נושאים נוספים
	פרשת קורח | מי בעל הבית
	תורה ספוגה יראת שמים
	להיות כהן ולהתמסר לאלוקות
	'כוח' לעמוד 'הכן' לגאולה
	זקניך ויאמרו לך – זקני חב"ד בדור השביעי
	פרשת קרח
	אם אין קמח אין תורה
	הצלת הרבי "איש וביתו" מעמק הבכא
	הלכות ומנהגי חב"ד

בשאלות הדרכה וייעוץ, כמו מתי להתחיל לנהוג במנהגי חב"ד ואיזה, או בענייני לימוד נגלה ובמיוחד חסידות וגם בענייני עסקנות וצביון חסידי, הפנה הרבי צעירים ופחות צעירים להיוועץ עם זקני אנ"ש במקומות מגוריהם * גם בסוגיות שימור מנהגים בארץ-הקודש הכתובת הייתה לעיתים זקני אנ"ש * רשימה ראשונה

מאת: הרב מרדכי מנשה לאופר

יותר מפעם אחת התבטא הרבי על עצמו כי הוא את שליחותו מבצע בצורה המקסימלית, בעוד שהסובבים אותו בהקשר עם תפקידם – נשארים הרחק מאחור; יותר מפעם אחת ציין הרבי, שכבר אצל חמיו כבוד קדושת אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע, את עיקר המשא נשא הוא (אדמו"ר הריי"צ)...; בד בבד המשיך הרבי לתבוע מזקני חב"ד שבדור השישי ובדור השביעי להיות "נרות להאיר" ולא התעייף מלדרבנם, לזרזם ולהתוות עבורם את הדרך. כשהמטרה ברורה: "אל מול פני המנורה יאירו שבעת הנרות", לתקן עולם במלכות ש-ד-י.

היה זה הגאון החסיד רבי נחום שמריהו ששונקין אב"ד באטום ולימים מחשובי זקני רבני אנ"ש בירושלים ת"ו, שכתב פעם לרבי שבני ארץ-ישראל לא ראו רבי [של חב"ד] מימיהם, וגם השבוע ששהה כבוד קדושת אדמו"ר מוהריי"צ בשנת תרפ"ט בארצנו-הקדושה פעל עליהם בדרך מקיף בלבד. הדברים נכתבו כנראה בנימת אכזבה בעיניו מתוצאות 'חסידותם' של בני ארץ ישראל.

הרבי בתגובה שלל תחושה זו, ובעצם תבע ממנו ומחבריו לעשות את עבודתם בלי לחשוש מהשפעתה בעיניהם. וכך השיב לו (י"ב אייר תשט"ו – 'אגרות-קודש' כרך יא עמ' צא):

הרי מקיף סוף-סוף נכנס בפנימיות, ואחד הדברים בזה (בדרך מלמעלה-למטה הוא) על-ידי שממשיכים מקיף יותר נעלה, או (בדרך מלמטה-למעלה) כשמשתדלים להמשיך המקיף בפנימיות ע"י עבודה, והרי שני הדברים ביד זקני אנ"ש שבירושלים-תבנה-ותכונן הוא, על-ידי שיחזרו לפניהם מאמרי דברי-אלוקים-חיים שתורתו של הרבי הרי זה פנימיותו ועצמותו, ועל-ידי שידריכום בהנהגותיו בדרך אשר הורה לנו בחיי היום יומי.

בברכה ופרישת-שלום כל חבורתו תי', אשר עליו ועל זקני אנ"ש בכלל, לחזקם ואת כל סביבתם, מבלי התחשב עם מהלך נפשם בעצמם "משום שכל רגע חשוב הוא" ועל שכמם האחריות. ובמילא אין זמן לאנחות, וטובה פעולה אחת כו'.

מסר זה תבע הרבי מזקני אנ"ש בדיוק חודש ימים אחר פטירת כבוד קדושת אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע ('אגרות-קודש' כרך ג' עמ' רמז).

ובדומה לזה כותב הרבי בג' סיון תשי"ב ('אגרות-קודש' כרך וא"ו עמ' צז):

מה שכותב אודות נפילת הרוח של... הנה הזכות והחובה מוטלת על זקני אנ"ש לעודד את רוחם... עליהם להיות בשמחה... ושמחה פורץ גדר... ובודאי ימצאו אותיות המתאימות וזמן המתאים לעידוד זה.

