נושאים נוספים
	אור וחום ההתקשרות
	פרשת לך לך | הירידה מביאה להתעלות
	המענה נמצא בקריאת שמע
	'לך לך' אל הגאולה
	ירושת ארץ עשר אומות
	'הפרדס' בשירות ליובאוויטש
	פרשת לך-לך
	עת לדעת
	יומן מבית חיינו
	הלכות ומנהגי חב"ד

בברית בין הבתרים ניתנה הבטחה לירושת עשר ארצות העמים, וכל זמן שלא נתקיימה במלואה השליחות 'לך לך' לא הסתיימה * בגלות ניתן לשנות את שבע המידות בלבד, ובבוא הגאולה ניתן יהיה לשנות גם את שלוש בחינות המוחין * יש להתחיל כבר עתה בלימוד פנימיות התורה השייכת לימות המשיח * משיחת כ"ק אדמו"ר נשיא דורנו

א. בכריתת ברית בין הבתרים נאמר¹: "ביום ההוא כרת ה' ברית את אברם לאמר לזרעך נתתי את הארץ הזאת וגו' את הקיני ואת הקניזי ואת הקדמוני וגו'":

החידוש בכריתת ברית בין הבתרים – ש"עשר אומות יש כאן", אף על פי שבינתיים (עד היום הזה) "לא נתן להם אלא שבעה גוים, והשלשה .. קיני קניזי וקדמוני עתידים להיות ירושה לעתיד"² – כשיקויים הציווי שנאמר בערי מקלט "ואם³ ירחיב ה' אלקיך את גבולך כאשר נשבע לאבותיך (לתת לך ארץ קיני קניזי וקדמוני) .. ויספת לך עוד שלש ערים וגו'" [ש"מעולם לא היה דבר זה ולא ציווה הקב"ה לתוהו"⁴] – "בימי המלך המשיח מוסיפין שלש אחרות על אלו השש .. בערי הקיני הקניזי והקדמוני שנכרת לאברהם אבינו ברית עליהן ועדיין לא נכבשו, ועליהן נאמר בתורה ואם ירחיב ה' אלקיך את גבולך"⁵, שאז תתקיים מצות ערי מקלט בשלימותה, שיהיו תשעה ערי מקלט.

ונמצא, שבחלק זה של הפרשה מודגשת הברכה הכי גדולה הקשורה עם הגאולה האמיתית והשלימה תיכף ומיד ממש – "לזרעך נתתי את הארץ הזאת", "עשר אומות".

ב. עניין זה מודגש גם בכללות (שם) הפרשה – "לך לך":

התוכן של "לך לך גו' אל הארץ" הוא ציווי הקב"ה לאברהם לילך לארץ ישראל, אשר, בהמשך לזה באה גם ההבטחה והנתינה של ארץ ישראל לו ולזרעו. ומזה מובן שהשלימות של "לך לך" היא בהליכת כל בני ישראל לארץ ישראל – בגאולה האמיתית והשלימה, שאז יהיו "כל יושביה עליה"⁶, שכל בני ישראל יתיישבו בכל ארץ ישראל, בכל עשר הארצות שהובטחו וניתנו בברית בין הבתרים.

כלומר: אף על פי שכבר היה בעבר המעמד ומצב שכל בני ישראל ישבו על אדמתם שלכן היה נוהג דין יובל (שתלוי בתנאי ד"כל יושביה עליה"), מכל מקום, השלימות האמיתית של "כל יושביה עליה" תהיה בגאולה האמיתית והשלימה, כי, נוסף לכך שיבואו לארץ ישראל כל בני ישראל מכל קצווי תבל, כולל גם עשרת השבטים שגלו מעבר לנהר סמבטיון⁷, תהיה ההתיישבות של בני ישראל בארץ ישראל השלימה, ארץ עשר אומות, שעל ידי זה ניתוסף יותר בשלימות של "כל יושביה עליה".

ולהוסיף, שהקשר והשייכות לגאולה האמיתית והשלימה מרומז גם בכפל של "לך לך" – כדאיתא במדרשי חז"ל⁸ "חמש אותיות נכפלו וכולן לשון גאולה, ך"ך שבו נגאל אברהם אבינו מאור כשדים שנאמר לך לך", כפי שנתבאר בארוכה במאמרו הידוע של אדמו"ר מהר"ש⁹ (שענינו "לכתחילה אריבער"¹⁰) בסגנון שניתן להבנה והשגה לאנשים נשים וטף, ולכולם בבת אחת (כשם שהגאולה האמיתית והשלימה היא לאנשים נשים וטף בבת אחת).

