חב''ד כל הלב לכל אחד
לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 16:38 זריחה: 6:16 כ"ג בחשון התש"פ, 21/11/19
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

האנציקלופדיה התלמודית
ניצוצי רבי

מאת הרב מרדכי-מנשה לאופר

"גודל התענוג וקורת הרוח וכו' - אין די באר", כותב הרבי למערכת האנציקלופדיה עם קבלת הכרך האחד-עשר שלה * ובהופיע הכרך השישה-עשר כותב הרבי: "נתמלא הבית אורה" * הרבי מעורב בקביעת אופיה של האנציקלופדיה, באמצעות עורכה, הגה"ח הרב שלמה-יוסף זווין ז"ל ומנהלה הרב יהושע הוטנר ז"ל * מעודד ומזרז ללא הפסק את המשך הופעת כרכי האנציקלופדיה, שאותה הוא מגדיר "טוב בריבוי"

אחד המפעלים הגדולים שהרבי תמך בו ועמד לימינו, דירבן, זירז והפציר להמשיך ולפתחו - הוא מפעל האנציקלופדיה התלמודית, שעורכה הראשון היה הגה"ח רבי שלמה-יוסף זווין ז"ל, ומנהלה הגאון הרב יהושע הוטנר ז"ל.

וכך כותב הרבי אל הרב יהושע הוטנר (י"א בתמוז תש"מ - 'מקדש מלך' כרך ד עמ' שמו) עם קבלת כרך ט"ז של האנציקלופדיה התלמודית:

זה עתה נתקבל כרך ט"ז מהאנציקלופדיה התלמודית, ובלשון הידוע נתמלא הבית אורה... ובלשון חכמינו ז"ל במה אברכך - יהי-רצון אשר בזריזות הכי גדולה יופיע הכרך שלאחרי זה, ובפרט אשר ככתבו במכתבו הקודם מוכן הוא להוצאה-לאור, וזכות הרבים מסייעת לא רק בכללות העניין אלא גם ביפה שעה אחת קודם.

הרבי חותם את מכתבו במילים: "בכבוד ובתודה לבבית על הנ"ל ובברכת חג הגאולה".

גם הנהלת האנצקלופדיה מצידה הכירה תודה לרבי על העידוד הרב ששאבה ממנו. שמו הק' של הרבי מופיע בראש רשימת התודות ("תודה מיוחדת לידידי ומסייעי מפעלינו") שבראש כרך יז - "האדמו"ר מליובביץ הגרמ"מ שניאורסון".

להקפיד על אופי הלכתי תמציתי

ב'יחידות' הראשונה של הרב הוטנר, שהתקיימה בחורף תשט"ו (עליה מסופר ב'כפר חב"ד' גיליון 647 עמ' 20 ואילך), דיבר הרבי בהתלהבות רבה על הנחיצות הגדולה של מפעל תורני זה לעם ישראל כולו - לא רק לציבור הרחב וללומדי התורה כולם, אלא גם לתלמידי-חכמים מופלגים.

הרבי הדגיש בעניין שילובם של כוחות חדשים לעבודה: "עליכם להיזהר שהרבנים שיעסיקו אותם יתמקדו במסגרת שהתוותה לעצמה מערכת האנציקלופדיה - ריכוז נושאים הלכתיים, סיכומם בצורה תמציתית והגשתם בצורה קלה ובהירה לקורא".

עוד הדגיש הרבי כי חובה להקפיד שלא תיווצר פלישה לתחום הפלפול בסגנונו המקובל בישיבות - אשר איננו קשור ישירות לצד ההלכתי. וכן כי גם בשעה שנוגעים בפלפולים יש להתמקד במסקנה ההלכתית של הפלפול בלבד (בעניין זה כותב הרבי בקיצור וברמז לרב זווין באיגרת מיום כ"ד בכסלו תשט"ו).

"מקום לשלמות נוספת"

לא רק בענייני מהות, כמו עריכת הערכים (כנ"ל) ושורת הערות תוכניות (ראה הנאסף ב'היכל מנחם' כרך א עמ' פב-פד, הנסמן בשולי-הגיליון בעמ' פב; 'שמן ששון מחבריך' עמ' 97-98), האיר הרבי את עיני ראשי המערכת, אלא אפילו בעניינים שהם לכאורה טכניים, כדוגמת סוג הנייר, הכריכה וביבליוגרפיה (ראה מכ' כ"ד בכסלו תשט"ו; 'היכל מנחם' כרך א עמ' עט-פ; ועוד) וכיוצא בזאת.

