מדורים נוספים
	פתח דבר
	פרשת חוקת / בכוחו של משה
	"בטח יודיע לי"
	בכוחנו לפעול ש"לא יעזוב צאן מרעיתו"
	רואים שזה סוף זמן הגלות
	רועה ישראל
	הלכות ומנהגי חב"ד
	נסיעה לרבי
	מקורות
	עת לדעת

כך הגיב הרבי למי שביקש ברכה שיהיה לו חכמה! * לבקש מהשם מה שצריך בלי הגדרות של קטנה וגדולה * תשובה מיוחדת שכתב הרבי בצום גדליה תשל"ה! * הוראה מפתיעה: תערוכה לא על שם צא"ח: * איזה סעיף שלם מחק הרבי מהתוועדות י"ט כסלו תשמ"ז * החסיד שנתבקש למסור ח"י אלף שקלים לח"י עניים בפורים תשד"מ * הוראות בענייני עסקנות להרה"ח ר' שלום דובער הלוי וולפא * מה ביקש הרב צבי יהודה הכהן קוק להודיע לרבי? * לתקן את חסרונות העסקן בנעימות אך לא לפסול כל יום פלוני ואלמוני * לקט התייחסויות מכתבים וסיפורים, רובם בפירסום ראשון

מאת: הרב מרדכי מנשה לאופר

הרבי הגיה שיחה בדרכו ל"אוהל"

אחד התמימים מנאמני 770 כתב לידידו, באחת השנים את הקטע הבא:

"לא לפרסום – כרגע, אד"ש ב'אוהל', ויודל קרינסקי [=המזכיר ר"ח יהודה קרינסקי] מעביר בטלפון את התיקונים שאד"ש תיקן בדרך [=כנראה עלי הגהה של שיחה] כי הכינו זאת דקות [=ספורות בלבד] לפני שאד"ש נסע".

עסקנים, לא מלאכים

מעשה באחד מזקני אנ"ש שכתב לרבי אודות אחד העסקנים שיש לו חסרונות וכדומה;

הרבי הגיב וכתב (חורף תשי"ד):

...ואם יש להנ"ל חסרונות – יש להשתדל לתקנם בנעימות, אבל לא במלחמות ובזריקת גט. ובכלל – לא זו הדרך – בכל שבוע ושבוע לפסול בהחלט פלוני או אלמוני. והרי א"א [אי אפשר] למלאות הנצרך ע"י מלה"ש כ"א דוקא בבנ"א [=מלאכי השרת כי-אם דוקא בבני אדם]...

ברוח הדברים אמר פעם הרבי לרב בנימין גורודצקי, שהתאונן על פעילים מסויימים בצרפת, כי "אלו האנשים, עמם יש לפעול גם אם אינם בדרגת הרה"ח ר' הלל מפאריטש!".

בהזדמנות מסויימת, כשנכנס ל'יחידות' בחודש תשרי אמר הרה"ח ר' גרשון דובער שיף (ז"ל) מייסד ומנהל ישיבת הבוכרים בכפר חב"ד לרבי כי נראה לו ששליחותו הסתיימה, מכיוון שלפי כל התחזיות ילך וירד מספר ילדי העולים – עבורם יועד המוסד – הנרשמים למוסד.

הרבי חייך אליו ואמר:

מי הגביל אותך להתעסקות עם עולים חדשים? אתה יכול לקבל גם ילדים ישראלים! וכי חסרים ילדים ישראלים שזקוקים לטיפול חם, אישי ומסור?!

תחילת עבודתו בשדה החינוך הייתה ב'יחידות' ביוזמת הרבי, שנמשכה ח"י (18) דקות, ובמהלכה אמר לו:

ישנם העולים החדשים מרוסיה ובוכרה. כיון שהינך יודע את השפה הרוסית והבוכרית על בוריין, ומכיר את המנטליות שלהם – עזוב את עבודתך והתחל לעסוק בשדה החינוך.

כך מבקשים מהשם

בחודש תשרי תשמ"ז, במהלך חלוקת "לעקאך" (=עוגת הדבש), ביקש צעיר יהודי מצרפת ברכה מהרבי "שתהיה לי חכמה".

הרבי חייך חיוך רחב, העניק לו שתי חתיכות נוספות של עוגה ואמר:

גם בינה וגם דעת...

פעם אחרת במהלך חלוקת השטרות (דולרים) לצדקה אמר אחד, כי הוא רוצה לבקש ברכה קטנה.

