עצם הנשמה
״וידבר ה׳ אל משה במדבר סיני״ (במדבר א,א). רש"י אומר: ״מונה אותם כל שעה״. פסוק זה מדגיש את מעלת עצם נשמת היהודי: ״מונה אותם״ – האפשרות למנות את כל בני ישראל בשווה, בלי חלוקה לפי שבטים, קבוצות ודרגות, היא מפני שעצם הנשמה שווה בכולם ואין בה חילוקי דרגות. מניין זה אפוא מעורר ומגלה את עצם הנפש שבכל יהודי.
(הרבי מליובאוויטש)
שלא יתבטלו
״שאו את ראש כל עדת בני ישראל״ (במדבר א,ב). למה ציוותה התורה למנות את בני ישראל? שבשעה שיהיו פזורים בין העמים, לא יתבטלו בתוכם, שכן ״דבר שבמניין אפילו באלף לא בטל״.
(חידושי הרי״ם)
תפקיד המנהיגים
תפקידם של מנהיגי ישראל לרומם ולנשא את ראשם של ישראל – "שאו את ראש כל עדת בני ישראל", שיתעלו בקדושה.
(רבי אברהם מטריסק)
התנשאות ועלייה
מדוע לשון הכתוב הוא 'שאו', ולא אמר 'מנו את ראש' וכיוצא בזה? שכן במניין זה נמנה כל יהודי עם צבאות ה׳, ונעשה 'יוצא צבא בישראל', המקדיש את כל כוחו ומרצו לעבודת הבורא, ואין לך התנשאות והתעלות גדולה מזו.
(לקוטי שיחות)
אהבה על-שכלית
״שאו את ראש כל עדת בני ישראל... לגולגלותם״ (במדבר א,ב). ״לגולגלותם״ – רומז לבחינה על-שכלית, כגולגולת זו המקיפה את המוח ומסמלת בחינה שנעלית ממנו. ״שאו... לגולגלותם״ – העלו והביאו את ישראל לאהבה על-שכלית – ״אהבה רבה״.
(לקוטי תורה)
ראויים לצבא
״כל יוצא צבא״ (במדבר א,ג). אמר הכתוב כן בכל פרטי המספר, לומר שלא היה אחד מכל הבאים לכלל המספר שלא היה ראוי לצאת בצבא, אלא כולם גיבורי כוח, וזה נס.
(אור החיים)
צדקה בשניים
״תפקדו אותם לצבאותם אתה ואהרון״ (במדבר א,ג). שניכם תהיו פוקדים – ״אתה ואהרון״. שכן בשעת המפקד נטלו מכל אחד ואחד מחצית השקל, ובנטילת כסף חייבים להיות שניים, כהוראת חז"ל: ״צדקה נגבית בשניים״.
(רבי יונתן אייבשיץ)
מקור למנהג
״ויהיו כל פקודי בני ישראל״ (במדבר א,מה). נהוג שכאשר חסידים מזכירים את עצמם לפני הרבי בכתב, הם מגישים לו 'פתקה' ובה השם והבקשות. כמקור למנהג זה מביאים ספרי חסידים את דברי הרמב״ן על הפסוק הנ"ל: ״כי הבא לפני אבי כל הנביאים ואחיו קדוש ה׳, והוא נודע עליהם בשמו, יהיה לו בדבר זה זכות וחיים, כי בא בסוד ה׳ ובכתב בני ישראל וכו' כי ישימו עליהם עינם לטובה, יבקשו עליהם רחמים״.
(אמרי אמת – ליקוטים) | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:13
זריחה: 6:07
