על-דבר גזעו ומחצבתו שהיו שייכים, ובטח גם מקושרים עם כ"ק אדמו"ר נשיאנו, ומהם אדמו"ר הצמח צדק, והרי קדושה אינה זזה ממקומה וזוכים הבנים ובני בנים בנוי כו' ובחכמה וכו', ואם בנוגע לנוי וחכמה גשמיים כן על-אחת-כמה-וכמה בנוי וחכמה רוחניים, ובפרט בלימוד תורתם אשר נצחית היא ועלי' נאמר הלא כה דברי כאש, המטהר מכל עניני העלם והסתר עוד יותר מטהרה במים, וכמאמר-רז"ל (סנהדרין לט, א) עיקר טבילותא בנורא הוא.

וכיון שנמצאים אנו בשילהי שתא ועוד רגע קט נכנסים לשנה חדשה, הרי, מיוסד על דברי רבנו הזקן באגרת הקדש שלו סימן י"ד, אשר בכל שנה ושנה יורד ומאיר מחכמה עילאה אור חדש ומחודש שלא הי' מאיר עדיין מעולם לארץ העליונה כו' והתחתונים המקבלים חיותם ממנה.

בא אני בהצעה, אשר נכון הדבר ביותר שתתחדש השנה ומן ראש-השנה דוקא על-ידי חינוך לימוד החסידות גם ברבים ובמקום כניסה לרבים, זאת אומרת בבתי כנסיות ובתי מדרשות וישיבות אשר כבוד-תורתו יכול להשפיע שם, שהרי התורה בכלל היא האור וגם הכלי לקליטת והתאחדות עם האורות וההמשכות שמלמעלה, ומובן שבאם באפשרי הי' להתחיל על-כל-פנים יום אחד בשנת תשט"ז – מה טוב ונכון, והרי יום בשנה נחשב שנה, ומובטחני אשר לדכוותי' האריכות בהאמור אך למותר, ויהי-רצון שעל-ידי הלימוד והפצת המעינות חוצה שהם הקדמה והכנה והכלי למה שכתוב ומלאה הארץ דיעה את ה' כמים לים מכסים, בתורתו של משיח – שילמד דיעה את כל ישראל – שהוא באין ערוך לגבי התורה עתה, וכמאמר-רז"ל קהלת רבה (פ' י"א על הכתוב כי אם שנים הרבה) תהי' השנה שנת גאולתנו האמיתית.

ולקראת השנה החדשה הבאה עלינו ועל כל ישראל לטובה ולברכה, הנני בזה להביע ברכתי לכבודו ולכל אשר לו, ברכת כתיבה וחתימה טובה לשנה טובה ומתוקה בגשמיות וברוחניות

בכבוד ובברכה.

נ.ב.

הבנתי מדברי הרב-החסיד צימער שי' אשר ישנם ענינים שכבוד-תורתו אין מסכים עליהם ואפשר גם מנגד עליהם וכו', אבל בודאי שאין לקשר בזה הובאת האמור לפועל, ואפילו לא עכובם לאיזה זמן שיהי', שהרי ידוע דבר הרמב"ם קבל את האמת ממי שאמרו, ואין אני בזה אלא מעתיק הוראות וענינים של נשיאנו הבעש"ט ורבנו הזקן אשר מסרו נפשם על לימוד פנימיות התורה וציוו להבאים אחריהם שותי מימיהם בתוך כלל ישראל לעשות בזה ככל האפשרי, ומי שיש בידו וכו'.

בחוברת "ומלאה הארץ" גיליון 2 פרסם א. סמית את ששמע מבני הגרא"צ הכהן על קבלת מכתבו של הרבי (עמודים 37-38):

כאשר חזר הגרא"צ מתפלת שחרית של כ"ט אלול, ערב ראש השנה, תשט"ז – הופתע מאוד לגלות על שולחנו מכתב 'אקספרס' מהרבי.

לאחר קריאת המכתב שבסיומו בקשת הרבי להתחיל את הלימוד בערב ראש השנה חשב הגרא"צ כיצד יוכל לבצע במשך השעות שנותרו עד ראש השנה את בקשת הרבי. אמנם היו לו קשרים הדוקים עם אנשי נטורי קרתא, אך לייסד שיעור רשמי תוך מספר שעות אין זו משימה של מה בכך.