הרבי הפסיקו ואמר:

לא קטנה ולא גדולה. כשמבקשים צריכים לבקש מה שצריך. ה' יברך אותך בכל המצטרך.

הוראה מפתיעה: תערוכה לא על-שם צא"ח

בחודש תשרי-חשון תשכ"ד התקיימה תערוכת חב"ד בהר-ציון בירושלים (ראה במדור זה בגליון א'מט).

בכ"ח אלול תשכ"ג כתב הרה"ח ר' מרדכי שי' גולדברג, ששימש באותם ימים מזכיר צעירי אגודת חב"ד, את המכתב הבא בקשר לתערוכת חב"ד בהר ציון – למי שאירגן את התערוכה, הרה"ח ר' טוביה בלוי שי':

"ידידי ר' טובי' שי', הגיעני מכתב מהיר מר"י ליבוב [=ששהה באותם ימים בחצר הרבי], ובו הודעה שישנה הוראה מפורשת מכ"ק אדמו"ר שליט"א, שכל התערוכה הפרסומים וכו' וכו' – יהיו על שם משרד הדתות ולא על-שם צא"ח... שעל כל הפרסומים ישתקף שמשרד הדתות הוא המארגן והוא המסדר... על המודעות יש לכתוב רק משרד הדתות. ואילו על הכרטיסים אני מציע: "ועדת תערוכת חב"ד"... כמו-כן לעתונות וכו', כנ"ל... הודעתי כבר לארצות-הברית כל הפרטים שקבענו אתמול".

הסעיף שנמחק מהשיחה

בהתוועדות י"ט כסלו תשמ"ז דיבר הרבי בחריפות אודות שלילת נוכחות הבעל בחדר-לידה. אמנם, לפועל, כשהוכנה השיחה לדפוס, מחק הרבי סעיף שלם זה והוסיף בגוף-כתב-יד-קודש בצדו:

צ"ל ע"י [=צריך להיות על-ידי] – ושייך – לרבנים.

"בשליחותי"

בז' אדר ב' תשד"מ מסר המזכיר הרה"ח ר' יהודה לייב גרונר שיחי' דברים שכתב הרבי להרה"ח ר' שמואל פרומר שיחי' – מחשובי אנ"ש בקריות:

"ימסרו לו בשמי שקודם נסיעתי להציון הקדוש, הנני מוסר לו שליחות לחלק לצדקה בשליחותי בימי הפורים ח"י אלף שקלים לח"י אביונים באה"ק [בארץ-הקודש].

"סכום זה יקבל אצל הרב אפרים וולף שיחי'".

תשובה נוספת מסר הריל"ג להנ"ל בהזדמנות נוספת: "לעשות כהוראת רופא ידיד ובכלל בדרכי נועם". ופעם אחרת: "יהא בהצלחה ויבשרו טוב גם לעתיד-לבוא. אזכיר על הציון" (תודה להרה"ח הרה"ת ר' אסף שי' פרומר על שיגור המענות מתוך התשורות שפירסם לשמחת צאצאיו).

הוראות מפורטות

להלן מרשימותיו של הרה"ג הרה"ח ר' שלום דובער הלוי שי' וולפא:

"בו' מרחשון תשמ"א, כתבתי לרבי: 'בע"ה אם יהיו עתותי בידי אשתדל להשלים השלמות ותיקונים לספר דעת תורה'. ענה: 'ונכון'.

"כתבתי: 'מאחר שלאחרונה ניתן רשות לפרסם עניני שלימות הארץ באנגלית (1) (כגון בניו יורק טיימס). על כן שואל אני אם הוא הדין בנוגע לתרגום ספר דעת תורה, או שהשלילה בזה בתוקפה נשארת'.

"במקום שציינתי '(1)' כתב:

ע"י רבנים דכאן.

"הדגיש את המילים: 'שהשלילה בזה בתוקפה נשארת', והוסיף:

לע"ע [לעת-עתה].

"כתבתי: 'רציתי לעבוד על ספר שיהיה ליקוט משיחות ומכתבי כ"ק אדמו"ר שליט"א בקשר לעקבתא דמשיחא, ביאת המשיח, בנין בית המקדש, קבוץ גלויות וכו' וכו', וחשבתי לקרוא את שמו "הלכתא למשיחא", ויהיה באופן שלמעלה יהיו ענינים קצרים, ובהערות באורים ארוכים, ואשאל רשות כ"ק אדמו"ר שליט"א והדרכתו הק' בזה'. ענה:

לעת עתה אין הזמן גרמא.

