לך בדרכך
״עשה לך תיבת עצי גופר״ (בראשית ו,יד). ״עשה לך״ – לך, בדרכך ובשיטתך. שלא התערבת עם בני דורך ולא הוכחת אותם. לא רצית להיות בצוותא עמם ולהתחבר אליהם. תהיה אפוא כעת בתיבה, עם הבהמות וחיות השדה.
(אלשיך)
האדם במרכז
הלוא התיבה נועדה ״לחיות זרע על פני כל הארץ״, ומדוע הקב"ה אומר לנח ״עשה לך״, בשבילך, בשביל עצמך? אלא שהאדם הוא הבריאה התיכונית, וכל מה שנברא על פני כל הארץ הכול תלוי בעבודתו. אם התנהגותו אינה על-פי התורה, ואם קיום המצוות אינו כראוי, הוא מוריד את הכול; וכאשר הוא מתנהג כראוי, הוא מעלה את הכול.
(ספר המאמרים תרצ״ט)
דברים כאש
גופר – גופרית. עשה את דבריך משולהבים בלהבת אש קודש.
(רבי צבי מזידיצ'וב)
מצרה לצהר
״צוהר תעשה לתיבה״ (בראשית ו,טז). 'צהר' אותיות 'רצה', 'צרה', 'הצר'. התיבה מסמלת את אותיות התורה והתפילה. ״צֹהר תעשה לתיבה״ – יש לבטא את אותיות התורה והתפילה בחיוּת, המורה על פנימיות הרצון. בכוח עבודה זו של רצה (רצון), מהפכים את הצרה של הצר הצורר לצֹהר, המורה על גילוי אור רב.
(כתר שם טוב)
מילים מאירות
״יש אומרים חלון, ויש אומרים אבן טובה המאירה להם״ (רש"י). יש לפרש על-פי הרמז: תיבה – מילה. כל מילה ומילה שאדם מוציא מפיו צריכה להאיר כאבן טובה, ושהאדם יְיַקר את דבריו כמרגליות.
(נועם אלימלך)
פתח לבעלי תשובה
״ופתח התיבה בצידה תשים״ – זה פתח צדדי לבעלי תשובה, שאינם יכולים להיכנס בפתח הראשי. זהו שאמרו חז״ל (סנהדרין קג) ״מלמד שעשה הקב״ה למנשה כמין מחתרת ברקיע, כדי לקבלו בתשובה״.
(בית אהרון)
כופר – כפרה
״וכפרת אותה מבית ומבחוץ בכופר״ (בראשית ו,יד). חז״ל אמרו על בני עלי (ראש השנה יח) ״בזבח ובמנחה אינו מתכפר, אבל מתכפר בתורה ובגמילות חסדים״. זהו ״וכפרת אותה מבית ומבחוץ בכופר״: ״כופר״ – מלשון כפרה, ״מבית״ – לימוד התורה, ״ומחוץ״ – גמילות חסדים. על-ידי לימוד התורה וגמילות חסדים החטאים מתכפרים.
(אור התורה)
חסד וגבורה
״שניים-שניים באו... אל התיבה זכר ונקבה״ (בראשית ז,ט). בכל תיבה שבתורה יש שני פירושים – ״זכר ונקבה״. 'זכר' – בחינת רחמים וחסד; 'נקבה' – בחינת דין וגבורה.
(כתר שם טוב) | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:06
