התורה מצַוָוה: "לא תעמוד על דם רעך". אסור לאדם להימנע מלהושיט עזרה לאדם הנתון בסכנה. רש"י מביא כמה דוגמאות לכך: "לראות במיתתו ואתה יכול להצילו, כגון טובע בנהר וחיה או לסטים באים עליו".
הדוגמאות האלה מופיעות גם בגמרא (סנהדרין עג, א): "מניין לרואה את חברו שהוא טובע בנהר או חיה גוררתו או לסטים באין עליו, שהוא חייב להצילו? תלמוד לומר – לא תעמוד על דם רעך". הרמב"ם (הלכות רוצח ושמירת נפש פרק א, הלכה יד) הוסיף מצבי סכנה אחרים: "וכן הרואה את חברו טובע בים, או ששמע גויים או מוסרים מחשבים עליו רעה או טומנין לו פח", ועוד מקרים.
'דם רעך' ברוחניות
המילה 'דם' משמשת כינוי לנפש, לחיים. משמעות הציווי "לא תעמוד על דם רעך" היא שאסור לעמוד מנגד כשחיי אדם בסכנה. בהקבלה לרוחניות, ה'דם', כוח הקיום הרוחני של יהודי, הוא התורה והמצוות. בלעדיהן אין לו חיים, שכן "הם חיינו ואורך ימינו".
גם ברוחניות מופנה אלינו הציווי "לא תעמוד על דם רעך". יש יהודי הנתון בסכנת חיים רוחנית. הוא מאבד אט-אט את תחושת החיוּת בענייני היהדות, התורה והמצוות. הוא "טובע בנהר".
ים מסוכן מנהר
מי הנהר משמשים דימוי להצפה של ענייני העולם, המטביעים בתוכם את האדם ומסיחים את דעתו מהתורה והמצוות. האדם נסחף בזרם של ענייני העולם, ומתחיל לטבוע ב'מים הזידונים'. הרמב"ם נוקט דוגמה של טביעה בים ולא בנהר, הרומז לטביעה מסוכנת יותר – שכן ים מסוכן מנהר – דבר המתריע על איום רוחני חמור יותר.
פונה התורה אל היהודי הרואה את חברו משווע לעזרה רוחנית, ומצווה עליו: "לא תעמוד על דם רעך"! אסור לך לשבת באפס מעשה ו"לראות במיתתו" של חברך, מכיוון ש"אתה יכול להצילו!". בידך להשיב ולהחיות את נפשו. גש אליו והושט לעברו גלגל הצלה – לַמֵד אותו תורה, הרגל אותו במצוות, קרב אותו לאביו שבשמיים!
אין לחשוש
אם בהשגחה פרטית נתקלת ביהודי הנתון בסכנת חיים רוחנית, זו הוכחה שאתה יכול להצילו, שאם לא-כן – מדוע זימנו לך מן השמיים לפגוש בו? לא כדי לגרום לך צער בלבד, כמובן.
לעיתים ההתערבות הנדרשת מן היהודי כרוכה בהסתכנות אישית. עליו להתמודד עם ים סוער, ליסטים או חיה רעה, במובן הרוחני. על כך אומר הקב"ה: "אני ה'", כלומר, הקב"ה הוא בעל הבית האמיתי על הנהר, הים, החיה הרעה וגם על הליסטים. אם כן, בצאתך להציל את חיי חברך אל לך לחשוש. ואם יצר הרע עדיין מפקפק, יש להשיב לו: "אני ה' – נאמן לשלם שכר". אתה גם תקבל את שכרך על שהצלת יהודי.
(תורת מנחם תשמ"ו, כרך ג, עמ' 259) | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:06
