כינויי חיבה
את ימי העולם יש לחלק לשתי תקופות: הראשונה, מבריאת העולם ועד מתן תורה. השנייה, מזמן מתן תורה והלאה, שמאז נקראו ישראל בכינויי חיבה מיוחדים, 'עם סגולה', 'העם הנבחר', 'גוי קדוש'.
(ספר המאמרים תש״י)
היום ניתנו
״ביום הזה באו מדבר סיני״ (שמות יט,א). מהו ביום הזה? רש״י מפרש: ״שיהיו דברי תורה חדשים עליך כאילו היום ניתנו״. שלא תאמר שהתורה ניתנה במדבר לפני אלפי שנים, והתאימה לתנאי החיים והמוסר של הימים ההם. חוקי התורה נצחיים, והם מכוּונים לכל המקומות ולכל העיתים והזמנים.
(אורח חיים)
מהתרופפות לעלייה
"ויסעו מרפידים ויבואו מדבר סיני ויחנו במדבר, ויחן שם ישראל נגד ההר״ (שמות יט,ב). על "רפידים" אומרים חז"ל: "שרפו ידיהם מן התורה״. כל ירידה, כל התרופפות בשמירת התורה, אפשר שתהיה הכנה לעלייה, הקדמה לקבלת התורה והתחדשות בשמירתה.
(רבי צדוק הכהן)
לגבור על ההר
״ויחן שם ישראל" – "כאיש אחד בלב אחד״ (רש״י). בשעה שישראל מאוחדים ומלוכדים ״כאיש אחד בלב אחד״, יכולים הם לעמוד נגד ״ההר״, היצר הרע הדומה להר.
(אור ישרים)
להתחזק כאיש אחד
בעבודת ה׳ בחיי היום-יום יש דברים שנדמים לאדם כ'הר', שקשה לעלות עליו. אדם אומר לנפשו: הלוא אני עסוק כל-כך, וכיצד אוכל לקבוע עיתים לתורה? טענות אלה אינן מבטאות את המצב האמיתי, אלא הן נובעות מכך שהדבר ״נדמה כהר״. נגד ההר הזה, נגד הנדמה להם כהר, צריך להיות ״ויחן שם ישראל״ – צריכים כולם להתחזק ״כאיש אחד״.
(ספר השיחות תרצ״ו)
הכלל יכול
״ויענו כל העם יחדיו ויאמרו כל אשר דיבר ה׳ נעשה״ (שמות יט,ח). כל יחיד בישראל אין ביכולתו לקיים את כל מצוות התורה, כי יש מצוות שניתנו לכוהנים, ללוויים, למלך, לכוהן הגדול, למי שיש לו שדה, בית וכדומה. ולכן ״ויענו כל העם יחדיו ויאמרו״ – רק כלל ישראל בשלמותו יכול לקרוא ״כל אשר דיבר ה׳ נעשה״, אבל לא כל יחיד.
(רבי מאיר-שמחה מדווינסק)
כיבוס עצמי
״וקידשתָם היום ומחר וכיבסו שמלותם״ (שמות יט,י). ״וקידשתם היום ומחר״ – זה מלמעלה, אבל ״וכיבסו שמלותם״ – זאת צריך כל אחד ואחד לעשות בעצמו.
(אדמו״ר הזקן)
בירור התחתית
״ויתייצבו בתחתית ההר״ (שמות יט,יז). ״בתחתית ההר״ דווקא. ללמדך שהמטרה והכוונה של נתינת התורה הייתה שהאדם יברר את גשמיות העולם ויעשה ממנה דירה לקב״ה, דירה בתחתונים דווקא.
(הרבי מליובאוויטש) |
זמנים נוספים
שקיעה: 19:12
זריחה: 6:10
