בין עושר לחכמה

"ובקרך וצאנך ירביון וכסף וזהב ירבה לך וכל אשר לך ירבה" (דברים ח,יג). בזמן שרכושו של אדם גדל וכספו וזהבו מתרבים, אזיי "וכל אשר לך ירבה" - הוא נעשה בעיני הבריות למדן, חכם ומושלם בכל המעלות.

(של"ה) 

עניות בזמן

יהודי אחד התפאר לפני ה'חפץ חיים' שהקב"ה זיכהו בעושר ולא חסר לו דבר. אמר לו ה'חפץ חיים': ראוי לך לקבוע בכל יום שעות אחדות ללימוד תורה. ענה העשיר, שאין לו פנאי. הגיב ה'חפץ חיים': אם-כן הרי אתה אביון שבאביונים. אם זמן אין לך, מה יש לך? אין לך עני מעני בזמן.

אליה וקוץ בה

אליה שמנה היא העשירות אבל קוץ גדול תקוע בה. מעטים הם היודעים לשלוף ולחלץ את הקוץ מן האליה.

 (אדמו"ר הריי"צ מליובאוויטש)

העני שבע באמת

שאל עשיר אחד את רבנו הזקן בעל התניא: הנני עושה צדקה וגמילות-חסדים לרוב, אך מציקה לי השאלה אם זה מצד האמת, כי הכסף שאני מוציא אינו נחשב אצלי להוצאה גדולה, מאחר שאני עשיר גדול. ענה לו הרבי: אבל העני, בזכות הצדקה שלך, נעשה שבע באמת...

יותר מדי - מזיק

מי שממונו רב מדי, הריהו כאדם שהדם שבגופו רב מדי. כמות דם גדולה מדי מזיקה ונדרשת הקזה. כך גם בריבוי הממון, יש להקיז ממנו ולתיתו לצדקה.

(בינה לעתים)

רצון ה'

"עשיר ורש נפגשו עושה כולם ה'" (משלי כב,ב). העשיר רגיל לחשוב שהגיע לעושרו בזכות שכלו וחכמתו הרבה. כנגד זה נוהגים לראות בעני לא-יוצלח, שלא הגיע למעמד כלשהו בגלל חוסר יכולת והעדר כישרון. אבל לאמיתו של דבר, כאשר העשיר והעני נפגשים, מתחוור לעיתים קרובות שבעצם אין העני חכם פחות מן העשיר, אלא "עושה כולם ה'" - זה רצון ה' שהעשיר יהיה עשיר והעני יהיה עני.

(פניני תורה)

גם העשיר עני הוא

שאלו את הרבי המהר"ש מליובאוויטש: מדוע כאשר נכנס אל הרבי יהודי עני, הרבי עונה לו מיד, ואם יהודי עשיר הוא, עובר זמן עד שהוא נענה. אמר הרבי: העני אומר מיד כי עני הוא וזקוק לברכה, אולם כשנכנס עשיר ומתחיל לספר על מצבו, עובר זמן עד שמתגלה כי גם הוא עני...

כסף וחיים

שאלו את רבי לייב משפולה: מדוע אתה מתעב את העשירים תאבי-הבצע, ואינך סולד מהעניים תאבי-הבצע? השיב להם: העניים מבקשים כסף כדי לחיות, הרי שלאמיתו של דבר הם מבקשים חיים. לעומתם, העשירים אינם זקוקים לכסף נוסף כדי לחיות, הרי שהם רודפים אחרי כסף לשמו.