לשם מה התורה מספרת על הבארות שחפר יצחק? הרמב"ן מסביר ש"יש בדבר עניין נסתר בתוכו, כי בא להודיע דבר עתיד". לדבריו, "באר מים חיים" רומז לבית המקדש, ושלוש הבארות רומזות לשלושת בתי המקדש העתידים לקום. וכך הוא כותב:
"וקרא הראשון 'עשק' – ירמוז לבית הראשון אשר התעסקו עמנו ועשו איתנו כמה מחלוקות וכמה מלחמות עד שהחריבוהו. והשני קרא שמה 'שטנה', שם קשה מן הראשון, והוא הבית השני שקרא אותו בשמו שכתוב בו: 'ובמלכות אחשוורוש בתחילת מלכותו כתבו שטנה על יושבי יהודה וירושלים', וכל ימיו היה לנו לשטן עד שהחריבוהו וגלו ממנו גלות רעה.
"והשלישי קרא 'רחובות', הוא הבית העתיד שייבנה במהרה בימינו, והוא יֵעשה בלא ריב ומצה. והא-ל ירחיב את גבולנו, כמו שנאמר: 'ואם ירחיב ה' אלוקיך את גבולך כאשר דיבר וגו'', שהוא לעתיד. וכתיב בבית השלישי: 'ורחבה ונסבה למעלה-למעלה', 'ופרינו בארץ' – שכל העמים יעבדוהו שכם אחד".
מחלוקת על לא-דבר
ה'כלי יקר' מרחיב ומסביר:
"ארחיב בו הדבר בפרטי העניינים שכולם מתאימים עם מה שקרה לנו ומה שיהיה באחרית הימים. כי ידוע מה שאמרו רז"ל... שבבית ראשון היה מצה ומריבה ושנאת חינם בין רועי ישראל, שנקראים רועים, כמו שכתוב: והקימותי עליו רועים, ונחרב הבית בסיבת המריבה שהיה בין מלכי ישראל ומלכי יהודה. ובבית שני הייתה מידת השנאת חינם בין כל ישראל, כי פשה הנגע בכולם, עד לאין מרפא.
"על כן כתיב בבאר ראשון: 'ויריבו רועי גרר עם רועי יצחק', לרמוז גם לעתיד שתהיה מריבה בין רועי ישראל, ואגב גררה רבו גם רועי האומות עם ישראל. 'על כן קרא שם הבאר עשק, כי התעשקו עמו' – כי יש הבדל בין שניים המתקוטטים על דבר איזה עסק שביניהם, ובין שניים המתקוטטים בחינם, כמנהג דורנו.
"וזה ההבדל בין בית ראשון לשני. כי השנאה שהייתה בין רועי ישראל בבית ראשון הייתה על עסק המלכות, כי נחלקו מלכי ישראל, וטבע העניין נותן שאין מלכות נוגעת בחברתה, על כן חשב כל אחד מהם שחברו ייכנס בגבולו, ועל-ידי עסק זה רבתה המשטמה ביניהם; אבל השנאת חינם של בית שני היה בחינם, על לא-דבר. כי אפילו הפחותים היו שונאים זה לזה על לא-דבר, כי על כן נקרא שנאתם 'שנאת חינם' – אף-על-פי שלא היה לאחד שום עסק עם חברו, ואין זה כי אם רוע לב, והשטן היה מרקד ביניהם להכשילם זה בזה, כי מצא אלוקים עוונם במקום אחר, על כן הסיתם גם בזה למצוא עוונו לשנוא".
לא ייצאו מהארץ
"ובבאר השלישי לא רבו עליה, כי בית המקדש השלישי ייבנה על-ידי מלך המשיח, שנאמר בו: 'למרבה המשרה ולשלום אין קץ', כי אך שלום ואמת יהיו בימיו – על כן נקרא 'רחובות', כי אז ירחיב ה' את גבולם. כי בזמן שהמריבה מצויה, או שני עברים ניצים – אף בהיותם בעיר גדולה כאנטוכיא לא נשא אותם לשבת יחדיו, ואף במקום רחב ידיים מאוד צר להם המקום ולא יסבלם, כאשר בעינינו עוד היום מנהג זה מצוי בינינו. ובהפך זה – בזמן ששלום על ישראל: ואף-על-פי ש'פרינו בארץ', ויהיו הדרים עליה רבים עד מאוד – מכל מקום רחבת ידיים להם ואין צר להם...
"על כן נאמר 'כי הרחיב ה' לנו', אף-על-פי ש'פרינו בארץ' ויהיו הדרים עליה רבים – מכל מקום, הארץ לפניהם רחבת ידיים. ועוד, שמצינו בבית שני שמחמת המחלוקת יצאו שלמים וכן רבים מן הארץ, מרעת יושבי בה; על כן אמר שבזמן מציאת השלום 'ופרינו בארץ' – כי לא יצטרכו לצאת מתוכה". |
זמנים נוספים
שקיעה: 19:12
זריחה: 6:10