כמו-כן מתברר כי הרבי היה מעורב אפילו בהשגת תקציבים להוצאה-לאור של האנציקלופדיה התלמודית; כה גדולה החשיבות שייחס למפעל תורני חשוב זה. מילת המפתח אצל הרבי, בעניין זה, היתה - "זריזות". ב'יחידויות', על-ידי שליחים שונים וכו' ובמיוחד באיגרות הרבות ששיגר למערכת האנציקלופדיה חזרה ונשתנה שוב ושוב השאלה - "עד מתי?" (ראה מכתב מתאריך ב' במנחם-אב תשל"ו - 'כפר חב"ד' גיליון 1000 עמ' 60).

הנה לדוגמה התייחסות של הרבי החוזרת על עצמה במכתבים רבים ( כאן מאגרות-קודש כרך כד עמ' שלז): "שאף גם כשמעשהו בכרך האחרון - מעשהו באלה שקדמוהו, הרי בכגון זה כרך נוסף הוא לא רק הוספה מצד עצמו אלא הוספה גם בהקודמיו... שבנוגע לאנציקלופדיה הרי כל הזמן שלא נדפסו ערכי אות תי"ו יש מקום לשלימות נוספת אפילו בהערכים דאות אל"ף...".

"אתאפק לא אוכל"...

להלן סדרת התבטאויות של הרבי, בכתב, המביעות קצון עז להופעת עוד ועוד כרכים של האנציקלופדיה התלמודית:

להרב הוטנר כתב הרבי בכ"ה במרחשוון תשכ"ח (אגרות-קודש כרך כה עמ' כו):

אתאפק לא אוכל מדי פעם וגם בפעם הזאת לעורר על גודל ההפסק בזמן בין כרך לכרך באנציקלופדיה התלמודית. ואצפה אשר תזכורת זו והתעורות זו תקדים הופעת הכרכים הבאים בכל האפשר, וחפץ ה' בידו יצליח להגדיל תורה ולהאדירה.

 ובאותה שנה להרב זווין (שם עמ' קפב):

ומסיימים בשאלה (והפצרה) בטוב: מתי סוף-סוף יוצא לאור הכרך הי"ג, י"ד וכו'? והרי הטוב בריבוי בכל אחד ואחד מהם, ולא ימנע חס-ושלום מבעליו טוב.

אין לך דבר העומד בפני הרצון

בכ"א במרחשוון תשל"א ('היכל מנחם' כרך א עמ' עח) כותב הרבי להרב זווין:

וכאן המקום לבוא בבקשה ובהפצרה וכו'... אשר גם כבוד תורתו מצידו יעשה כל התלוי בו לההוצאה-לאור דכרכים נוספים ובקצב הכי מהיר, ובלשון אדמו"ר הזקן אגרת-הקודש סימן כא בזריזות נפלאה להראות שמחתו וחפצו כו'. ואין לך דבר העומד בפני הרצון (אפילו לא הסברה שכלית אשר צריכה להיות שלימות וכו' וכו', שאמרו לי שזוהי אחת הסיבות לאיטיות ההופעה).

ולפני כן בי"א בשבט תשכ"ו (אגרות-קודש כרך כד עמ' פז):

בברכה לבשורות-טובות (כולל-כמובן, מהופעת - בעגלא דידן - דהכרכים שלאחר י"א דאנציקלופדיה תלמודית) מתוך בריאות הנכונה.

וכן בא' בכסלו תשכ"ז (שם עמ' רמו):

בברכה לאריכות ימים... ובעניינים הכלליים (כולל כמובן עניין הכי עיקרי - הופעת כרך הי"ב דאנציקלופדיא תלמודית, מצווה דהוא זהיר בה טפי, ובסמיכות לזה - דהכרך הי"ג וכו') ולבשורות טובות בכל הנ"ל.

בי"א בניסן תשל"א ('כפר חב"ד' גיליון 910 עמ' 34) כותב הרבי להגה"ח הרב יוסף זווין:

לא אכחד אשר כוונתי בהכתוב לעיל היא גם כן שאולי יועילו דבריי להקדים הופעת כרך הי"ד של האנציקלופדיה תלמודית ולאחריו הט"ו וכו', וכפי שדברתי עם הרה"ג וכו' וכו' הוטנר בביקורו כאן, אשר בוודאי מסר הדברים.

בכ' בכסלו תשל"ב כתב הרבי להרב זווין:

אחת שאלתי גו' ממך למדתי כו' - כרכי אנציק[לופדיה] התלמודית הבאים עלינו לטובה? ועד מתי? וכו'.

"עדיין לא הגיע"...

