הצעיר עטור הזקן וחובש הכיפה הגדולה היה מוכר מאוד לד"ר דביר קווה. הוא היה סטודנט שלו, ואחד המבריקים שבהם. זה שהיה בא אליו בסוף שיעור עם שורת שאלות מעמיקות. בעבר הצעיר היה רחוק מאוד מחיי תורה ומצוות. מה קרה? תהה דביר.
התברר לו שהסטודנט הציץ למיזם 'חברותא' שמפעיל הרב עדי אלפנט, משליחי חב"ד בתל-אביב, שבו יושבים צמדים ולומדים חסידות. "בוא גם אתה", הציע לו הסטודנט לשעבר. הד"ר קווה החליט ללכת ולבדוק במה מדובר. זה קרה לפני ארבע שנים. הוא נכנס, העמיק בתורת החסידות, התחמם בהתוועדויות החסידיות ומצא מענה למאוויי נפשו הכמוסים.
חלל גדול נפער
דביר (47), ד"ר לפסיכולוגיה, תושב תל-אביב, נולד בבית דתי בפתח-תקווה. אביו שימש נשיא אוניברסיטת בר-אילן. בילדותו ראה אורחות חיים חסידיים אצל דודו, חסיד לֶלוב, ואצל סבו, שהיה מתלמידי ישיבת 'חכמי לובלין'. "הדברים משכו אותי מאוד, אבל לא ממש הבנתי את מהותם", הוא מספר.
בשלב מסוים נטש את חיי התורה והמצוות וחיפש את עצמו. "כשאתה גדל בבית דתי, נטישת חיי המצוות פוערת בליבך חלל גדול", הוא אומר. "ניסיתי למלא אותו בכל מיני תיאוריות פסיכולוגיות, אבל החלל נשאר ואתה מוסיף לחפש. אין לך מרגוע".
התלהבות בחממה
ד"ר קווה חוזר לרגע שבו נכנס לחממה החסידית בתל-אביב: "אני רואה חב"דניק חייכן וצעירים לומדים תניא, ואווירת התלהבות סביב. כשנכנסתי לעומק הדברים גיליתי שהתניא עוסק בשאלות עמוקות, מסביר מה זה הקב"ה ואיך אפשר לחוש אותו. שאלות שהעסיקו אותי בצעירותי ולא קיבלתי עליהן תשובות".
המרצה השכלתן, יצא מהשיעורים נלהב. "המשתתפים היו מאוד איכותיים", הוא מספר, "הרגשתי איך החלל הולך ומתמלא בדברים טובים. המקום הזה של עבודת השם מתוך שמחה הכניס אותי לעולם החסידות". העיסוק בפסיכולוגיה העצים את התפעלותו מספר התניא: "אחרי שלמדתי את תורת פרויד, אני מגלה שהתניא, שהקדים אותו במאה שנה, דיבר על אותם דברים, ובהם המתח המתמיד בנפש. פתאום הבנתי שתורת פרויד היא צל של הדבר האמיתי – תורת החסידות".
התפילות של אבא
לדבריו, החסידות השביחה את עבודתו הפסיכולוגית: "היום ברור לי שחיים בלי חסידות אינם חיים. אני משלב כיום פסיכולוגיה חיובית, לעבוד על הדברים החזקים ולא על החולשות. אני מדבר עם מנהלי ארגונים על חשיבות האהבה לעובדים, למצוא את התכונות הטובות שלהם. סביבנו יש המון עצב וחרדה. הפסקתי לצרוך חדשות. מאז יש לי חיים שפויים יותר".
ואיך קיבל אבא את השינוי? "הוא היה המאושר באדם", מחייך הד"ר קווה. "הוא התפלל שנים רבות שאשוב. כיום הוא חש קשר אישי לתורת החסידות, ומקפיד לבוא איתי בכל י"ט בכסלו להתוועדות חסידית. וכן, אנחנו גם לומדים יחד תניא".
"חיים בלי חסידות אינם חיים". הד"ר קווה
| 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:13
זריחה: 6:07