כשנתיים אחר-כך פונה הרבי בטענה ('אגרות-קודש' כרך ח' עמ' רצט):

לכל לראש הי' צריך בצירוף זקני אנ"ש המתאימים, למסור תמיהתי להרה"ח כו' מוה"ר... על אשר כנראה עד עתה לא עזב דרכו לעבוד את ה' דוקא מתוך מרה שחורה... והשי"ת יצליח את הנ"ל לעבוד את ה' דוקא מתוך שמחה...

בקביעת צביון כפר חב"ד

יש להתייעץ עם המומחים במקצוע דתכנון כפרים ומושבים, וביחד עם זקני אנ"ש אשר באה"ק ת"ו בכלל, כיון שכנ"ל זהו ענין הנוגע לכללות אנ"ש באה"ק ת"ו וכבר נאמר ותשועה ברוב יועץ דוקא –

דברים אלה כתב הרבי לוועד כפר חב"ד ('אגרות-קודש' כרך יט עמ' לט) "בהנוגע לאופן ניצול השטחים השונים שבכפר, בקשר עם המקווה [=התקווה] שסוף-סוף ייעשה (ויהי-רצון בעגלא דידן) למרכז חב"ד".

הוראה דומה כשהתעוררה שאלה בקשר לכביש הפנימי בכפר חב"ד ושתי אפשרויות עמדו על הפרק. הרבי כתב (בשנת תשי"ח – 'אגרות-קודש' כרך טז עמ' נח):

פשוט אשר בענינים כאלו, על הועד הנמצא על אתר להחליט, ואם דבר הקשה הוא מאיזה סיבה שתהיה, יש לצרף לזה גם הועד הרוחני, ובכלל זקני אנ"ש אשר במחנם הטהור.

ובד' תמוז תשי"ח – 'אגרות-קודש' כרך יז עמ' רח:

וקרוב לוודאי שבאם זקני אנ"ש היו משתדלים להסביר הענינים והדרישות – מתקבלים היו ובנקל הרבה יותר מאשר משערים זה מראש והרי הובטחנו דברים היוצאים מן הלב נכנסים אל הלב... וביחוד בכפר חב"ד.

במכתב ארוך מפסח שני תשכ"ו ('אגרות-קודש' כרך כד עמ' קכז) למר שז"ר, מסביר הרבי את הצורך בהקמת כפר חב"ד ב', ובין השאר כותב:

בני הדור הצעיר שנתחנכו, כאמור, בסביבה חסידותית ואינם זקוקים דוקא לחיות בכפר חב"ד העכשווי תחת כנפי זקני אנ"ש. לעומת זאת יש הכרח שהעולים החדשים ממדינתנו לפנים [=רוסיה], שבתנאי חייהם לא הורגלו כלל באורח חיים יהודי מסורתי רגיל, על אחת-כמה-וכמה חסידותי, מחוץ לבתיהם, ולא ראו רחוב יהודי וסביבה יהודית כזו [=כמו זו] שבכפר חב"ד – שיימצאו לכל הפחות שבועות אחדים באווירה ובסביבה של כפר חב"ד העכשוי, שלהשפעתה זקוקים הם ביותר, בכדי שמיד כשיגיעו לארץ-הקודש תבנה-ותכונן יכנסו למסלול חיים חסידותיים, מסלול חיים ותיק ומסודר הקיים כבר כח"י [=18] שנה בכפר העכשווי, שם ימצאו אנשים בגילם, זקנים ובימי העמידה, וגם צעירים, שאז בסגנון חכמינו ז"ל קמא קמא בטיל, ויסתגלו לאורח חיים חסידותי בריש גלי, בלי קישויים והרפתקאות. שלכן נחוץ ומועיל ביותר להקים הדירות והמלון בשבילם בכפר חב"ד הקיים דוקא...

שימוש בספרי הלכה מתאימים לנשי ובנות

כדאי להיוועץ בזקני אנ"ש שבעירם – שימליצו על ספרי הלכה מהם יוכלו חבירות ארגון נשי ובנות חב"ד בלונדון ללמוד –

הורה הרבי בי"ב מנחם-אב תשי"ג ('אגרות-קודש' כרך ז' עמ' שמא).

