שאלה: מדוע אימצו החסידים את נוסח ספרד ועוד מנהגים של קהילות ספרד, שלא כמנהג אבותיהם האשכנזים?
תשובה: טעם השינוי הוא מפני שהחסידות מיוסדת על אדני קבלת האריז"ל, ולכן החסידים אימצו את נוסח התפילה שלו. החת"ם סופר סבור שהדבר בא מפני שהאריז"ל, שקיבל חינוך ספרדי, הסביר את כוונות הקבלה בתוך סידור נוסח ספרד, ואם היה מקובל אחר, שהיה מסביר זאת בנוסח אשכנז, היו החסידים יכולים להמשיך ולהתפלל בנוסח אבותיהם.
אבל ה'דברי חיים' הביא מה'פרי עץ חיים' וה'משנת חסידים' שהאריז"ל בירר מתוך הנוסחאות הרבים את הקטעים המתאימים יותר על-פי הקבלה, ולאו בהכרח לפי נוסח ספרד. למשל, העדפתו את פיוטי רבי אלעזר הקליר המקובלים בנוסח אשכנז מפיוטי משוררי ספרד, רבי יהודה הלוי, אבן-עזרא ואבן-גבירול (המובנים יותר מבחינה לשונית).
נוסף על כך כתבו שם שהאריז"ל בחר נוסח המתאים לכל ישראל, גם למי שאינם יודעים מאיזה שבט הם, וכמו שבספר יחזקאל (פרק מח) נרמז שהיו בבית המקדש י"ג שערים, י"ב שערים לכל אחד מהשבטים, והשער הי"ג הכולל את כל השבטים. כזה הוא הנוסח שבחר האריז"ל.
כך גם באשר לשינויי מנהגים שנעשו בעקבות תורת הקבלה. למשל, מובא ב'בית יוסף' בהלכות תפילין, שגם בספרד היו נוהגים בדורות קודמים להניח תפילין בחול המועד (כדעת מקצת הפוסקים), אך לאחר שלמדו את דברי הזוהר שאין ראוי לנהוג כך, שינו את מנהגם והפסיקו להניחן בחול המועד.
לכן סבורים פוסקים רבים שמותר לשנות מנוסחי אשכנז וספרד לנוסח האריז"ל, אבל לא להפך. וכך נהגו ראשוני החסידים.
מקורות: ב"י או"ח סימן לא. הקדמת ספר 'שער הכולל'. שו"ת: חתם סופר או"ח ח"א סי' טו. דברי חיים ח"ב או"ח סי' ח. מנחת אלעזר ח"א סי' יא. ס' המנהגים-חב"ד עמ' 2. | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:12
זריחה: 6:10