בסופו של דבר החליט הגרא"צ לפנות לר' עמרם בלוי, עמו היתה לו שפה משותפת ואף קשרי חיתון. דפק הגרא"צ על דלת ביתו של ר' עמרם וביקש לשוחח עמו. הראה לו את מכתבו של הרבי ושיתף אותו בתחושותיו.

לתדהמתו סיפר לו ר' עמרם כי גם הוא קיבל מכתב 'אקספרס' מהרבי באותו נושא, של ייסוד שיעור בחסידות.

בהתלהבות אש קודש שהפתיעה את הגרא"צ אסף ר' עמרם את בניו וביקשם לעזוב את עיסוקיהם ולהצטרף אליו ואל הגרא"צ לבית הכנסת "קהל יראים – חסידים" במאה שערים, שם מסר בפניהם הגרא"צ את השיעור הראשון בתניא באותו יום, כ"ט אלול תשט"ז.

"בנועם קבלתי מכתבו"

כאמור, התגשמה בקשתו של כ"ק אדמו"ר זי"ע בייסוד השיעור והתחלתו לפני ראש השנה תשי"ז בבית הכנסת "קהל יראים – חסידים" בו היה מתפלל ר' עמרם, והגרא"צ דיווח על כך לרבי.

בהיוודע הבשורה שיגר הרבי מכתב (אגרות קודש חלק יד, אגרת ד'תשנט) להגה"ח ר' אברהם הערש זצ"ל, שיועתק להלן.

ב"ה, ח' תשרי, תשי"ז

ברוקלין.

הרב-הגאון הרב-החסיד איש-ירא-אלוקים נכבד-ונעלה עוסק בצרכי-ציבור

מו"ה אברהם צבי שי' הכהן

שלום וברכה!

בנועם קבלתי מכתבו מד' תשרי, בבשורה הטובה אשר זכה ללמוד תורת דברי אלקים חיים ברבים ועוד ביום אחד בשנה שעברה שחשוב כשנה, וזיכה בזה את הרבים בלמדו במקום תפלה, וכדברי רז"ל על הכתוב אוהב ה' שערי ציון, ומאחרית שנה לראשית שנה שהמשיך הלימוד בראש השנה, ובודאי מכאן ולהבא תהי' בזה קביעות אשר לכל הפחות לא יעברו שלשה ימים בלא לימוד פנימיות התורה, וגודל הדבר אין די באר, ויהי-רצון אשר תיכף נזכה להבטחת רעיא מהימנא דבי' יפקון בני ישראל מגלותא ברחמים.

בברכת חתימה וגמר חתימה טובה.

הפצת המעיינות דוחה בחירות

מאז ייסודו התרחב השיעור ובין המשתתפים נמנו גם הגאון רבי דוד יונגרייז זצ"ל, מי שהיה הראב"ד של העדה החרדית, וכן ר' עמרם בלוי ובניו, וכן עוד רבים טובים מסלתה ושמנה של "נטורי קרתא", אך העיכובים בקיום השיעור לא הפסיקו.

ר' עמרם החליט להציב כתנאי לקיום השיעור את העובדה שמוסר השיעור, הגרא"צ הכהן זצ"ל, יתחייב שלא להשתתף בבחירות.

כיון שדעת רבוה"ק, כדעת הרוב המוחלט של גדולי ישראל, היא שיש חובה להשתתף בבחירות התלבט הגרא"צ אם להיענות לתנאי האמור אולם לבסוף החליט להיענות לתנאי בשל ההוראה המיוחדת שקיבל מהרבי על ייסוד השיעור.

לאחר מכן, כשהתאפשר לשאול לדעתו של כ"ק אדמו"ר זי"ע, אישר הרבי את החלטתו של הגרא"צ כי החשיבות הגדולה של הפצת המעיינות דוחה את חובת ההשתתפות בבחירות.