ג. ...ויש לבאר הלימוד וההוראה בעבודת האדם – בהכנה לגאולה האמיתית והשלימה:

אף על פי שלעת עתה נמצאים עדיין בזמן ומצב הגלות, ועד שגם בני ארץ ישראל אומרים "מפני חטאינו גלינו מארצנו", מכל מקום, כיון שישנה ההבטחה ש"אין הדבר תלוי אלא בתשובה"¹¹, וכבר עשו תשובה, וכבר צחצחו את הכפתורים, וממילא, אין הדבר "תלוי" אלא ישנו כבר ב"מזומן",

[והפירוש ד"חטאינו" עתה אינו אלא חסרון ("חטא" מלשון חסרון¹², ולא חס ושלום חסרון בשלימות של קיום המצוות אפילו לפנים משורת הדין, אלא חסרון) בשלימות הראויה מצד היות כל אחד ואחת מישראל בן יחיד לקדוש ברוך הוא¹³, ששלימותו האמיתית היא כמו השלימות דעצמות ומהות, "ישראל וקוב"ה כולא חד"¹⁴ גם בעניין השלימות],

יש להשתדל שכבר עכשיו תהיה העבודה מעין ודוגמא והכנה לעבודה שתהיה בגאולה האמיתית והשלימה.

ולדוגמא – בנוגע ללימוד התורה:

אף על פי שלימוד נגלה שבתורה עד לפסק דין בנוגע למעשה בפועל בעניינים שהזמן גרמא עיקרו בעניינים השייכים בזמן הזה, זמן הגלות (שעניינים אלו הם הענינים שהזמן גרמא), מכל מקום, צריך להיות השתדלות והוספה יתירה גם ובעיקר בלימוד התורה ששייך לזמן הגאולה – לימוד ענייני התורה שמדברים אודות משיח צדקנו והגאולה האמיתית והשלימה.

ועוד ועיקר:

להוסיף ביתר שאת וביתר עוז בלימוד פנימיות התורה באופן של הבנה והשגה [ובאופן שהלימוד של פנימיות התורה שמתפשט ומתקשר ומתאחד עם נגלה שבתורה, עד שנעשים "תורה אחת", "תורה הנגלית ותורת החסידות תמימה"¹⁵, כפי שהתחילה העבודה ב"תומכי תמימים"¹⁶] – מעין ודוגמת המעמד ומצב דימות המשיח, כמו שכתב הרמב"ם¹⁷ ש"באותו הזמן .. לא יהיה עסק כל העולם אלא לדעת את ה' בלבד .. שנאמר¹⁸ כי מלאה הארץ דעה את ה'".

ויתירה מזה – כפי שהרמב"ם מוסיף גם את סיום הפסוק "כמים לים מכסים" (דלא כבהלכות תשובה¹⁹ שמביא רק חציו הראשון של הפסוק, "כי מלאה הארץ דעה את ה'"), שקאי על התקופה השנייה של ימות המשיח²⁰ – שבזה מודגש שנוסף על לימוד עניני התורה ופנימיות התורה השייכים לתקופה הראשונה דימות המשיח, צריכים כבר ללמוד גם עניני התורה ופנימיות התורה השייכים לתקופה השנייה של ימות המשיח.

ד. ובפרטיות יותר – בקשר ובשייכות ל"השלשה .. קיני קניזי וקדמוני (ש)עתידים להיות ירושה לעתיד", בהוספה על ה"שבעה גוים" שניתנו כבר:

מבואר בדרושי חסידות²¹ תוכן העניין של ירושת שבעה אומות וירושת השלשה אומות קיני קניזי וקדמוני בעבודת האדם – ששבעה אומות קאי על עבודת המדות (שבע מדות), והשלשה אומות קאי על עבודת המוחין (שלושה מוחין), ומהחילוקים שביניהם, שעבודת המדות עיקרה בזמן הזה, ועבודת המוחין עיקרה לעתיד לבוא.

כלומר: בזמן הזה עיקר העבודה היא עבודת המדות, כמו שכתוב²² "ואהבת את ה' אלקיך ("לית פולחנא כפולחנא דרחימותא"²³) בכל לבבך", מדות שבלב²⁴, ולא עוד אלא שגם עבודת המוחין אינה אלא כפי הדרוש לצורך השלימות של עבודת המדות; ולעתיד לבוא תהיה עבודת המוחין בפני עצמם.

וכיון שנמצאים בסמיכות ממש לגאולה האמיתית והשלימה צריך להיות כבר מעין ודוגמא והתחלה של עבודת המוחין בפני עצמם – על ידי הלימוד וההשתדלות לקיים בפועל העניינים הקשורים עם עבודת המוחין, אפילו כשאין זה נוגע לעבודתו או לעבודת שאר בני ישראל בעניין המדות, כי אם למוחין בפני עצמם.

