בתחילת הפרשה מפרטת התורה את דיני היולדת והקרבנות שעליה להביא. הדין הוא, ש"במלאות ימי טהרה" עליה להקריב עולה וחטאת. המשנה דנה במקרה שהאישה נדרה להביא קן ציפורים "כשאלד זכר", שאז היא מחייבת את עצמה בקרבנות נוספים. בהמשך מובאים מקרים של ספקות, כשלא ברור מה נדרה האישה ומה הקריב הכוהן, שאז יכול להיות מצב שעליה להקריב עד שבעה או שמונה קרבנות.
על כך אומר רבי יהושע (במשנה): "זהו שאמרו (על כבש): כשהוא חי - קולו אחד, וכשהוא מת - קולו שבעה". כל עוד הכבש חי, היה משמיע קול אחד - הפעייה שלו; אולם כשהוא מת יכולים להתקין מאבריו שבעה כלי-נגינה: "קרניו - לשתי חצוצרות, שתי שוקיו - לשני חלילין, עורו - לתוף, מעיו - לנבלים, בני-מעיו - לכינורות".
הזקנה מחזקת
כוונתו של רבי יהושע היא להסביר את העובדה שדווקא על-ידי הספקות שהתעוררו בקשר לקרבנותיה של היולדת, מגיעים לתוספת קרבנות. על כך הוא מביא את הפתגם בקשר לכבש, שדווקא על-ידי "כשהוא מת" מגיעים להכפלה פי שבעה של "קולו".
בהמשך המשנה מובאת עוד המחשה לרעיון זה: "זקני עם-הארץ, כל זמן שהם מזקינים, דעתם מיטרפת עליהם... אבל זקני תורה אינו כן, אלא כל זמן שהם מזקינים, דעתם מתיישבת עליהם". המצב הטבעי הוא, שהזקנה גורמת ירידה ביכולותיו של האדם, ואולם אצל "זקני תורה" המצב הפוך - דווקא הירידה של הזקנה מביאה יתר יישוב-הדעת.
גדול הרועה
'יולדת' רומזת לגאולת ישראל. הגלות נמשלה לתקופת העיבור, והגאולה - ללידה, כמו שנאמר בנבואת הגאולה: "חלה גם ילדה ציון את בניה". מאמרו של רבי יהושע מסביר איך עם-ישראל מצליח להתקיים בזמן הגלות ולהגיע לגאולה.
מסופר במדרש שאנדריאנוס אמר לרבי יהושע, בהתייחס ליחסי עם-ישראל ואומות-העולם: "גדולה הכבש העומדת בין שבעים זאבים". השיב לו רבי יהושע: "גדול הוא הרועה שמצילה ושומרה ושוברן לפניה".
אורך הגלות
מתעוררת כאן שאלה: כל עוד עם-ישראל הוא בדרגת 'חי', שזו מדרגת האבות, אברהם יצחק ויעקב, מובן שהרועה, הקב"ה, שומר ומגן עליו; אבל מכיוון שעם-ישראל אינו בדרגת האבות, אלא בדרגה נחותה, עד 'כשהוא מת' - איך "הרועה שומרה"?
משיב רבי יהושע, שדווקא על-ידי הירידה נוצרת עלייה נוספת - "כשהוא מת קולו שבעה". על-ידי הירידה של הגלות נוצרים 'שבעה קולות' - שבע דרגות בעבודת ה'. ומוסיפה המשנה ואומרת, שדווקא על-ידי ה'זקנה' "דעתם מתיישבת עליהם". אף-על-פי שהגלות ארוכה ו'זקנה', מגיעים דווקא על-ידה ליתר חכמה ותבונה, ולעלייה רוחנית גבוהה יותר, כפי שתתגלה בקרוב ממש בגאולה האמיתית והשלמה.
(לקוטי שיחות כרך יז, עמ' 131) | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:05