"שיעור זה מיוחד לאלה שלא השתתפו בבחירות"

זכר לפרשה זו ניתן למצוא בסיום המודעה שפורסמה בבטאון נטורי קרתא על קיום השיעור (תצלומה פורסם בהוצאה החדשה של "שמן ששון מחבריך" ח"א, בערכו של ר' עמרם בלוי), וזה נוסח המודעה:

שיעור בתניא קדישא

הננו לבשר לקהל החרדי הצמאים לדבר ד' דברי אלוקים חיים ומלך עולם כי סודר בעה"י שיעור בסה"ק ליקוטי אמרים (תניא)

בביהמ"ד קהל יראים חסידים

בזמנים כדלהלן: ביום שני ורביעי בשעה 1 לשא"י בערב

בש"ק בשעה 10.15 לשא"י אחה"צ

הערה: שיעור זה מיוחד לאלה שלא השתתפו בבחירות לשלטון הציוני

אגב: יתכן שעצם פרסום המודעה היווה כעין "תשובת המשקל" על הדברים נגד לימוד החסידות שפורסמו בו, כמסופר לעיל.

להלן קטע נוסף ממכתבו של ר' אוריאל צימר מג' חשוון תשי"ז, העוסק כנראה בפרשה האמורה:

"בענין דודך ר' עמרם ברש"י מסרתי הידיעות לתעודתן. אני מצדי איני מבין מה רוצים ממנו – כלום לומד הוא את החסידות של כ"ק אדמו"ר שליט"א? או כלום נעשה מקושר אליו? הלא אדמו"ר הזקן וכן יתר אדמו"רי חב"ד עד אדמו"ר נ"ע לא ציוו ללכת הבחירות, ואף אדמו"ר מהריי"צ נ"ע אף שציוה לילך להבחירות מכל מקום כבר הוכחה "כשרותו" ע"י שהעתיקו דבריו ב"החומה", ובכן מה רוצים? ואם להגר"ז יש טענות על החסידות כלום היום נולדו? כל הענין אינו מובן".

"בשיעור הכי נעלה זה"

גם בהמשך לא הרפה הרבי ודרש, תמידים כסדרם, להגדיל ולהרחיב את השיעור. כך, לדוגמא, במכתב הבא (אג"ק שם אגרת ד'תתעט):

ב"ה, כ"ח מ"ח, תשי"ז

ברוקלין.

הרה"ג וו"ח אי"א נו"נ עוסק בצ"צ

מו"ה אברהם צבי שי' הכהן

שלום וברכה!

לאחרי ההפסק שדאגתי כבר לסיבתו נתקבל מכתבו, בו כותב אודות אופן הנהגת השיעורים בדא"ח, - ובטחוני חזק שלא יסתפק בההישגים דעד עתה אלא שישתדל להרחיב השיעור בכמות ובאיכות כמובן בדרכי שלום ונועם, אבל באופן המתאים לגודל הענין, וכמבואר בכמה שיחות ומכתבים בדברי רבותינו נשיאנו, וכיון שצדיקים דומים לבוראם ודורשים הם מאתנו לעשות בזה, הרי ע"ד שאין הקב"ה בא בטרוניא ואינו מבקש אלא לפי כחם, בודאי גם בענין זה כן הוא, זאת אומרת שניתנו לנו הכחות למלאות דרישה זו במילואה, וכיון שימי חדש כסלו הוא חדש הגאולה ממשמשים ובאים, בודאי בעוד מועד יטכסו עצה איך לנצלם באופן הכי יעיל בהפצת המעינות במקום בו זכה להיות השליח על זה, והשי"ת יצליחו.

המחכה לבשו"ט בכל האמור, ובפ"ש כל המשתתפים שי' בשיעור הכי נעלה זה.

וכך כתב הרבי לרה"ח יהושע אלבוים בי' טבת תשי"ז (אגרת ה'כא):

...כיון שלא לכל אחד יש יכולת הכניסה לחוגים מסוימים בין החרדים אשר בירושלים עיה"ק ת"ו מובן שכל אחד שיש לו יכולת זו צריך להשתדל לנצלה ביותר וביותר, כי זכות מיוחדת היא וד"ל. וע"ד מה שכתבתי גם להרה"ג והרה"ג כו' אברהם צבי הכהן שי' וכדאי שיתייעצו שניהם יחד איך לשתף פעולה במיוחד בענין זה וכנראה וכמובא גם ברז"ל אשר משא שמגביהים שנים בשיתוף, פעולתה היא הרבה יותר מכפל של משא הנגבה ע"י יחיד, ויקוים בהם פס"ד של בי"ד של מעלה הידוע אשר בגלל המס"נ הלזו - של רבנו הזקן - הנה בכל ענין של תורה יראת שמים ומדות טובות תהי' יד מקושריו והולכי בעקבותיו על העליונה.

