|
|
 |
(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר |
|
|
|
| פרסומים > התקשרות > גליונות 501-600 > התקשרות 563 | | | ערבית מוקדמת בציבור | | בירורי הלכה ומנהג
| מאת הרב יוסף-שמחה גינזבורג
שאלה: אני אברך חסיד חב"ד המתגורר במקום שמתקיימת בו תפילת ערבית במניין רק מבעוד-יום, דהיינו כ-25 דקות לפני צאת-הכוכבים. האם עליי להצטרף אליהם, או להתפלל ביחיד בזמנה אחרי צאת-הכוכבים?
תשובה: עקרונית, נפסק בשולחן-ערוך (סי' רלג ס"א) שמי שהתפלל מנחה אחרי פלג המנחה לא יוכל להתפלל ערבית באותו יום לפני צאת-הכוכבים. אך במשנה-ברורה (שם ס"ק יא) פסק בשם האחרונים, שציבור שהתפללו מנחה וכשילכו לביתם יהיה טורח לקבצם שנית לתפילת ערבית ויתבטל תפילת הציבור לגמרי, הקילו שמותר להתפלל ערבית סמוך למנחה.
וראה בביאור-הלכה (סי' רלה ס"א ד"ה ומיהו), שהביא מהבית-יוסף שגם אם הציבור מתפללים לפני הזמן, יתפלל עמהם (וכך כנראה נהגו גם בזמן אדמוה"ז כשהציבור היה מקדים, ראה בשו"ע שלו סי' תפט סי"ב). ורק שמזהיר לקרוא שוב קריאת-שמע בזמנה. וזה מתייחס למה שבתקופת הראשונים היו מתפללים ערבית בציבור בקביעות לפני צאת הכוכבים (ראה רש"י ותוס' ריש ברכות), ובזמן אדמו"ר הזקן לערך החלו רבים להקפיד להתפלל בזמן (ראה שו"ת שלו סו"ס ז). |
|
|   | | | תגובות |  | | 3. |  | קדימת קידוש בליל שבת לפני מעריב |
| | הרב שלום אזדאבא | - | 01/06/05 00:02 | | גם אם נניח שעדיף להתפלל מעריב בזמנו גם אם יצטרך להתפלל ביחידות, עדיין יש לעיין בנוגע לליל שבת קודש, שישנם כמה מאנ"ש שמקדשים ואוכלים סעודת שבת לפני חשיכה ורק לאחרי צה"כ מתפללים מעריב. וצריך עיון אם לא הפסידו יותר ממה שתקנו, דמצד א'' יש מעלה במעריב בזמנו (אף שעדיין לא נודע לי המקור בהוראות רבותינו נשיאנו לקפידא זו, חוץ מהמבואר בשו"ת אדה"ז סי ז'', אבל שם אינו מפורש אם המדובר גם בליל שבת או רק בימות החול) אבל לאידך מבואר בכתבי אריז"ל (מובא בכף החיים סי'' רס"ז) שמצד עלית העולמות כו'' אין להפוך הסדר וצריך להתפלל מעריב לפני קידוש, ולפי"ז יש מקום לערער על קפידת איחור מעריב עד לאחר קידוש וסעודת שבת, שמהפכין סדר המשכת המוחין כו''? | | | הדפס תגובה |
|
| | 2. | | בדברי הצמח צדק יש הסתייגות |
| | הרב יוסף ש. גינזבורג | - | 10/05/05 17:21 | יישר-כח על ציון דברי אדמו"ר הצמח צדק. אך שם יש הסתייגות, שהפס"ד הוא רק ל"מי שאינו נוהג לעולם להתפלל ערבית... כי אם בלילה" (וגם אז אינו חייב להימנע מלהתפלל עם הציבור אלא רק "אינו צריך להתפלל עמהם", ובפנים הלשון: "רשאי לנהוג כן"). וראה בשו"ע אדמו"ר הזקן (סי'' רסז ס"ב), שאף המתפלל ערבית בזמנה כל ימות החול, יכול הוא להקדימה בערב-שבת מפלג המנחה ולמעלה, אלא שלא יעשה בו ביום תרתי דסתרי, דהיינו מנחה אחרי פלג וערבית לפני צאת הכוכבים, עיי"ש. הרי שיש מקום שלא "לנהוג כך לעולם".
ונפקא-מינה למי שנוהג למשל להתפלל בציבור לפני צאת-הכוכבים בסיום תענית ציבור כדי שלא להכביד עליהם (ובוודאי - בין השלוחים), כמ"ש במטה אפרים (סי'' תרב סעיף כט), וכדברי הרבי להרב גרונר בסיום תענית אסתר תשכ"ה (''תשורה'' לחתונת גרונר-פריידין, חורף תשס"ה/בי"מ 499 עמ'' 37) "הלא תענית היום, ולמה לייגע את ה''עולם''? יש לשאול אצל הרב שמואל לוויטין, ולומר לו שקריאת המגילה צריכה להיות אחרי צאת הכוכבים, אבל ערבית יכולים להתפלל גם לפני זה" (ועד"ז אצל אבלים כשאי-אפשר להמתין), שאין פס"ד זה חל עליו.
גם הרב שבתי פרידמן מצפת העיר מדברי הצמח צדק, וציין לדברי המשנה ברורה (סי'' רלה ס"ק טו ובשער הציון שם ס"ק טז), שפסק בדומה לו, ולקצות השלחן סי'' כז בבדה"ש ס"ק יב שהביא את פס"ד הצמח צדק. כן ציין לשו"ת אגרות משה או"ח ח"ב סי'' ס, שפסק שאם הציבור נוהג מדוחק כ"תרתי דסתרי", עדיף שלא יתפלל בציבור, ועכ"פ שלא יקרא עמהם ק"ש וברכותיה (ולא סייג זאת רק למי שנזהר תמיד להתפלל ערבית בזמנה). | | | הדפס תגובה |
|
| | 1. | | ערבית מוקדמת בציבור |
| | הרב יוסף ישעי' ברוין | - | 06/05/05 04:28 | ב'התקשרות' גיליון תקס"ג עמ' 17 מופיעה תשובה בנושא זה, ומסקנתה היא שאם אין מניין אחר, עדיף להתפלל עם הציבור לפני צאת הכוכבים. וכנראה נעלם ממנו מה שכתב בחידושי הצמח צדק על הש"ס ריש ברכות [עמ' 2, וז"ל ב'קיצור': "במדינה שמתפללין ערבית וקריאת-שמע קודם צאת הכוכבים, מי שנוהג לקרות קריאת-שמע ולהתפלל ערבית בזמנה ואינו נוהג לעולם להתפלל ערבית מפלג המנחה ואילך כי אם בלילה... אזי אף שנכנס לבית הכנסת כשהציבור מתפללין, אינו צריך להתפלל עמהם כי אם לקרוא קריאת שמע ולהתפלל בזמנה, אף שיתפלל ביחיד..."], ואכ"מ.
הרב יוסף ישעיה ברוין, רב דקהילת חב"ד, סידני, אוסטרליה | | | הדפס תגובה |
|
|
|     |
|
|
|
 |
|
זמנים נוספים
שקיעה: 19:13
זריחה: 6:07