בב' במנחם-אב תשל"ו ('כפר חב"ד' גיליון שם עמ' 60) כותב הרבי להרב הוטנר:

תקוותי ששמור בזיכרון כת"ר שיחתנו בנידון זה יותר מפעם אחת, ובנקודה העיקרית שהוא עניין של תועלת לרבים, ותועלת גדולה ועוד יותר מגדולה, ובכל זה באופן מבהיל מתעכבת הוצאתם-לאור של הכרכים. ואפילו אם תמצי לומר שישנם תירוצים וכו'... ובכלל מה תועלת בהסברה וכו', כשאין היכולת לקרא וללמוד כל הערכים הבאים לאחרי הערך "חי-ה". ובוודאי אין צורך להוכיח לכת"ר אשר צדקו חכמים במשנתם "אל תאמר לכשאפנה כו' שמא לא תפנה", שהרי נראה זה במוחש... הגיעה סוף-סוף הבשורה אשר לחנוכה תשל"ו יגיע הכרך החמשה-עשר, וכעת בימי חורבן ובין המצרים תשל"ו עדיין לא הגיע.

באותו מכתב מבקש הרבי להדפיס את כל הכרטיסיות שבידי מערכת האנציקלופדיה, שבהן חומר של הערכים הבאים, שבינתיים יוכלו הלומדים להשתמש בהן. (ובמכתב נוסף מה' בתמוז תשל"ח: "שלדעתי תהיה זאת המזכרת הכי נעלית לזכר נשמת הרה"ג והרה"ח וו"ח אי"א נו"מ צמ"ס וכו' רש"י ז"ל זווין". וראה גם בראיון של הרב הוטנר ב'כפר חב"ד' גליון 647 עמ' 21).

הדיוק מעכב

במוצאי שבת-קודש ב' דראש-חודש אדר תשל"ג:

מאשר הנני קבלת המכתבים, וזה עתה - כרך הי"ד. ואין גומרין עליו (וקודמיו) את ההלל וכו'. ורק אחת להעיר - שהדיוק (באיכות) בשלימות שלו - הוא שעכב וביותר ההוצאה-לאור דשלאחריו (כמות ואיכות - וגם איכות דכל יד כרכים שהוצאו-לאור כבר, כמובן). ופשוט שלא לדרשה קאתינא וכו'. על-פי הדיוק לסיים בדבר טוב - כדאי היה להעתיק "ובהבטחות נאמר כו'" (עמ' תשנה) - לסוף הערך ואם-תמצי-לומר - בלאו-הכי שם מקומו ובכותרת חיות רעות לעתיד לבוא (ובתיבת נח). - ולהעיר מפירוש הראגוצ'ובי בזה. ועיין גם-כן צמח-צדק לתהילים צב,א."

"תשואות חן ותשואות חן"

בח"י שבט תשכ"ה נמסר לרבי ב"יחידות" כרך י"א של האנציקלופדיה התלמודית, על-ידי אחד העורכים. על אתר ביקש ממנו הרבי שישתדלו להוציא-לאור עוד באותה שנה את הכרך הי"ב (לפי שיחות-קודש תשכ"ה כרך א עמ' 534). לפועל הופיע כרך י"ב רק בסביבות ל"ג בעומר תשכ"ז, והרבי מיהר לאשר את קבלתו בל"ג בעומר (אגרות-קודש כרך כד עמ' שלז):

זה עתה נתקבל כרך הי"ב מהאנציקלופדיה התלמודית ששלח, ות"ח ת"ח על המשלוח ושימת הלב וכולי וגודל התענוג וקורת הרוח וכו' - אין די באר.

שליחות מיוחדת

במהלך ביקורו של האדמו"ר מסדיגורא שליט"א, אור ליום ד לפרשת שמות, ט"ו טבת ה'תשד"מ אצל הרבי ('התוועדויות' תשד"מ כרך ב עמ' 766), שאל הרבי את הרב חיים-יצחק כהן שי' (מנכ"ל מוסדות סדיגורא שסיפר על היכרותו עם הרב זווין) אם הוא מכיר את הרב הוטנר שליט"א. כאשר ענה בחיוב, ביקש ממנו הרבי למסור בשמו עידוד וזירוז וברכת הצלחה בהוצאה לאור של שאר חלקי האנציקלופדיה תלמודית.