בברכה.

ובאגרת נוספת להרה"ח ר' מנחם בן ציון וילהלם (אגרת ה'של)

ב"ה, ב' ניסן, תשי"ז

ברוקלין.

האברך מנחם בן ציון שי'

שלום וברכה!

לאחרי הפסק ארוך נתקבל מכתבו מכ"ג אד"ש, ובמה ששואל איך להשפיע על אברך פלוני, מובן שאין בזה כללים קבועים כמסמרים כי תלוי הדבר בתכונת נפש האיש עליו רוצים להשפיע, ובכל אופן, כפי שרואים במוחש ברובא דרובא אין דרך הוויכוחים אופן להשפעה, וע"ד מרז"ל כל דפשיט מעלי טפי, ואפילו אם הנ"ל רוצה להתווכח, יש להסבירו שיכול לעשות זה לאחרי איזה זמן ולאו דוקא בעת התחלת קבלת ההשפעה, והשפעה תהי' ע"י לימוד תורת החסידות והסברת עניני' ע"י דבור אין דעם ארום פון חסידות, ומהנכון שיתייעץ עם עוד מי המכירים את הנ"ל ותכונת נפשו, וכבר נאמר ותשועה ברוב יועץ.

מצער מ"ש שלפעמים כשבא הרה"ח רב פעלים כו' הרא"צ הכהן שי' לשיעורו, מוצא רק שנים או אחד שומע וכו', אף שמובן שבכ"ז צריך לבוא שהרי המקיים אפילו נפש אחת מישראל ה"ז כאילו קיים עולם מלא, אבל מובן שההפצה היא ע"י שמספר השומעים יתרבה לא רק באיכות אלא גם בכמות, וק"ל.

ומ"ש שיש קישוים, פלא גדול ששומע לפיתויי היצר שישנם קישוים בה בשעה שידוע פס"ד של מעלה, אשר בגלל המס"נ של רבנו הזקן על תורת החסידות, הנה פסקו בבי"ד של מעלה אשר בכל ענין של תורה יראת שמים ומדות טובות תהי' יד מקושריו והולכי בעקבותיו על העליונה (נדפס בס' קיצורים והערות לתניא סוף עמוד קכ"ב) וכל העומד ליבטל כבטל דמי...

ושוב באגרת להרא"צ הכהן מוסר השיעור (ה'תצו)

ב"ה, ה' סיון, תשי"ז

ברוקלין.

הרה"ג והרה"ח אי"א נו"נ וכו'

מו"ה אברהם צבי שי' הכהן

שלום וברכה!

במענה על הודעתו ע"ד הכנסת בנם ישראל יצחק שי' לגיל מצות,

הנה יה"ר מהשי"ת אשר מבן שלש עשרה למצות יגדל לבן חמשה עשר וכו' כפסק המשנה (אבות פרק ה') ויוסיף התמדה ושקידה בלימודו בתורה בתורת הנגלה וכן בתורת החסידות וידייק בקיום המצות. והשי"ת יצליחו להיות חסיד ירא שמים ולמדן, והוא וז' תי' ירוו ממנו ומכל יו"ח שיחיו רוב נחת חסידותי.

בברכה לבשו"ט גם מההרחבה ככל הדרוש כמות ואיכות שיעורי הדא"ח שזיכתהו ההשגחה העליונה ללמדם ברבים - ואין לך דבר העומד בפני הרצון ולקבלת התורה בשמחה ובפנימיות.

להעיר ולהאיר אשר בעת מ"ת - נסתר דתורה ניתן בנגלה (מעשה מרכבה וכו') משא"כ חלק הנגלה רק בנסתר וברמז. וידוע מרז"ל וציווים: מה להלן כו' אף כאן כו'. ראה תו"א כב, ב. עיי"ש.


   

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)