ה. ובנוגע לפועל:

ישנם כמה דרושים בתורת החסידות שבהם נתבארו דווקא ענינים עמוקים בפנימיות התורה הקשורים עם עבודת המוחין בפני עצמם, ובפרט בדרושי אדמו"ר האמצעי – שכמה מהם נדפסו דווקא לאחרונה – שעניינו "רחובות הנהר" של תורת החסידות²⁵, וקשור עם השלימות של "רחובות הנהר" בגאולה האמיתית והשלימה, שאז תהיה רחבות אמיתית וגבהות ועומק אמיתיים בכל העניינים בתכלית השלימות.

ובהתאם לכך יש להוסיף ביתר שאת וביתר עוז בלימוד העניינים העמוקים של תורת החסידות באופן של "רחובות הנהר", בהרחבת הביאור וההבנה וההשגה, והקדוש ברוך הוא עוזר ומצליח (על ידי השתדלותו עד כמה שהדבר תלוי בו) שהלימוד יהיה מתוך רחבות בגשמיות, שעל ידי טירחא קלה באצבע אחת נותן לו הקדוש ברוך הוא פרנסתו הגשמית בהרחבה, ועל ידי זה גם רחבות המוחין (ועל אחת כמה וכמה רחבות המדות).

וכן יש להוסיף מתוך שמחה וטוב לבב בהתוועדויות חסידותיות, שבהן ידברו אודות העניינים של פנימיות התורה באופן של הבנה והשגה בהרחבה, כולל ובמיוחד על ידי "דיבוק חברים ופלפול התלמידים"²⁶, שעל ידי זה ניתוסף עוד יותר בהרחבת ההבנה וההשגה.

ו. וכל זה – כההוראה של כללות הפרשה – באופן ד"לך לך":

ידוע²⁷ שהליכה (לך לך) אמיתית היא בעילוי שלא בערך כלל לגבי המעמד ומצב הקודם. ומזה מובן שכשקורין בתורה פרשת לך לך, מודגש הציווי והנתינת כח לעבודה באופן של הליכה אמיתית, שלא בערך לגבי המעמד ומצב הקודם.

זאת ועוד:

כיון שבמשך השבוע קורין ד"לך לך" כמה פעמים – במנחת שבת פרשת נח, ביום שני וביום חמישי בשבוע, וביום השבת קודש פרשת לך לך (שבו קורין כל הפרשה כולה) – מובן, שהקריאה ד"לך לך" בפעם השנייה היא ציווי ונתינת כח להליכה שבאין ערוך גם ביחס להליכה בקריאת "לך לך" בפעם הראשונה, וכן הלאה.

ועד לשלימות הקריאה ד"לך לך" ביום השבת קודש הבא עלינו ועל כל ישראל לטובה – שבו קורין גם כל פרטי הענינים של ירושת הארץ, "לזרעך נתתי את הארץ הזאת גו' את הקיני את הקניזי ואת הקדמוני וגו'", "עשר אומות יש כאן" – שבזה מודגשת שלימות ההליכה מהמעמד ומצב של זמן זה (ארץ שבע אומות, עבודת המדות) למעמד ומצב שלעתיד לבוא (שיתוספו גם השלשה אומות קיני קניזי וקדמוני, עבודת המוחין), שהליכה זו מתחילה ונעשית כבר עתה בהווה, תיכף ומיד ממש, על ידי ההוספה ביתר שאת וביתר עוז בלימוד פנימיות התורה באופן של "רחובות הנהר", כמבואר לעיל.

(משיחת מוצאי יום רביעי ח' מרחשוון (אחרי תפילת ערבית) תשנ"ב.

תורת מנחם התוועדויות תשנ"ב ח"א עמ' 246 ואילך. הנחת השומעים, בלתי מוגה)

________________________________

1)    טו, יח-יט.

2)    פירוש רש"י על הפסוק.

3)    שופטים יט, ח-ט ובפירוש רש"י.

4)    רמב"ם הלכות מלכים פרק יא הלכה ב.

5)    שם הלכות רוצח ושמירת נפש פרק ח הלכה ד.

6)    ערכין לב, סוף ע"ב. רמב"ם הלכות שמיטה ויובל פרק י הלכה ח.

7)    בראשית רבה פע"ג, ו.

8)    פרקי דרבי אליעזר פרק מח. ילקוט שמעוני ריש פרשת לך לך (רמז סד).

