נושאים נוספים
	אור וחום ההתקשרות
	שבת צו | שבת הגדול
	הפלא ד"לא יחרץ"
	שבת הגדול – אתהפכא חשוכא לנהורא
	רועה ישראל
	עת לדעת
	יומן מבית חיינו
	הלכות ומנהגי חב"ד
	הלכות ומנהגי חב"ד
	הלכות ומנהגי חב"ד
	הלכות ומנהגי חב"ד

יום ראשון, י"א ניסן תשמ"ב

י"א ניסן 'שמונים שנה' היה אחד מהאירועים הגדולים שהיו בתולדות ליובאוויטש.

כבר ביום חמישי שבשבוע שלפני י"א ניסן החל להתרכז קהל גדול של אורחים. כמעט כל קבוצה המגיעה ממקום בעולם מביאה איתה 'מתנה' רוחנית לרבי, אם בצורת פעולות שנעשו במקומה בהפצת התורה והיהדות, או על ידי ספרים וקבצי תורה. כמעט כל ישיבות חב"ד הוציאו לאור קובצי חידושי תורה, וגליונות מיוחדים של חוברות 'הערות התמימים' כמסגרת לדיון ופלפול בשיחות הרבי

מלבד המתנות, מביאים איתם האורחים המוני מכתבי ברכה מצד אישים שונים – גדולי תורה, אדמורי"ם וראשי ישיבות ששולחים לרבי את איחוליהם. בנוסף אליהם, נשלחו איחולים וברכות מאישי מדינה וציבור מכל רחבי תבל, יהודים ולהבדיל אלו שאינם יהודים, ביניהם – ראשי מדינות כמו נשיא ברזיל, ראשי ממשלות בריטניה אוסטריה ודרום-אפריקה, ועל כולם ברכתו החמה של נשיא ארצות הברית מר רונלד רייגן, שצירף למכתבו עותק של החוק שנקבע לכבוד הרבי.

כידוע, קבלו שני בתי המחוקקים של ארה"ב – הקונגרס והסנאט – החלטת חוק המכריזה את יום ה-4 באפריל (היום בו חל השנה י"א ניסן) ל"יום החינוך והשיתוף" בו יוגברו המאמצים והמשאבים לשיפור פני החינוך בכל מוסדות החינוך לכל הגילאים בכל רחבי ארצות הברית.

הרבי התייחס למכתב בהתוועדות של י"א ניסן, ואמר: "בקשר לימים אלו נתקבלה הוראה מיוחדת מהנהגת המלכות... ובתור בא-כח של תנועה זו (תנועת חב"ד) היה לי את הכבוד לקבל את מכתבו של נשיא המדינה, ביחד עם ההוראה לכל אנשי המדינה".

קודם לכן, דיבר הרבי על הצעת החוק האמורה, ואמר: "ידועה הוראת התורה בנוגע להנהגה באופן של הכרת תודה. וענין זה הוא חלק מההנהגה הכללים באופן ד'לשבת יצרה'... ובפרט כאשר הממשלה כולה, ובראשה – נשיא המדינה, חוקקה חוק... שעניין זה משפיע על המדינה כולה...

ויתירה מזו: מאחר שהקב"ה נתן למדינה זו כוחות ואפשרויות להיות במעמד ומצב של 'מעצמת על', על ידי זה שביכלתה להשפיע על מדינות העולם כולו – מובן, שכל החלטה טובה ומעשה טוב שמתקבל ומתפרסם במדינה זו, יש לו השפעה "בכל מדינות המלך", מלכו של עולם, שהוא ברא את המדינות כולם, ורצנו שכל מדינה תבחר – בבחירת החפשית – את הדרך של צדק ויושר, שלום ושלוה".

ביום י"א בניסן תשמ"ב גדשו את 770 המוני אורחים מכל רחבי תבל. כבר משעות אחר הצהריים המוקדמות החלו לתפוס מקומות להתוועדות, ולערך מהשעה שש בערב כבר היה קשה למצוא מקום טוב. מחמת ריבוי האורחים המצופים, תוכנן שיעשו אוהל מחוץ ל-770 ואלו שלא יוכלו להיכנס, יצפו שם בהתוועדות במסך וידאו ענק. אך לפועל, מחמת הקור והרוח פירקו את כל היתדות שבנו, והרעיון נגנז. התוועדות זו זכורה כאחת ההתוועדות עם ריבוי משתתפים הגדול ביותר. הרבי ישב קרוב לעמוד שלכיוון ארון הקודש [בדרך כלל יושב בצד העמוד לכיוון מערב].

בהתוועדות השתתפו רבנים מכובדים, אשי ציבור יהודיים, אישי מדינה, סנטורים, מושלי מדינות וראשי ערים, וכן צוות משגרירות ישראל.

בין השיחות ניגשו כ-10-20 אנשים לרבי ואמרו 'לחיים' כשהרבי מסמן להם לומר לחיים יחד עם כל הקהל. עם חלקם הרבי שוחח. הרב יאלאס נתן לרבי כרגיל מכתב והרבי הניחו בסוף הסידור. הנ"ל ביקש מהרבי לקרוא את המכתב כעת, והרבי קרא את המכתב בעיון...

