שאלה: מדוע עושים שבע הקפות בהושענא רבה ובשמחת תורה?
תשובה: המספר שבע הוא, כידוע, בעל משמעות יסודית ושיטתית ביהדות. שבעת ימי השבוע, שבעת הרקיעים בשמיים, שבעת קני המנורה, ושבעת ימי פסח וסוכות. כמו-כן ימי ספירת העומר הם שבעה שבועות (מפסח ועד שבועות), וכמובן שבע הספירות (המידות) שבתורת הקבלה: חסד, גבורה, תפארת, נצח, הוד, יסוד ומלכות. בכל אחת מן ההקפות התפילות עוסקות באחת הספירות.
ועוד זיכרון: בעת כניסת בני ישראל לארץ ישראל, אחרי היותם במדבר, נצטווה יהושע בן-נון (יהושע ו) שהכוהנים יישאו את ארון ברית ה' ויקיפו את חומת יריחו במשך שבעה ימים, וביום השביעי יעשו שבע הקפות סביב העיר, כאשר הכוהנים נושאים את ארון הברית, ותוקעים בשופרות, ואז ביום השביעי נפלה חומת יריחו.
למעשה: בהושענא רבה לאמירת 'הושענות' – לאחר אמירת הלל, מוציאים את ספרי התורה (למנהג חב"ד את כל ספרי התורה שבארון הקודש), ומרבים בתפילות ותחנונים על הגשמים, ומקיפים את הבימה עם הלולב (ויש קהילות שבהן מקיפים גם עם הערבה), ובסיום התחנונים מניחים הצידה את הלולב ונוטלים את הערבה (ה'הושענא') בלבד, וחובטים אותה בקרקע.
בליל שמחת תורה וביומו מוציאים את כל ספרי התורה מארון הקודש. למנהג הספרדים והחסידים מקיפים שבע פעמים את הבימה שבבית הכנסת, כפי שנהג האר"י ז"ל. למנהג חב"ד מקיפים שבע פעמים רק בלילה, אבל ביום מקיפים את הבימה שלוש וחצי הקפות רצופות (אף שאומרים את כל נוסח ההקפות), ואחרי חצי ההקפה רוקדים.
מקורות: טושו"ע או"ח סי' תרסד ותרסט ונו"כ. 'אוצר מנהגי חב"ד' עמ' שעח. |
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:06
