נושאים נוספים
	פרשת שלח | למקום רחוק
	ברצון שניהם
	לשמור על השליחות של משה
	תיכף ומיד ממש נכנסים לארץ!
	"מצווה בו יותר מבשלוחו"
	רחמנות ומניעת הפסד
	פרשת שלח
	הלכות ומנהגי חב"ד

כשהרבי עורר על הדפסת כתבי האדמורי"ם מגור * למה נמנע הרבי מלהשיב על מכתב של הרב שאר ישוב הכהן? * מה אסר הרבי על עסקני חב"ד – מלבד במקרים יוצאים מן הכלל ! *השליחויות של הרב חיים יהודה פלדי שהרבי העיד עליו ברבים "יהודי שמוסר נפשו.. פועל ללא לאות מבלי הבט על כל המניעות ועיכובים" * צבע הכריכה של השיחות לא מתאים לארצות צפון אפריקה

מאת: הרב מרדכי מנשה לאופר

בכ"ד אייר תשל"ז ביקר אצל הרבי הגאון החסיד רבי יעקב אלתר, בנו של ה"לב שמחה" וכיום כ"ק האדמו"ר מגור שליט"א.

במהלך הביקור (ראה 'בצל החכמה' עמ' 39 – 42 ; וליתר דיוק – פרדס חב"ד גליון 18 עמ' 17 – 21) התעניין הרבי בדבר כתביהם וחידושי תורתם של אדמור"י גור – החל ב"בית ישראל" (שנפטר באותה שנה), ה"חידושי הרי"ם", ה"שפת אמת" "(וה"אמרי אמת").

ושוב חזר ועורר על כך בעת ביקור ה"פני מנחם" (בצל החכמה עמ' 78 ואילך):

האם התווספו מאז דברים הראויים להדפסה או שנמצאו כתבים חדשים?... אפשר להוסיף מראי מקומות.

ויש לציין שכ"ק אדמו"ר ע"י שעורר על כך אכן פעל ברוחניות שאכן נמצאו כתבים חדשים מאדמו"רי גור ונדפסו בשנים הבאות בספרים בפני עצמם וכן בכמה וכמה מכתבי-עת תורניים.

מפני כיבוד אב

במהלך התוועדות יו"ד שבט תשכ"ה ניגש הרב אליהו יוסף שאר-ישוב הכהן ושאל את הרבי מדוע לא השיב לו על מכתבו. הרבי השיב: מפני כיבוד-אב – של אביו הרה"ג ר' דוד הכהן שליט"א, שנוהג בצמחונות ואינו אוכל בשר: "רציתי להסביר במכתב מדוע יש ענין דווקא באכילת בשר – במענה לשאלתו – אך נמנעתי מלעשות כן כדי לא להתיר לו דבר בניגוד לדעת אביו שליט"א".

בנושא זה שוחח הרב שאר-ישוב עם הרבי גם בשנת תשכ"ג (ראה ספר 'היכל מנחם' כרך א' עמ' רכה. ושם נסמן).

[על הרה"ג ר' דוד ושאר ישוב הכהן – ראה 'שמן ששון מחבריך' כרך א' (מהדורה חדשה) עמ' 283 – 294).

לא ללחוץ על אחרים לבקרני ואי התועלת שבהדבר

ב'אגרות קודש' כרך כ"ב (עמודים שמח – שנ) נדפס מכתב ארוך של הרבי למו"ה זלמן יפה ממנצ'סטר ז"ל, שביקש להשפיע על נדבן מפורסם שיסע לבקר את הרבי – ותוכנו: לא ללחוץ על אחרים לבקרני ואי התועלת שבדבר.

כיוצא בזה סיפר העסקן המפורסם הרה"ח ר' שלמה מיידנצ'יק ז"ל, שהרבי אסר עליו בצורה מפורשת לדבר עם אישים באופן ישיר על הנושא, ובוודאי שלא להזמינם רשמית מטעם חב"ד. כך נהג שלא אמר מיוזמתו לאדם שאם הוא נוסע לארצות-הברית כדאי שיבקר אצל הרבי, שמא הרבי לא יוכל לפוגשו, ואם הגיע ביוזמת מיידנצ'יק ובסופו של דבר לא ייכנס – נקל לשער מה תהיה תגובתו.

אבל היו יוצאים מן הכלל: במקרים בודדים הרבי ביקש להזמין אליו אישים ציבוריים.