"בשנת תש"מ כתבתי לרבי אודות 'אורח הכבוד' שהיה לנו ב'דינר' [ערב התרמה לטובת מוסדות חב"ד קרית גת], ולבסוף לא נתן מה שציפינו ממנו. ושאלתי, אם להישאר עמו בידידות כדי שעל-ידי-זה אולי ייתן בתקופה אחרת, או להראות לו האכזבה אף שעל ידי זה יכול להתרחק לגמרי מאתנו.

"הרבי הדגיש את המילים "להראות לו האכזבה", והוסיף:

(כי באם לאו יתמה תמי' גדולה שמסתפקים בכהנ"ל). ולהמשיך השיחה בדרכי נועם (לשלול חשש הנ"ל).

"כתבתי פעם שיש לנו בעיה בקרית גת, שאין דיי מקום בגני הילדים, ויש לחץ גדול של רישום, ושאלנו: 'אם להסכים לקבל את הילד הקטן לפעוטון חב"ד, בו בזמן שיודעים אנו שימשיך אח"כ במקום לא דתי'.

"הרבי מחק את המילים 'אם להסכים', הדגיש את המילים "לקבל את הילד לפעוטון", ועל מה שכתבתי "שיודעים אנו שימשיך אח"כ במקום לא דתי", הקיף את המילה "שיודעים" וסימן על-כך: "?!".

לא לנטוש

לקראת חג הפסח באחת השנים הגיעו לניו-יורק. כמה זוגות שלוחים אשר ביקשו לשהות בחג-הפסח במחיצת הרבי – אחרי שלא עשו זאת מאז יצאו לשליחותם.

[יצויין כי בשנים הראשונות לנשיאות היה אחד הכללים של היציאה לשליחות, כי משך שנתיים הראשונות אין לעזוב את מקום השליחות אלא אם כן ניתנה הסכמה מיוחדת או אישור מיוחדת מהרבי או מהמזכירות].

אמנם, מיד בהגיעם ל-770 הם הבינו שדעת המקום אינה נוחה מכך. חברי המזכירות, בראשות הרב חדקוב, קיבלום בסבר פנים רציניות.

גם ארשת פניו של הרה"ח ר' דוד רסקין שידרה שיש אי שביעות רצון מהגעתם. בהזדמנות התבטא הרב חדקוב בפני אחד השלוחים "לא אומר את דעתינו מה באמת היה עליכם לעשות [=כאילו אומר שובו לביתכם]"...

הרב יהודה לייב גרונר אף אמר בתחילה כי נראה שלא יוכלו להתקבל ל'יחידות'. ורק בשלב מאוחר יותר אמר (בשם הרבי) כי בדיעבד "מכיון שבאו כבר יתקבלו ל'יחידות'".

אחרי משא-ומתן עם הרב דוד רסקין סוכם כי השלוחים ישבו בכולל שליד 770 וילמדו במשך זמן שהותם בנ.י. בין השאר התבטא אז הרבי בשלב מסויים כי ישנם שני סוגים של חסידים:

א) חסידים הרוצים לבצע את רצוני.

ב) כאלה הרוצים שאסכים לרצונם.

אחרי רגיעה ו'יישור' העניין, נאמר כהוראה לגבי העתיד:

1) כשמגיעים לא להגיע הרבה בבת-אחת.

2) לא להגיע לזמן ארוך.

3) כשנמצאים כאן – צריכים להיות עסוקים.

[מן הראוי להוסיף ולציין לשיחה שהשמיע הרבי במוצאי-שבת-קודש פרשת משפטים שקלים תשל"ט על שלילת הנסיעות מארץ לארץ והתורה חסה על ממונם של ישראל!

-אף ששם לא נזכרו שלוחים אלא תלמידי ישיבות].

כשהרצי"ה ביקש להודיע לרבי

התייחסויות של הרבי להרב צבי יהודה הכהן קוק – ידועות לנו לפחות שתים.

כשביקר הרה"ג ר' ישראל מאיר הכהן לאו שליט"א אצל הרבי בכ"ג באדר תשל"ד (באותם ימים שימש כרב בצפון תל אביב) הזכיר הרבי במהלך ה'יחידות' את העובדה שהרב קוק פרסם מכתב נגד ישיבת חברי הכנסת הדתיים בממשלה חרף אי תיקון חוק השבות "מיהו יהודי" (הדברים פורסמו ע"י הח"מ ב'בית חיינו' דשנת תשנ"ב).

