נושאים נוספים
	אור וחום ההתקשרות
	פרשת לך לך | הירידה מביאה להתעלות
	המענה נמצא בקריאת שמע
	'לך לך' אל הגאולה
	ירושת ארץ עשר אומות
	'הפרדס' בשירות ליובאוויטש
	פרשת לך-לך
	עת לדעת
	יומן מבית חיינו
	הלכות ומנהגי חב"ד

י' מר-חשון

תקצ"ה

יום הולדתה של אשת כ"ק אדמו"ר מהר"ש, הרבנית רבקה בת הרבנית חי' שרה (אשת הרה"ג הרה"ח ר' אהרן משקלאוו), בת כ"ק אדמו"ר האמצעי.

י"א מר-חשון

תרס"ט

יום פטירתו של הרה"ק ר' שניאור זלמן אהרן שניאורסאהן - הרז"א – בנו הגדול של כ"ק אדמו"ר מהר"ש, בגיל חמישים וחצי. מנוחתו כבוד בעיר וויטבסק.

ימים אחדים קודם פטירתו שרף את כל הכתבים שרשם במשך יותר משלושים שנה. הוא צבר את האפר וצררו בבד לבן, וביקש שיעשו אתו חסד של אמת להניחו בקברו, וכן עשו - - -

(שמועות וסיפורים ח"ג ע' 234)

מסופר:

כשנכנסו זקני החסידים ובראשם המשפיע המפורסם הרב החסיד ר' שמואל גרונם נ"ע לנחם את הוד כ"ק אדמו"ר הרש"ב נבג"מ לנחמו על פטירת אחיו הנ"ל, כ"ק אדמו"ר נ"ע אמר להם בזה"ל: איהר וייסט גאר ניט וואס אפשליישיקער ברודער איז! [אינכם יודעים כלל  מהו אח גשמי!...]

(הלקח והלבוב ח"ב ע' ק)

י"ד מר-חשון

תקפ"ה

יום חתונת כ"ק אדמו"ר יהודה ליב שניאורסאהן - מהרי"ל מקאפוסט - בן כ"ק אדמו"ר הצמח צדק, עם בתו של ר' שלמה פריידס משקלוב – מגדולי חסידי אדמו"ר הזקן וכ"ק אדמו"ר האמצעי.

הוא היה ה"כותב" את דברי כ"ק אדמו"ר הזקן. כשאסרו את כ"ק אדמו"ר האמצעי בשנת תקפ"ז, אסרו גם אותו.

אדמו"ר האמצעי השתתף בחתונה ואמר כמה מאמרי חסידות.

(מאמרי אדמו"ר האמצעי בראשית ע' תקעח)

תרכ"א

יום סיום כתיבת ספר תורה שנכתב בהוראת כ"ק אדמו"ר הצמח צדק לקראת לידתו של כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב. הסיום נערך בחשאי בחדרו של כ"ק אדמו"ר הצמח צדק.

(חנוך לנער ע' 5)

תרל"ד

כ"ק אדמו"ר מהר"ש קרא לבנו כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב ואמר לו: בשבוע הבא תגיע לעונת הבר מצוה למזל טוב. תסע היום אל כ"ק אחי דודך בליאדי (הרה"ק רבי חיים שניאור זלמן, בנו השלישי של הצמח צדק), לקבל ברכתו, ובודאי יאמר איזה מאמר חסידות.

(סה"ש תורת שמואל ע' 21)

תשנ"ד

תפילת מנחה ביום ששי זה, היתה הפעם האחרונה שראינו את כ"ק אדמו"ר מתפלל עם הציבור.

ט"ו מר-חשון

תקצ"ז

יום פטירתו של הרה"ק  ר' לייב "בעל היסורים" מתלמידי כ"ק אדמו"ר הזקן, ומנוחתו כבוד בעיר צפת.

הוא היה גדול מאד בתורה וביראת שמים, והראשון - בין חסידי חב"ד - שהתיישב בעיר חברון. בסוף ימיו עבר לעיר צפת ונפטר שם זקן ושבע ימים.

לפני פטירתו אמר שכל מי שיהיה בעת צרה ר"ל, ישתטח על קברו ויוושע. עד ימינו פוקדים רבים את קברו.

(תולדות חב"ד בארץ הקודש ע' עג-עד. ימי חב"ד ע' 41)

ט"ז מר-חשון

תרע"ו

כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב עוזב את העיר ליובאוויטש יחד עם בני ביתו ומלווים אחדים (בשל מלחמת עולם הראשונה והתקרבות הגרמנים לאזור ליובאוויטש) בדרכו לעיר רוסטוב על נהר דאן. כשבועיים התעכב בדרכו עד בואו לרוסטוב.

102 שנים בדיוק (מחודש חשון תקע"ד) שימשה העיר ליובאוויטש כמקום מושבם של נשיאי חב"ד .

סיפר כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ:

בצאתנו ביום א' ט"ז מר-חשון מליובאוויטש ונסענו לאראל ג' ימים, ובאנו לשם ביום ד' י"ט מר-חשון בשעה שש בערב, הנה בישבנו במרכבה, אמר אבי:

מאה ושתים שנים היתה משפחתנו בליובאוויטש, מאה ושתים שנים מחודש לחודש. סבי אדמו"ר האמצעי התיישב בליובאוויטש (בישיבה של קבע) במר-חשון תקע"ד ובמר-חשון תרע"ו אנו עוזבים את ליובאוויטש. וביאר את המאמר "אינו דומה שונה פרקו מאה פעמים לשונה פרקו מאה פעמים ואחת", ואמר שהמספר ק"ב הוא מספר מרובה ממאה ואחד - שלא לפי ערך ההוספה במספר א', כי ק"ב הוא בגימטריא יסוד וכ"ב אותיות. ליובאוויטש במאה ושתים השנים שלה עשתה יסוד מוסד עם כ"ב אותיות.

(ליקוטי דיבורים ח"א ע' 36)

למרות שכ"ק אדמו"ר מוהרש"ב עזב את ליובאוויטש, נותרה ישיבת תומכי תמימים בליובאוויטש עד לקיץ תרע"ח, אז נאלצו, בשל המצב הכלכלי, להעבירה לעיר קרמנצ'וג.  

תר"פ

יום פטירתה של הרבנית יוכבד שניאורסאהן, אשת הרה"ק ר' אברהם שניאורסאהן, חמותו של כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ, ומנוחתה כבוד בעיר קשינוב.

תשל"ח

כ"ק אדמו"ר יצא לראשונה מחדרו הקדוש מאז האירוע בשמיני עצרת, לזאל הקטן לשמיעת קריאת התורה.