שאלה: מה משמעות ברכת 'ברוך שאמר' ומה הם מנהגיה?
תשובה: הלכה פסוקה היא "לעולם יסדר אדם שבחו של מקום, ואחר-כך יתפלל". אנשי כנסת הגדולה (בית-דינו של עזרא הסופר), שתיקנו את כל הברכות והתפילות, תיקנו לומר בכל יום לפני התפילה 'פסוקי דזמרה', שעיקרם ששת הפרקים האחרונים של ספר תהילים.
הם תיקנו ברכה לפניהם - 'ברוך שאמר', ולאחריהם - 'ישתבח'. בתלמוד שיבחו אמירה זאת, שמתחילתה הייתה בגדר מנהג, ומתקופת הגאונים היא חובה, חלק מהתפילה.
הפוסקים ציינו, שתיקנו ברכה זו על-פי איגרת שנפלה מן השמים, ויש בה שמונים ושבע מילים, כרמז הפסוק "ראשו (ברכה זו היא בראש פסוקי דזמרה) כתם פז" (שיר-השירים ה,יא).
צריך לומר שיר זה בניגון ובנעימה. קבלה בידינו לאומרו מעומד, אפילו ביחיד. בשעת אמירתו, אוחזים בשתי הציציות הקדמיות. לפי מנהג חב"ד אוחזים אותן ביד שמאל, ובסיום הברכה מעבירים אותן על העיניים ומנשקים.
השל"ה כתב שבנוסח 'ברוך שאמר' יש עשר פעמים 'ברוך' (חוץ מההתחלה והסוף, שהם חלק מכל ברכה, ומ'ברוך שמו') , כנגד עשרת המאמרות שבהם נברא העולם, וכתבו שלכן אוחזים באמירתו בשתי הציציות, שיש בכל אחת מהן חמישה קשרים. אך המקובלים כתבו, שיש בברכה זו י"ג פעמים 'ברוך', כנגד י"ג מידות הרחמים. וכמו-כן יש י"ג שבחים בברכת 'ישתבח'.
מקורות: ברכות לב,א, רא"ש ורי"ף. טושו"ע ונו"כ ושו"ע אדמו"ר הזקן סי' נא. לקט הקמח החדש נא,יד. משנת חסידים, מס' תפילת היצירה פ"א מ"ב-ג. סידור יעב"ץ ח"א, קצב. ליקוטי מהרי"ח ח"א, נב ע"א. סידור צלותא דאברהם ח"א עמ' קסא. ספר המנהגים-חב"ד עמ' 9.
תיקון טעות: בגיליון הקודם נכתב שלמנהג הספרדים מסתיימת אבלות ספירת-העומר ביום ל"ד לעומר, "מי"א באייר בבוקר", וכמובן צריך להיות: מי"ט באייר. |
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:05