[והשווה: 'ימי תמימים' כרך וא"ו עמ' 286].

בכ"ו אדר שני תשמ"א, זכה הרב משה לוינגר מראשי המתיישבים בחברון ל'יחידות' ב"גן עדן התחתון". במהלכה התעניין הרבי בשלומו ומצב בריאותו של הרצי"ה.

מאידך גיסא, מתבררת הערכתו הגדולה של הרצי"ה לרבי מתוך הסיפור הבא, שמספר הרה"ג ר' איסר קלונסקי שליט"א, רב גבעת מרדכי בירושלים: "פרופסור ישראל בן זאב, יהודי משכיל ממשפחה ירושלמית, הקים ועדה לסיוע לגרים, אף כתב ספר על גרות. באותם ימים – חשוב לציין – שלא כמו היום, כמעט לא היו גרים במדינה.

"יום אחד הגיע הלה לישיבת 'מרכז הרב' בירושלים. ביקש ממנו הרב צבי יהודה הכהן קוק ז"ל 'אנא הראה לי את ספרך'". עיין רצי"ה בספר, ולאחר שנוכח לדעת כי דברים רבים הכתובים בו אינם תואמים להלכה, הציע למחבר לשבת עמו לדון בספר ולתקן את הדרוש תיקון. ואכן, פעמים רבות הגיע פרופ' ישראל בן זאב, נועד עם רצי"ה שעות ארוכות ותיקן את כל ספרו שיהיה תואם את ההלכה.

"יום אחד הגיע רצי"ה לישיבה, ניגש אלי [=איסר קלונסקי] ושאלני: 'אתה מתכתב עם הרבי מליובאוויטש?'. השבתי בחיוב; לפעמים אני כותב לו מכתב וזוכה לקבל תשובה ממנו בכתב.

"אמר לי הרצי"ה: 'רְאה, יש לי בעיה. תיקנתי לפרופסור בן זאב את כל ספרו, שיהיה בהתאם להלכה. המחבר הדפיס את ספרו, ואף ציין שעברתי על הכתוב בו, אולם השמיט את כל תיקוניי. כעת מתעתד לנסוע לאמריקה, ומן הסתם ילך להיפגש עם הרבי מליובאוויטש. הרבי יעיין בספר ולא יבין איך יתכן שעברתי על הספר והותרתי את כל הטעויות. לכן, אנא, כתוב לרבי, שאמנם עברתי על הספר, אך המחבר לא הכניס דבר וחצי דבר מכל תיקוניי'"...

פרופסור בן זאב זכה לקבל התייחסויות שונות מהרבי, בין השאר היה מקבל מכתב ברכה לשנה החדשה (ארכיון צא"ח ירושלים).

לגר – רבו ברכות ה' עוד יותר

ואגב ענייני גיור:

למרות מיעוט המכתבים והתשובות בחודש תשרי, כתב הרבי מכתב מיוחד כנראה לגיורת בג' תשרי תשל"ה ('אגרות-קודש' כרך ל עמ' א):

"חיים יומיים על-פי תורתינו-הקדושה (כמבואר בשולחן-ערוך) הרי זה ממשיך ברכות השם בהמצטרך (כולל גם מנוחת הנפש ושלום פנימי), ובפרט שלגר – רבו הברכות עוד יותר.

הרבי המשיך:

כמובן הנ"ל כולל גם בטחון אמתי בהשם.

מקום הסתדרותה, באיזה חוג ועיר להתענין על-דבר שידוך וכו' – כעצת ידידים יראי-שמים שבסביבתה.

אזכיר על-הציון לבשורות-טובות.

לא לחלק

אחד השלוחים בצרפת הגה רעיון, לפנות לכוהנים בעירו, להסביר להם את תפקידם המיוחד בבית המקדש, ואף לכתוב ספר תורה מיוחד לזכות כהנים. המטרה הייתה, שמימון עלות כתיבת הספר לטובת בית חב"ד יהיה על-ידי כהנים.

מזכירו של הרבי, הרה"ח ר' יהודה לייב גרונר שיחי' מסר את תשובת הרבי (תוכן, ולא הלשון ממש): "לא שמעתי על דבר כתיבת ספר-תורה, עבור חלק מעם ישראל בלבד"...