כתי"ק בשולי מכתב כללי-פרטי (ער"ח סיון, תש"י) להרה"ח ישראל נח בלינצקי.
מכתבו קיבלתי. ונהנתי במאד מאד מה שכותב אָפען. אף שנתבהלתי לשנים: א) די ברייטקיַיט פון שרייבען "אונז פעלט קיין חסידות אונז פעלט קיין הדרכה" [התעוזה לכתוב "לנו לא חסר חסידות, לנו לא חסר הדרכה"], ומקדים לזה כי "התודה לה' יש לי לב מרגיש" ב) מה שלוקח ע"ע לפסוק דינו של.. "פך השמן של הבעש"ט" וחותך הדין בפשיטות, אשר "ויעמוד השמן"! – ועדיין לא עברו, כשכתב זאת, ג"ח [ג' חודשים] מיום יו"ד שבט!
ובמש"כ בנוגע אלי [לעניין קבלת הנשיאות. ע"פ סנהדרין צו, ב. ועוד], קמחא טחינא טחין. איני יודע מה ספרו לו, ואיני אחראי בעד זה. אבל יודע ברור, אַז מיר פעלט חסידות און מיר פעלט הדרכה און נאָך און נאָך. [לי חסר חסידות, לי חסר הדרכה, ועוד ועוד] ואיני מעלים זה מזולתי (ידוע פתגם מהרשנ"ע: נאַרען קען מען אָפּנאַרען נאָר זיך [אפשר לרמות רק את עצמך]), אמרתי זה מאז, ואומר אני זה גם עתה. און איך דאַרף ניט קיין עבודה אַף זאגען דאָס [אני לא צריך ל'עבודה' בכדי לשלול זאת]. – (איך שרייב ניט אַז עס פעלט מיר רבי, וואָרום איך וויל זיין זיכער, אַז דער רבי וועט מיר ווייטער פירען. וואָרום אויב ח"ו כו', איז ווי קען מען זיין אַזוי [אינני כותב כי חסר לי רבי, כי רצוני להיות בטוח שהרבי ינהיג אותי גם הלאה, כיון שאם חס ושלום כו' – איך אפשר ככה]) – אלא, ווי וועט זיין מיט חסידים – דאַרף דאָס דער רבי באַזאָרגען, דאָס איז זיינע אחריות. [אלא מה יהיה עם החסידים – לזה הרבי צריך צריך לדאוג, זו אחריות שלו].
החותם בברכת החג |
זמנים נוספים
שקיעה: 19:12
זריחה: 6:10