בשנת תשכ"ט העלו מנהלי ארגון את"ה (איגוד תלמידי הישיבות) בכפר חב"ד רעיון להדפיס קונטרס מיוחד עם פסק-דין הצמח-צדק בנוגע לגילוח הזקן, כדי להפיצו בין תלמידי הישיבות – כששאלו את הרבי נענו ('אגרות-קודש' כרך כו עמ' קא):

שייך ל(החלטת) זקני עסקני אנ"ש שי' על אתר.

בשידוכין

להיוועץ עם זקני אנ"ש שיחיו בנוגע לשידוך – אפשר לסמוך עליהם, משום שהם מבוגרים וכדברי הפסוק "רוב שנים יודיעו חכמה" וגם משום שהם מסוגלים לבחון הדבר בצורה אובייקטיבית –

כתב הרבי בשנת תשי"ג ('אגרות-קודש' כרך ז' עמ' רצא).

בלימוד מקצוע השחיטה

במענה על שאלתו... על-דבר אופני לימוד הדינים ואופני לימוד אומנות השו"ב [השוחט-ובודק] וחילוק השעות בזה. הנה עליו להתייעץ עם זקני אנ"ש הנמצאים על אתר ויודעים תנאי המקום וכשרונותיו –

כתב הרבי בשנת תשי"ד ('אגרות-קודש' כרך ט' עמ' רסט).

שלום-בית

בהזדמנות (י"ב אדר שני תשי"א – 'אגרות-קודש' כרך כא עמ' קכא), כשאחד החסידים דיווח על שלום-בית רעוע בינו לבין זוגתו, קרא לו הרבי לפייס את רעייתו:

ובודאי, אם נזקק לזה, יסייעו גם זקני אנ"ש... להשכין שלום ביניהם...

הנחת תפילין והכנה לחתונה

בשאר הענינים ששואל, ישאל את זקני אנ"ש אשר בסביבתו, איך נוהגים –

כתב הרבי בו' אייר תשי"ט ('אגרות-קודש כרך ח"י עמ' שסא) להרה"ח ר' פסח מן מירושלים.

ובמענה לשאלת תלמיד מכינת 'תורת-אמת': "בהנוגע למנהגי הנחת תפילין, הנה ישאל אצל זקני אנ"ש אשר בעיר-הקודש ירושלים ת"ו" (ב' סיון תשח"י – 'אג"ק' כרך יז עמ' קמז).

וכך גם: "אודות לימוד מיוחד בענינים הנוגעים יותר לחתן מאשר לאחר, ידבר בזה עם זקני אנ"ש אשר בסביבתו, והם יורוהו" (כ"א אייר תשי"ז – 'אגרות-קודש' כרך טו עמ' קנב).

בנוסח מצבה

בנוסח המצבה, עליהם להתייעץ עם זקני אנ"ש אשר בסביבתו –  

(ח' תשרי תשי"ח – 'אגרות-קודש' כרך טז עמ' יב).

בנושאי חינוך

וכדאי שיתייעץ עם זקני אנ"ש בהנ"ל – סדר הלימוד של גמרא עם תלמידי בית ספר – לאחר שיסבירם שאין המדובר בהנוגע לישיבה ששעות הלימוד רבות הן וכו'.

 כתב הרבי לאיש חינוך בשנת תשי"ט (אגרות קודש כרך ח"י עמ' תקלא).

בחינוך הילדים הקטנים ומנהגי חב"ד באה"ק ת"ו

לשאלתו מנהגי אנ"ש בחינוך קטנים וכו' – יברר אצל זקני אנ"ש שי' שבסביבתו, כי לא שמעתי במיוחד על-דבר-זה (לבד המוזכר בכמה-מקומות בהנדפסים) –

כתב הרבי בשנת תשכ"ב ('אגרות-קודש' כרך כב עמ' לא) להגה"ח ר' טובי' שי' בלוי.

וכמחצית שנה קודם לכן בי"א ניסן תשכ"א ('מקדש מלך' כרך א' עמ' 44) כותב לו הרבי:

ולשאלתו אודות מנהגי חב"ד באה"ק ת"ו, כבר עניתי בכגון דא לכמה מאנ"ש שעל זה ובכגון זה יש לחקור אצל זקני אנ"ש באה"ק ת"ו, שבטח מסורת בידם מרבותם חסידי חב"ד.

