מנסים לשמור על שקט. אין תזוזה מיותרת. הדיבור בלחש. התנועות מחושבות. רק העיניים זזות מצד לצד במהירות. אלה ימי שלטון האימה הקומוניסטי. בבית משפחת פוגאטש בעיר דנייפרופטרובסק עורכים עכשיו ברית מילה, ביום השמיני. "וייקרא שמו בישראל אברהם", לוחש האב הנרגש ופני המשתתפים צוהלות.
אלא שהשכנה מלמעלה קלטה תנועות לא-שגרתיות ומיהרה לעדכן את הרשויות. "אבא היה קצין בכיר בצבא האדום", משחזר התינוק דאז, כיום ר' אברהם (ארקדי, בשמו הרוסי). "הוא הועמד מייד למשפט, הודח מהצבא, אך חייו ניצלו בנס גדול".
מלמד בהיחבא
אברהם, עורך דין ונוטריון במקצועו, כבר בן שבעים. חסיד חב"ד, תושב נתניה. הוא עלה לארץ לפני כשלושים שנה. זיכרונות הילדות מציפים אותו בשיחתנו. זיכרונות מהוריו, שמסרו את נפשם על יהדותו של ארקדי הקטן. "לא אשכח איך אימא לקחה אותי לבית הכנסת על אף הסיכון הגדול", הוא מספר. "או את המלמד שהביאה בעבורי בהיחבא, שילמד אותי תורה".
הוריו גדלו בבתים חסידיים. "אבא למד בישיבה של ליובאוויטש. מחזה ילדותי עומד לנגד עיניי: אבא מתפלל בבית, עטוף בטלית ועטור בתפילין, ושר ניגונים חסידיים".
היתר לזקנים בלבד
בעברו שימש אברהם תובע בפרקליטות המדינה הרוסית, ברפובליקת טג'יקיסטן. הוא ממחיש איך עבדה השיטה הרוסית, בשאיפה לחיסול מתוחכם של היהדות: "החוק הרוסי אִפשר רק ליהודים מעל גיל שישים – אחרי הפרישה לגמלאות – ללכת לבית הכנסת". זה לא היה איסור טכני בלבד, אלא הכרזה רשמית וממוסדת:
"החוק בעצם קבע כי מי שהולך לבית כנסת הוא נגד המדינה. גרנו בדנייפרופטרובסק, ושם, בהיותי כבן עשרים ושלוש, היו אולי מאה אלף יהודים. כמה יהודים באו לבית כנסת? בבוקר היו קצת יותר ממניין, ובמנחה וערבית לא היה מניין. בשבת לפעמים היו באים שני מניינים. אנשים פחדו להראות בחוץ שהם יהודים. היה אסור ללמוד עברית אלא לבני שמונה-עשרה ומעלה. כל זה נועד למטרה אחת – להבטיח שהדת היהודית לא תתקיים. בילדותי עוד היה בעיר שוחט, חסיד חב"ד, והייתי הולך אליו עם תרנגולות שקניתי. אחר-כך גם זה לא היה".
כשחיילים סירבו לאכול טריפה
את מעמדו המשפטי ניצל כדי לסייע ליהודים: "פעם אחת הגיע לשולחני מקרה של שני חיילים יהודים שסירבו לאכול בשר 'דבר אחר'. הוריתי למפקדי הצבא לאפשר לחיילים להימנע מאכילת בשר. צמחונות, מתברר, לא נאסרה בחוק הסובייטי"...
תפקידו הבכיר היה בעוכריו כשביקש לצאת מרוסיה. "לאשתי ולילדיי התירו לצאת ולי לא. אחד הבכירים אמר למשפחתי: 'הוא לא ייצא מכאן לעולם!'. זה היה ברור. הם חששו שאחשוף את הסודות של התביעה". רק בשנת תשמ"ט זכה לעלות לארץ. גם מכאן הוסיף לדאוג לחיים היהודיים של אחיו מאחורי מסך הברזל. סיפוריו רבים, אך קצרה היריעה.
פוגאטש. תובע רוסי בעברו, היום בנתניה
| 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:05
