שאלה: רבים נוהגים לישון בטלית-קטן. האם אין חשש של זלזול במצווה, או חשש 'בל תוסיף' לדעת הפוטרים ממצוות ציצית בלילה?
תשובה: בגמרא מסופר, שכשנכנס דוד המלך למרחץ וראה עצמו ערום, אמר "אוי לי שאני ערום מן המצוות!" (וכיוון שנזכר במילה שבבשרו נתיישבה דעתו). מכאן אפשר להסיק, שבהיותו ישן לא נשאר ללא מצוות. האר"י ז"ל הביא מזה ראיה שצריך לישון בטלית-קטן, וכתב ש"צריך להיזהר שלא להסיר מעליו טלית קטן לא ביום ולא בלילה, וישכב עמו בלילה, ויועיל מאוד לבטל כוחות החיצונים. ואין צריך להסיר אותו מעליו אלא בכניסתו לבית-המרחץ". החיד"א קבע שכך ראוי לכל אדם לנהוג, ובמקום אחר כתב שזה מציל ושומר מן החטא.
כתבו הפוסקים שמותר לישון אפילו בטלית-גדול (שאסור להיכנס בו לשירותים, בהיותו מיוחד לתפילה), לפי שאין זה גנאי כל-כך.
הרמב"ם (הפוטר מציצית כל בגד שלובשים בלילה) פסק שאין איסור ללבוש טלית בלילה, וביאר הכסף-משנה שאין בזה משום 'בל תוסיף'. ולפי ההלכה שאנו חוששים לדעת הפוסקים שכסות-יום חייבת גם בלילה, כל-שכן שמותר ללבוש טלית-קטן בלילה.
בסידור אדמו"ר הזקן כתב: "והמדקדקים נוהגין לישן בטלית-קטן, [א] כדי שאם ישן על היום לא יהיה ערום ללא מצוות, [ב] וגם לא יצטרך ללובשו קודם נטילת ידיים..., ואף אם פשטו מעליו וחזר ולבשו בלילה אין בו משום בל תוסיף, מאחר שיש אומרים שכסות יום חייב בלילה, [ג] וכן על-פי הסוד יש מצווה בלבישת טלית-קטן גם בלילה". וכתב הצמח-צדק, שיש להיזהר לישון בלילה בטלית-קטן שלובשים אותה לעיתים גם ביום.
מקורות: מנחות מג,ב. שער הכוונות, דרושי תפלת ערבית, דרוש א, מג"א ואחרונים ר"ס כא. ברכי יוסף סי' ח סק"ז, וציפורן שמיר שם ס"ק ב. רמב"ם הל' ציצית פ"ג ה"ח, וכ"מ שם. שו"ע ונו"כ סי' יח ס"א. שו"ע אדמו"ר הזקן סי' ח ס"ל וסי' כא ס"ד. סידורו הל' ציצית (בסוף השו"ע ח"א, במהדורה הישנה עמ' 310 ובחדשה עמ' תרטו). פס"ד צמח-צדק ג,ב. דרכי חיים ושלום אות לח. פסקי הסידור אות מג. 'ציצית – הלכה למעשה' ס"פ יא. |
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:06