גם בסדרת 'ימי  תמימים' אנו מוצאים את הרה"ח ר' אפרים וולף מדווח לרבי על אנשים רבים שנסעו או מתכוננים לנסוע לניו-יורק וביקשו לבוא ולבקר ב'יחידות' – הרב וולף היה מודיע ושואל אם הרבי יאות לקבלם וכו'.

בקיץ תשכ"ט ביקר אצל הרבי ר' חיים יהודא פלדי (תרפ"ט – תשמ"ג) מששב ארצה, ישב ודיווח לרבי:

"ב"ה א' דר"ח תמוז ה' תשכ"ט

"כ"ק אדמו"ר שליט"א!

"לפני כשבוע ימים הגעתי בע"ה לארה"ק ת"ו, כשבדרכי לכאן זכיתי להתחיל במילוי שליחות והצלחתי לדבר על לב אחד הנוסעים שיניח תפילין ויקרא ק"ש ואח"כ הודה לי מקרב לב, על כי, לפי ביטויו, "ערכתי לו בר-מצוה שני בדרכו ל - הולילנד".

"תיכף אחרי בואי מסרתי לעיתונות את דברי כ"ק על הפסוק "קומה ד' וכו'" וזה הופיע "בגיליון ערב שבת של העיתון "שערים". שני עתונים ("שערים" ו"אוי קלט") כבר הזמינו אצלי סדרת מאמרים על הנושא "לובאביטש", עם כל הקשור במושג זה ופעולותיו הענפות, ויתכן שהמאמרים יודפסו גם בשפות אחרות. – ולמוצש"ק הבא הנני מוזמן לכפר חב"ד, שם אמסור אי"ה לאנ"ש את ברכת כ"ק וחלק משיחתו הקדושה מש"פ בהעלותך, בליווי המשקה שהבאתי איתי למענם.

"להתחיל במילוי השליחות"

לפני שעזב ר' יהודה פלדי ז"ל את 770 – אמר הרבי בהתוועדות ש"פ בהעלותך תשכ"ט (תורת מנחם תשכ"ט כרך נו עמ' 334):

ענין זה קשור גם עם "צאתכם לשלום"- בנוגע לאלו שאחרי השבת נוסעים חזרה למקומם...

שנוסף לכל מה שקיבלו כאן... ישתדלו גם לפעול על הזולת, להאיר במקומם כו'.. הן בנוגע לאלו שנוסעים מכאן לארץ ישראל... ממלאים את השליחות של המשלח...".

נושא "קומה ה' למנוחתך" – נאמר בסיום אותה התוועדות (תורת מנחם שם עמודים 338 – 341)  ביחס למצב בארץ-הקודש : אין לרדוף אחר שלום עם השונאים שאף מזיקים לעצמם כדי להרע לישראל, היפך הטבע, אלא לפעול בבני ישראל שיתנהגו הם כפי הטבע שלהם, לקיים תורה ומצוות.

בתגובה למכתב-הדיווח שלו כתב לו הרבי את המכתב הבא ('אגרות קודש כרך כו עמ' נט – וכאן נמסר צילום האגרת):

לאחר שנגזרה גזירת "מיהו יהודי" נרתם לעבודת-הקודש של ניהול המאבק לביטול הגזירה – ראה בעיתון 'כפר חב"ד' גליון 74 (ב' כסלו תשמ"ג) ב"דבר המערכת" ; עמודים 13 – 12 ; 22. ועוד.

במהלך התוועדות י"ט כסלו תשל"ז אחרי שהרבי סיים את אמירת מאמר החסידות אמר הרבי ('שיחות-קודש' תשל"ז כרך א' עמ' 345 ואילך):

כיון שמדברים אודות המבצעים, היו צריכים בעצם להזכיר את מבצע ביטול החוק שונה ומשונה – אשר בזיון הוא בכלל לקוראו בשם חוק – "מיהו יהודי".

למעשה היו צריכים להתבטא "מיהו בעל שכל" או "בעל צדק ויושר", משום שכאשר מתבוננים ע"פ שכל, ועל-פי צדק ויושר – מובן שאין לרמות את עצמו, אין לרמות את הגוי (להבדיל) צריכים היו להזכיר גם מבצע זה – אך מכיון שנוכח כאן יהודי שמוסר נפשו על כך ופועל ללא לאות מבלי הבט על כל המניעות ועיכובים - הרי מצוה בו יותר מבשלוחו – יאמר, אפוא הוא עצמו כמה מילים בנושא זה.

