מגילת עראי

כל המגילות נכתבות על קלף, חוץ ממגילת איכה שהיא נקראת מן החומש. שכן אנו מקווים בכל יום להיגאל מהגלות ולהפוך את יום החורבן ליום שמחה. לו כתבו את מגילת איכה על קלף, נראה היה שאנו מתכוננים חלילה להשתמש בה שנים רבות.

(לבוש) 

מגלות לקביעות

ימי "בין המצרים" הם שלושה שבועות, מספר המורה על קביעות וחזקה (שלושה). רמז יש כאן: הכוונה הפנימית של החורבן והגלות היא המעלה והיתרון של בית-המקדש השלישי, ירידה לצורך עלייה.

(ספר השיחות תנש"א)

גאולה מתוך הצרה

הגאולה נמשכת ובאה מתוך הצרה, ככתוב (ישעיה נט,יט-כ): "כי יבוא כנהר צר... ובא לציון גואל", לכן בסדר תפילת שחרית אומרים "יענך ה' ביום צרה", ולאחר מכן "ובא לציון גואל".

(אור-התורה)

ייסורי לידה

"אלי ציון ועריה כמו אישה בציריה" (מן הקינות). יש שני מיני חבלים וייסורים: יש חבלי מיתה, שהם כולם צער ומקרבים את סוף החיים; ויש חבלי לידה, שבהם הצער מהול בשמחה, חבלים המקרבים את הלידה ואת ראשיתם של חיים חדשים. צערה וייסוריה של ציון הם צערה של "אישה בציריה", של חבלי לידה.

(קדושת לוי)

נולד ה'עני'

"אני הגבר ראה עני בשבט עברתו" (איכה ג,א). חז"ל אומרים כי בתשעה באב נולד משיח הנקרא "עני ורוכב על חמור". דבר זה רמוז בכתוב: בתוך החורבן של "שבט עברתו" כבר רואים את ה"עני" – את הניצוץ של הגואל העתיד לבוא.

(פניני תורה)

לדאוג לכל יהודי

בזמן הזה של עקבתא דמשיחא ממש, חובה על כל יהודי לדרוש בטובת זולתו, בין זקן בין צעיר, ולעוררו לתשובה, למען לא יצא מכלל ישראל, שיזכו לגאולה שלמה.

(היום יום)

לא לדקור

עכשיו ערב שבת אחר חצות. כל יהודי מתכונן לשבת קודש, הולך למקווה, מתרחץ, קוצץ את ציפורניו. הוא אינו דוקר, ואם הוא דוקר - דוקר הוא את עצמו. 

(ספר המאמרים תש"י)

להתכונן בהתאם

כאשר מגיעים למקום חדש, מתלבשים על-פי הנהוג במקום זה. בלא לבוש הולם קשה לשהות שם. אנו סמוכים לכניסת השבת. יש להתכונן לביאת המשיח.

(ספר השיחות תרצ"ו)