חב''ד כל הלב לכל אחד
לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 19:43 זריחה: 5:35 ט' בסיון התש"פ, 1/6/20
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

ללמוד תורה בלי סיבות
שולחן שבת


מאת: משיחת הרבי מליובאוויטש
מדורים נוספים
שיחת השבוע 1723 - כל המדורים ברצף
ניסינו ולא פתרנו; האוּמנם?
חדש על המדף
ללמוד תורה בלי סיבות
מנשה ואפרים
ההכנה היא העיקר
מעדנים לאחרים
העיר האסורה
גילוי קיצים
'הרב פירר' של ההייטק
מוטב לסלוח

בתחילת פרשתנו התורה מספרת: "וַיְחִי יַעֲקֹב בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם שְׁבַע-עֶשְׂרֵה שָׁנָה". בעל הטורים מפרש שהפסוק מלמדנו כי מבחר שנותיו של יעקב אבינו היו השנים שחי במצרים. נכדו של אדמו"ר הזקן, לימים ה'צמח צדק', תמה באוזני סבו איך ייתכן שהתקופה הטובה ביותר בחיי יעקב אבינו, בחיר האבות, הייתה במצרים, שהייתה המדינה הנחותה ביותר מבחינה רוחנית מכל הארצות.

השיבו אדמו"ר הזקן, שקודם בואו למצרים שלח יעקב לשם את יהודה, "לְהוֹרֹת לְפָנָיו גֹּשְׁנָה", והמדרש מסביר: "להתקין לו בית תלמוד, שתהא שם תורה ושיהיו השבטים הוגים בתורה". אמר אדמו"ר הזקן: "כשלומדים תורה, מתקרבים לקב"ה, וגם במצרים היה 'ויחי'".

לא בגלל הניצוצות

ועדיין ההסבר הזה אינו שלם. הרי לימוד התורה יכול להתקיים גם בארץ ישראל, ובוודאי ברמה שאינה נופלת מזו שבמצרים. מה היה בלימוד התורה בארץ גושן שהפך את שהייתו של יעקב אבינו שם למובחרת ביותר?

אי-אפשר להסביר זאת בכך שבמצרים ביררו בני ישראל את ניצוצות הקדושה הנעלים שנפלו לשם, כי בירור הניצוצות היה בעיקר בשנים שלאחר מכן, אחרי שמת כל הדור של יורדי מצרים, ולא בשבע-עשרה השנים שבהן יעקב אבינו חי במצרים.

שפע במצרים

כמו-כן אין לומר שלימוד התורה במצרים הייתה בו המעלה של "פת במלח תאכל... ובתורה אתה עמל", מפני שבשבע-עשרה השנים שבהן חיו בני ישראל בארץ גושן הם נהנו משפע גשמי רב, וכפי שאמר להם פרעה: "וְאִכְלוּ אֶת חֵלֶב הָאָרֶץ".

אם כן, איך ייתכן שדווקא במצרים, 'ערוות הארץ', היה לימוד התורה בדרגה עליונה יותר מבארץ כנען, שהיא מקום זך ורוחני לאין שיעור, עד ש'אווירה מחכים', כדברי הגמרא (בבא בתרא קנח,ב). איזה יתרון יש בפתיחת בית תלמוד במצרים מלימוד התורה בארץ כנען?

לימוד כעבד פשוט

ההסבר טמון בבחירתו של יעקב ביהודה להקמת בית התלמוד. יהודה, כשמו, עניינו הודאה והתבטלות. הוא מייצג עבודה רוחנית של 'עבד פשוט', מי שעובד את הבורא כעבד המבקש למלא את ציוויי אדונו. אין לו רצונות אישיים ואינטרסים עצמאיים, אלא שאיפותיו של האדון הן בשאיפות שלו, והסיפוק של האדון הוא סיפוקו. כל-כולו אינו אלא השתקפות של רצון אדונו.

זה סוד לימוד התורה במצרים – שהוא נעשה בקבלת עול גמורה, בלי התערבות השכל האנושי. אין כאן הסבר ששכל האדם מבין, כדוגמת עבודת הבירורים, שהאדם יכול להבין את מעלתה. יושב יהודי במצרים ולומד תורה לשמה, רק כי זה מה שגורם נחת לקב"ה. זה מה שהפך את התקופה הזו למעולה ומשובחת ביותר.

(אגרות-קודש, כרך ב, עמ' קפז)


   

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)