ומבקשים ממנו שיאמר לא רק מספר מילים, אלא פעמיים, שלושה ארבעה וכו'.

ויהי-רצון שבמועט שהוא יאמר – משום שכמה שהוא רק יאמר, הרי זה לא יותר ממועט בערך לגודל הסכנה רחמנא-ליצלן הטמונה בכך – יהיה מועט המחזיק את המרובה.

..וכפי שהיהודים נפטרו מכל הגזירות השונות ומשונות באופן של 'תשועת השם כהרף עין'... ובדרכי נועם ובדרכי שלום "כמנהג המדינה ניתנת רשות הדיבור לר' חיים יהודה" ר' חיים יהודה דיבר בנושא מיהו יהודי והרבי איחל לו שיהיה לו  בהצלחה רבה.

לאחר מכן אמר הרבי:

יש לנו עסק עם מישהו 'ירוק', שלא הדגיש די את ענין הממון משום שהתבייש לעשות כן והזכיר זאת רק ברמיזה ובדברים קלים וכו' – אין לשכוח, אבל, שנמצאים אנו בארצות-הברית המצטיינת בנתינת צדקה וכל הענינים הקשורים בממון – לכן מהראוי שכל אחד ישתתף ויסייע בהפעולה ברצונו, חוכמתו באהבה-ויראה שלו עד ב"היקום אשר ברגליהם" – זה הממון (סנהדרין קי, א).

למחרת נמסרו לרח"י פלדי שתי תרומות – האחת של הרבי והשנייה של הרבנית ("של רעייתי תחי'").

בין לבין עסק ר' חיים פלדי גם בהסברה נגד הגדרת המצב בתקופתינו כ"אתחלתא דגאולה", למרות שקבוצה מעסקני אנ"ש הסתייגו מכך – ראה במכתב הרבי אליו מכ"א כסלו תש"ל ('אגרות-קודש' כרך כו עמ' רנט):

ויישר חילו של מר שלא התחשב עם אלה שרצו להשפיע עליו להפך, והדפיס ופירסם השפה זו. וחבל מאד מאד שמקבלי השקפה זו שמספרם הולך ומתרבה, לא הספיק לזה שכנוע בשכל...

ושוב בל' שבט תש"ל – שם עמ' שו; ובאריכות למחרת ל"ג בעומר תש"ל (שם עמ' שצו): וזכות הרבים מסייעת לכל אחד המוחה נגד זה... שבכל אופן עושה רושם, ומי עמד בסוד הוי' לידע התוצאות. וכמובן שאין זה פוטר מלמחות עוד-הפעם ועוד-הפעם...

כיצד נרתם ר' יהודה פלדי לעסוק ב"מיהו יהודי"? מסתבר שהרבי רתם אותו לנושא באותה איגרת:

בודאי קרא בשימת לב המתאימה  גם הנדפס מההתוועדות דימי הפורים, ותקותי.. גם.. מהמדובר ביום הל"ג בעומר...

צבע הכריכה

הרב רפאל ווילשאנסקי, שימש שנים רבות מזכיר הלשכה האירופאית בפאריז שבראשה עמד הרב בנימין גורודצקי, כותב בכ"ב אדר תשכ"ד להרה"ח ר' טובי' בלוי שיחי':

הנני בזה להודיעו כי אמנם כן מקבלים אנחנו את תוכן הענינים [=לקוטי שיחות בתרגום ללשון-הקודש] התחל מפ' שמות, "ואני הנני כותב כעת גם מכתב להר"י שי' ליבוב בו אני מודיעו בדיוק המספר שקבלנו מכל שבוע ושבוע ואת אשר נצרך לנו מהחוברות הקודמות וכן כמה לשלוח להבא.

וכיון שסוף סוף מגיעות החוברות לארצות אפריקה הצפונית – הנני להעיר שהודיעו לי משם שאין צבע ה'כריכה' מתאימה להם, ובכן נא לעשות מצבע אחר במספר הטופסים הנשלחים לנו.

העטיפות היו מודפסות בצבע תכלת דבר שהיה מזכיר את הקשר לארץ ישראל, דבר שהיה מחשיד בארץ ערבית (באותם שנים לפחות).