ברוח הדברים כותב הרבי בי"ד מר-חשון תש"ל ('אגרות-קודש' כרך כו עמ' רלב):

לכתבו על-דבר מנהגי חב"ד בתפלה וכו' – יש לברר אצל זקני אנ"ש שי' שבירושלים-תבנה-ותכונן שבטח מסורת אבותיהם בידיהם איך התנהגו בפועל, ומעשה רב.

וכבר בח' אדר תשי"ח ('אגרות-קודש' כרך טז עמ' שכח):

בשאלתו על-דבר איזה מנהגים שבאה"ק ת"ו איך יעשו אנ"ש שי' – יחקור בזה אצל זקני אנ"ש אשר שם.

ידועות הדיעות בזה בשולחן-ערוך ואחרונים, ולפלא ששואל מעבר לים, ובהנוגע לפועל ישאל אצל זקני אנ"ש ומעשה רב –

כך כתב הרבי בו' אייר תש"כ ('אגרות-קודש' כרך יט עמ' רפז) להאברך [הר"ר] מאיר שי' מינצברג בנוגע לשאלתו "בכפילת שלש התיבות בקריאת-שמע".

עד כאן!...

במכתב משנת תש"כ ('אגרות-קודש' כרך יט עמ' רפא-רפב) לגאון החסיד רבי שלמה יוסף זוין, מתייחס הרבי לשאלה מעניינת:

באחד מבתי הכנסת החלו להנהיג את עשיית הגבהת הספר-תורה כפי שנהגו בחב"ד בדורות האחרונים – שמגביה הספר-תורה חוזר ומניחה על הבימה וגוללה בעצמו, ורק אז מתיישב מי שנתכבד ב"הגבהה" חוגר החגורה ומלביש מעיל הס"ת – אף שקודם לכן לא נהגו כן, והיה בזה לכאורה משום שינוי מנהג המקום.

והרבי כותב בנחרצות:

במה-שכותב אודות מנהגי הגבה וכו' – כנראה ממכתבו כבר הנהיגו זה בבית-הכנסת איזה פעמים, ובטענה שכן נוהגים בבית-הכנסת בו התפלל כ"ק מו"ח אדמו"ר...

והנה אף שלכתחלה אולי צדקו טעמי [= כבוד-תורתו] לשלילת שינוי המנהג, ובפרט שכן נהגו זקני אנ"ש שקדמו בבואם לאה"ק ת"ו, אבל הבעיא עתה – האם יש לנגוע בנקודת ההתקשרות של מי שהוא לרבותינו נשיאינו, אפילו באם מתבטא היא ביותר על המדה.

אחרי הסבר סיפור הגמרא (סוכה לב סוף עמוד ב) 'מהדר תלמידו מתאים לדבריו של רבו' ממשיך הרבי:

הרואה – השינוי יעורר אותו לשאול הטעם ויקבל המענה, שזהו מנהג אבותינו נשיאינו כו'... וכנ"ל עיקר הנקודה בהאמור הוא, להחזיר עתה המנהג כמו שהיה הרי-זה מחליש העמדה שצריך להשתדל במנהגי בית-הכנסת של כ"ק מו"ח אדמו"ר.

טענת העסקנים מזקני אנ"ש...

ברצוני אמנם להדפיס את המאמרים, אבל, אין זמן פנוי לכך, ומה גם שישנם הרבה שממתינים למענה על מכתביהם (כפי שטוענים גם העסקנים מזקני אנ"ש)... –

התבטא הרבי בי"א ניסן תשי"ב (תורת מנחם כרך ה' עמ' 100).

הרבי תבע 'קביעות עתים' – שני שיעורים בנגלה ושני שיעורים בחסידות אחד לעיונא ואחד למיגרס, בכל יום (ג' אייר תשי"ב – 'אגרות-קודש' כרך וא"ו עמ' יג):

באיזה ספר או קונטרס מאמרים יקבע את השיעור שלו, הנה יתייעץ בזה עם זקני אנ"ש שיחיו. וכהוראתם יעשה.

ואל אחד מתושבי כפר חב"ד כתב (שם עמ' קכב):

נעם לי לשמוע... אשר יש לו קביעות עתים... אבל כמובן שאין זה מספיק כלל וכלל... איני יודע בפרטיות אופן לימודו ומשך זמן הלימוד ואופן עסקו ומשך הזמן שמשקיע בעסק, הרי צריך הוא להתייעץ עם זקני אנ"ש אשר במחנו המכירים אותו.. וכהוראתם יעשה.