9)    מאמר ד"ה לך לך תרכ"ז. תר"ל.

10)  אגרות קודש אדמו"ר מוהריי"צ חלק א עמ' תריז.

11)  סנהדרין צז, ב.

12)  פירוש רש"י ויצא לא, לט.

13)  כתר שם טוב הוספות סימן קל"ג.

14)  ראה זוהר חלק ג עג, א.

15)  ספר המאמרים תרנ"ט (בהוספות) עמ' רכה, ועוד.

16)  ונמשכה אחר כך בכל המחלקות שנתוספו ל"תומכי תמימים" בכמה שמות, "אחי תמימים", וכיוצא בזה, כמדובר כמה פעמים.

17)  הלכות מלכים בסופן.

18)  ישעיה יא, ט.

19)  פרק ט הלכה ב.

20)  ראה הדרן על הרמב"ם תנש"א (תורת מנחם הדרנים על הרמב"ם וש"ס עמ' רג ואילך).

21)  ראה מאמרי אדמו"ר האמצעי דברים חלק א בתחילתו.

22)  ואתחנן ו, ה.

23)  ראה זוהר חלק ב נה, ב. חלק ג רסז, א.

24)  אף שלאחרי זה נאמר "ובכל נפשך" (ועל אחת כמה וכמה) ובכל מאודך", שכולל כל העבודות כולם (ראה גם המשך השיחה).

25)  ראה ליקוטי שיחות חלק כ"ה עמ' 319, וש"נ.

26)  אבות פרק ו משנה ו.

27)  ראה ליקוטי שיחות חלק כ עמ' 58.

סיכום:

הגאולה האמיתית והשלימה מוזכרת בפרשתנו, בברית בין הבתרים, שבה הבטיח הקב"ה לאברהם אבינו שייתן לו את ארץ ישראל.

בהבטחתו מונה הקב"ה ארצות עשרה עמים שיינתנו לבני ישראל. בפועל, כשכבשו את הארץ לא נחלו כי אם שבע ארצות בלבד, ואילו שלוש הארצות הנותרות יינתנו לבני ישראל רק בבוא הגאולה.

נמצא, אם כן, כי הכתובים בפרשתנו, המבטיחים את נתינת עשר ארצות מבשרים על ביאת הגאולה השלימה.

עניין הגאולה נרמז גם בשם הפרשה "לך לך":

הבשורה על נתינת הארץ באה בהמשך לציווי הקב"ה לאברהם "לך לך" לארץ ישראל. נמצא, ששלימות הוראת ה' לאברהם "לך לך" תהיה רק בנתינת כל עשר הארצות – בגאולה האמיתית והשלימה. הרי, שתוכן שם הפרשה "לך לך" הוא בוא הגאולה.

ההוראה למעשה:

היות ועומדים אנו בסמיכות לזמן הגאולה, יש להשתדל שאופן הנהגתנו עתה יהיה בהתאם לאופן ההנהגה הצפוי בזמן הגאולה.

לדוגמה: בעת הגלות, לימוד התורה עוסק בעיקר בעיון ובליבון הלכות הנוהגות בזמן הגלות ופחות באלו שיהיו נוהגות בזמן הגאולה. ברם, עקב סמיכותנו לזמן הגאולה, יש לעסוק בעיון ובליבון עניינים השייכים לזמן הגאולה גם כן.

כמו כן, יש להרבות בלימוד ובעיון בפנימיות התורה, שכן כך צפוי להיות בעת הגאולה: "לא יהיה עסק כל העולם אלא לדעת את ה' בלבד".

לימוד התורה עתה, צריך להיות בהתאם למצב שיהיה בעת הגאולה – שכל עשר הארצות יינתנו לבני ישראל:

בחסידות מבואר הטעם לכך שרק שבע ארצות נכבשו על ידי ישראל, משום שבעת הגלות אפשרית העבודה רק בשבע המדות שבנפש, ואילו העבודה בשלושת בחינות המוחין שבנפש תתאפשר לעתיד לבוא, וזהו אכן הטעם שאז יינתנו לישראל גם שלושת הארצות הנותרות.

ובזממנו עתה, בהיותנו עומדים בסמיכות ממש לגאולה, עלינו לעבוד גם בשלושת בחינות המוחין שבנפש כפי מעין ודוגמת העבודה שתהיה לעתיד לבוא, והיינו, ללמוד ולהעמיק גם בעניינים שאינם שייכים להשפעה על המדות, אלא על המוחין בלבד.

וכל זה באופן של "לך לך מארצך וממולדתך" – הליכה ועלייה למצב נעלה שלא בערך למצבו הקודם.