 בסיום ההתוועדות אמר הרבי, שכעת יחלק תניא לכל אחד מהמשתתפים, כאות הוקרה על כך שהגיעו הנה.

הרבי ציין שבהוצאה זו הודפסו כל עמודי השער של כל ספרי התניא שהודפסו עד לאותו היום. והדגיש, כי החלוקה היא בכדי שילמדו בספרים עד שיקרעו, ויזדקקו להדפיס תניא'ס חדשים.

כמו כן אמר: "לכן אתן לכל אחד ואחד שרוצה תניא, וכן דולר לצדקה, ולאחרי שיקבלו האנשים יקבלו גם-כן הנשים, כי גם הן מחויבות בידיעת אלוקות וכו' ".בשעה 3:00 סיים הרבי את ההתוועדות. קודם החלוקה הודיע הרבי אודות ברכה אחרונה, ולאחריה ברך בעצמו.

 אח"כ אמר שילכו לפי סדר, שיעברו מצד אחד לצד שני, ומבקשים שלא ידחקו כי כולם יקבלו, ובאומרו סימן בידיו הק'. בין הדברים אמר: "כל אחד יקבל תניא ודולר ואין נוגע אם קודם או אח"כ, ואין נפק"מ בזה, ושלא יהיו בלבולים שזהו היפך "כי לא בחפזון תצאון", ולא נורא אם ייקח כמה דקות", והוסיף, שבעצמו יחכה עוד יותר, עד שיבוא לקחת האחרון שבישראל הנמצא כאן.

כן אמר שהנשים ירדו לקבל רק אחרי שיצאו האנשים קודם, בכדי שלא לעשות בלבולים, והסביר מדוע גם הנשים חייבות בלימוד החסידות.

אח"כ חזר שוב שלא ידחפו, כי זה רק יבלבל, וכשזה יבלבל זה ייקח יותר זמן.

לפועל החל הרבי לחלק כמה תניא'ס, אך כשהקהל לא הפסיק מלדחוף, אמר שאם ידחפו אזי יפסיקו (לחלק), ויותר טוב שיירגעו. כשהמשיך להיות המולה ובלבול, התיישב הרבי, ואמר שכל זמן שלא יפסיקו לדחוף לא ימשיכו בחלוקה. וכשנהיה סדר מוחלט ואף אחד לא דחף, נעמד שוב והמשיך לחלק.

 במהלך החלוקה, הרבי עמד מלא קומתו וחילק תניא לכאו"א, לקח בידו הימנית והעבירה לשמאלית ונתן למקבל. בעת ההתוועדות אמר הרבי שיקבלו זאת בסבר פנים יפות. ובאמת היה אפשר לראות על פני הרבי כמין שביעות רצון... היו כאלו שהרבי חייך אליהם במיוחד, ובעיקר לילדים קטנים.

היה ילד קטן שהרבי קירב אליו את התניא ונישק התניא, והרבי חייך. כשניגש ד"ר ווייס, הרבי לחץ לו את היד, ודיבר עמו כשחיוך מיוחד על פניו הק'. היו עוד כמה שהרבי נתן להם את ידו הק'. כשניגש הספורטאי (שנוהג להגיע לאחרונה להתוועדויות ומעודד בידיו בעת השירה...), אמר לו הרבי כמה מילים, והוא התחיל כדרכו למחוא כפיים ולהסתובב לעבר הקהל ובידיו להמריץ את הקהל, והרבי המשיך בידו הק' להגביר השירה.

הרבי הורה בידו הק' להגברת השירה בשירים "כי אלוקים יושיע ציון" ו"מי לי בשמים וגו'". עברו שני שוטרים, וביניהם גוי, ואח"כ חייך הרבי לריל"ג ואמר לו משהו ע"ז שעבר גוי בתור לקבל בתניא כמו כולם.

 הרבי התיישב בשעה רבע-לארבע והמשיך לחלק עד חמש דקות-לחמש. לאחרי שנגמר התור, קם הרבי ממקומו בחיוך והורה בידו הק' שהקהל ייצא (סימן בידו העברה, מצד ימין לשמאל) והתחיל לשיר "כי בשמחה תצאו", כשמורה להגברת השירה. לאחרי שיצאו כמעט כולם, החל לחלק לנשים כשהוא עומד על רגליו. לאחרי שחילק לנשים כחצי שעה, התיישב וחילק להם עד השעה שש-ועשר דקות (!). לכל אחת ואחת איחל 'פסח כשר ושמח'.

בשעה שש-ועשרים יצא הרבי לקריאת-התורה, כשלבוש עדיין בבגדי המשי, ורק כשנסע לביתו לבש את הסרטוק של ימי החול.

לאחר החלוקה, שאלו את הרבי מה לעשות התניא'ס שנשארו (כ-3000) וענה שישיב על כך כשיחזור מהאוהל. לאחרי שחזר אמר שימכרו אותם בזול לקהל הרחב, אלא שישנו את התאריך 'י"א ניסן' שבדף השער, ואכן שינו זאת ל'י"ג ניסן'.