שאלה: מתי מקיימים את סעודת פורים השנה, כשפורים חל ביום שישי?
תשובה: בערי-הפרזות: מצד אחד, חובה לאכול ביום הפורים (ולא בליל-פורים) סעודת משתה גדולה, ששמחתה "עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי". מצד שני, "אסור לקבוע ביום שישי סעודה גדולה של משתה שאינו רגיל בה בימי החול, מפני כבוד השבת, שעל-ידי שמרבה באכילה ושתייה ביום זה, אפילו בבוקר, יותר מדרכו בשאר ימות החול, לא יוכל לקיים סעודת שבת שבלילה כראוי".
עקרונית, כל סעודת-מצווה שזמנה ביום שישי, כגון מילה, נישואין או פדיון-הבן בזמנו, אי-אפשר לדחותה ליום אחר. לכן יש לקיימה בו-ביום, וגם אם בעקבות זאת לא נוכל לקיים את סעודת ליל-שבת, "אין בכך כלום, כיוון שזוהי גם-כן סעודת-מצווה, ויאכל למחר ביום שלוש סעודות".
למעשה, אם אפשר מתחילים הפעם את הסעודה לפני חצות היום (באזור המרכז: 11:45). אם לאו, ובפרט במקומות שעורכים סעודה זו לציבור "ברוב עם", שרבים מהם לא יוכלו להגיע בזמן זה, יש להשתדל להתחיל בה לפני "שעה עשירית" (15:00 לערך). אם לאו, יש לקיימה עד תחילת השקיעה, שמאז ואילך חייבים בקידוש ואסור לאכול עוד, אלא אם-כן יקיים "פורס מפה ומקדש", כלומר יכסה את הלחם, יעשה קידוש של שבת, ויוסיף לאכול - הפעם את סעודת השבת.
כך אפשר לזכות את הרבים גם בסעודת שבת כהלכתה, אך בברכת המזון אין לומר 'ועל הניסים', אף שבדרך-כלל אומרים זאת במוצאי פורים לאחר הסעודה, מכיוון שזו סתירה לאמירת 'רצה והחליצנו' של שבת. ויש אומרים זאת.
בירושלים מתקיים השנה 'פורים משולש' המשתרע על שלושה ימים: קריאת המגילה ומתנות לאביונים - ביום שישי; 'ועל הניסים' בתפילה ובברכת-המזון וקריאת 'ויבוא עמלק' - בשבת-קודש; סעודה ומשלוח מנות (ורצוי גם מתנות לאביונים) ביום ראשון.
מקורות: שו"ע או"ח ונו"כ רמט,ב, ושו"ע אדמו"ר הזקן ה-ז. רעא,ד ושו"ע אדה"ז ט-יא. רמ"א תרצה, ב, וע' פסקי תשובות. קצות השלחן מז בבדה"ש כב. אג"ק ח עמ' רמז. לקוטי שיחות כא,490. |
זמנים נוספים
שקיעה: 19:13
זריחה: 6:07
