שאלה: האם המצווה להקדים את הכוהן היא רק בענייני קדושה או גם בדברי חולין?
תשובה: בפרשתנו (כא,ח) נאמר: "וקידשתו, כי את לחם אלוקיך הוא מקריב". ואף עכשיו שאין לנו קרבנות, הכוהן בקדושתו עומד, ויש להקדימו לכל דבר שבקדושה.
לכן מן התורה, כשיש לפנינו כוהן וישראל, ושניהם שווים בידיעת התורה, יש להקדים את הכוהן בכל דבר שמבטא חשיבות. כגון לפתוח ראשון בקריאת התורה; לקבל כיבוד בחופה או בברית מילה; להיות שליח ציבור; להיות ראש המדברים באסיפה; וכן בסעודה – להגיש לו מנה יפה לפני כל המסובים ולכבדו בברכת המזון. וכבר תמהו הפוסקים מדוע אין נזהרים בזה.
אבל כשהכוהן חולק שותפות כלשהי עם חברו הישראל, אין צריך לתת לו את החלק היפה, שהרי אמרו חז"ל: "כל הנותן עיניו בחלק היפה – אינו רואה סימן ברכה לעולם", ואין בזה משום כבוד הכהונה.
נוסף על כך אסור לאדם להשתמש בכוהן, אפילו בזמן הזה, והעושה כן הריהו כמועל בהקדש. ואולם אם הכוהן מוחל על כבודו מותר להשתמש בו (ולרוב הפוסקים, אפילו אם אין לכוהן הנאה מכך), ואם הכוהן הציע את עצמו, הדבר קל יותר. ובשעת הדחק (כשצריך לשמש זקן או חולה) או בשעת הצורך (שיש לאדם קושי מוצדק לשמש את עצמו או למצוא אדם אחר שאיננו כוהן) אפשר לסמוך על המקילים אפילו לכתחילה, ובפרט בשימוש רגיל ופשוט שאנשים נוהגים לעשות זה לזה.
מקורות: גיטין נט,ב. תוס' ורא"ש. פסחים נ,ב. טושו"ע סו"ס קכח (ופסקי תשובות ס"ק צה) וסי' רא ס"ב, ומג"א. שו"ע אדה"ז סי' קכח סעיף ס. רא ס"ג. | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:13
זריחה: 6:07