"מקור חדש"

בריבוי הערות בשיחותיו טרח הרבי לציין לאנציקלופדיה, ויש שעשה זאת בהדגשה ובהבלטה יתרה. לדוגמה:

בג' במנחם-אב תשל"ח ('היכל-מנחם' כרך ב' עמ' עט) שיגר הרבי איגרת מיוחדת לגאון רבי קלמן הכהן כהנא (מראשי תנועת פועלי-אגודת-ישראל) שבה הוא מעלה על נס את מעמדם של הכוהנים לכשיבנה בית-המקדש השלישי והעבודה תחל מיד בכוהנים ודלא כבמשכן וב' המקדשות שאז הקמתם היתה בעזרת הכלל, מה-שאין-כן בית הג' שבנוי ומשוכלל יגלה ויבוא משמים. הרבי מציין ל"פרש"י סוכה מא, סוף עמוד א. ועוד - וראה אנציקלופדיה תלמודית ערך בית-המקדש הערה 60".

המעיין בשיחות הרבי (ראה לדוגמה בליקוטי-שיחות כרך יא עמ' 98 ובהערות שם; עמ' 185 והערות 39, 42) יראה שהרבי עצמו ציין לשורה ארוכה של מדרשים ומפרשים, ומכל-מקום העדיף לציין גם לאנציקלופדיה.

"ישנו מקור חדש - אנציקלופדיה תלמודית" - כך מתבטא הרבי בהתוועדות אחרון-של-פסח תש"מ (שיחות-קודש תש"מ כרך ב עמ' 748) בנוגע לאיסור חדש בזמן הזה. ולהלן שם ממשיך הרבי (עמ' 749): באותה אנציקלופדיה תלמודית הובאו כמה פוסקים הסבורים (ועל-דרך זה כותב גם המשנה-ברורה) שחדש אסור רק בארץ-ישראל ולא בחו"ל.

בשנת תשל"ט השמיע הרבי שיחת קודש בסוגיית נר חנוכה ופלוגתת אמוראים בטעמם של בית שמאי ובית הלל אם "מוסיף והולך" או "פוחת והולך" (שבת כא, ב) והנפקא-מינה להלכה. בשנת תשמ"ב הוגהה השיחה לחנוכה וכבר בתחילת השיחה (שנדפסה אחר-כך בכרך כ של ליקוטי-שיחות עמ' 207) בהערה הראשונה נאמר כדלהלן: "...לאחר זמן יצא לאור אנציקלופדיה תלמודית כרך טז (ירושלים תש"מ), ושם בערך חנוכה הובאה שקלא-וטריה כו' בכמה עניינים דלקמן. ושם נסמנו".

בשנת תשל"ח הורה הרבי שבאישורו של הרב הוטנר תדפיס הוצאת קה"ת את ערך "בית-המקדש" של האנציקלופדיה התלמודית על מנת שיוכלו ללמוד בו בימי בין-המצרים (על עמוד השער נרשם: "יוצא לאור ברשותה האדיבה של האנציקלופדיה התלמודית ומנהלה הרב יהושע הוטנר").

מרבים בשמחת התורה

ב'שושן פורים' תנש"א כתב הרבי להרב הוטנר:

בחודש שבו מרבים בשמחה ובמיוחד בשמחת-תורה (אורה זו תורה), מאשר בשמחה רבה קבלת כרך העשרים (ומובא בספרים הקדושים - בגימטריה כתר). ויקויים בכבוד תורתו פסק-דין רבותינו זכרונם לברכה מי שיש לו כו' רוצה כפליים - ועל-פי הסדר דעד עתה יתר מכפל כיוון שהתוכן דעד-עתה קודם כיום אות ט' (אין טוב אלא תורה) ובפרט שבתורה רצון דבני ישראל יותר בממון להבדיל.

ועוד ועיקר: בתורה - כל הוספה בה מוסיפה חב"ד גם בהקודם.

ובפרט "כרך" דכולה ביה וכו' וכו'

ובכל-זה מתוך אורה זו תורה ומתוך תורה והוראה (הלכה).

ומעניין לעניין באותו עניין, פורים שקיימו התורה להזמן שבהוציאך גו' ההר הזה הר סיני שמסיני קבלו התורה כו' והעמידו תלמידים רבים.

בכבוד ובברכה להצלחה.

מצורף בזה עשרים ש"ח - בגימטריא כתר, כנ"ל.

"חילא לאורייתא"

שנתיים קודם לכן בב' דראש-חודש אדר-שני תשמ"ט כותב הרבי להרב הוטנר:

מאשר הנני בזה - בשמחה - קבלת חלק יט מהאינציקלופדיה התלמודית, ות"ח ת"ח.

...ויהי-רצון  מהשם-יתברך שירבי' חילא לאורייתא כהנה וכהנה. בכבוד ובברכה לפורים שמח ולהמשיכה בכל השנה כולה.


 
 
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)