חב''ד כל הלב לכל אחד
לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 16:36 זריחה: 6:26 ט"ז בכסליו התשפ"א, 2/12/20
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

"אין בידינו"
פרקי אבות

מדורים נוספים
התקשרות 572 - כל המדורים ברצף
סוף כל סוף גדול הצער מזה שנמצאים בגלות רע ומר ביותר!
הירידה עצמה היא חלק מהעלייה
"ייאמר עניין הקשור הן בנגלה והן בחסידות"
"אין בידינו"
הלכות ומנהגי חב"ד

רבי ינאי אומר אין בידינו לא משלוות הרשעים ואף לא מייסורי הצדיקים. רבי מתיא בן-חרש אומר הווי מקדים בשלום כל אחד, והווי זנב לאריות ואל תהי ראש לשועלים (פרק ד, משנה טו)

פירוש רבינו עובדיה מברטנורא:

אין בידינו - כמו, לא הווה בידיה [יבמות ק"ה ע"א]. כלומר, אין הדבר הזה ידוע לנו מדוע דרך רשעים צלחה ומפני מה הצדיקים מדוכאים ביסורים. פירוש אחר: אין לנו בזמן הגלות לא משלווה והשקט שרגיל הקב"ה לתת לרשעים כדי לטורדן מן העולם-הבא, ואף לא מן יסורים של אהבה שאין בהן ביטול-תורה. כלומר, יצאנו מכלל רשעים - שאין לנו השלוה שיש לרשעים. ולכלל צדיקים לא הגענו - שהיסורים שלנו אינן של אהבה כיסורי הצדיקים. הווי מקדים שלום לכל אדם -  ואפילו לעכו"ם בשוק. והווי זנב לאריות - לגדולים ממך. ולא ראש לשועלים - לקטנים ממך.

פירוש כ"ק אדמו"ר:

אין בידינו לא משלוות הרשעים - כתב הרע"ב, "אין לנו בזמן הגלות... משלווה והשקט שרגיל הקב"ה לתת לרשעים כדי לטורדן מן העולם הבא".

בטעם הדבר יש לומר, כי עכשיו אין רשעים גדולים כל-כך, שירצה ה' לטורדן מן העולם-הבא. ודווקא בזמן הבית, שאז האיר גילוי אלוקות, היה שייך לומר "ומשלם לשונאיו אל פניו להאבידו", מה-שאין-כן בזמן הגלות, הרשעות באה מסיבת ההעלם והסתר, ואינם נקראים "שונאיו". ובדוגמת מאמר רז"ל על עמי-הארץ, שזדונות נעשו להם כשגגות.

* * *

כתב הרע"ב, "אין לנו בזמן הגלות... משלווה והשקט שרגיל הקב"ה לתת לרשעים כדי לטורדן מן העולם-הבא". ויש לשאול, הרי מבואר בחסידות שבזמן הגלות, לאחר שנגרמה גלות השכינה, אדם החוטא מוריד השפעה אלוקית להיכלות הקליפות, ומפני שהוא הוא הממשיך להם ההשפעה, לכן הוא נוטל חלק בראש. והדבר עומד בסתירה למבואר במשנתנו - ולמה שאנו רואים במוחש - שעכשיו אין שלוות הרשעים.

ואולי יש לומר, שעתה אין רשע כל-כך והאדם הוא בעל בחירה, ולכן על-ידי מעשים טובים שיש גם לרשע מקבל גם מהיכלות הקדושה, ולכן אין בידינו משלוות הרשעים.

ויש לומר שזהו הדיוק "שלוות" (רק טוב, על-דרך "ביקש יעקב לישב בשלווה"), אבל טוב ישנו.

לפי זה יש לתרץ גם מה שהקשו המפרשים, הרי זה "מילתא דפשיטא שאין בידינו השלווה, אנחנו יגעי הגלות, ואם-כן מאי קא-משמע-לן רבי ינאי ולמאי קאמר לה?". ועל-פי הנ"ל יש לומר, שהתנא מלמדינו דבר זה כדי שלא יתעוררו אצל האדם ספיקות באמונה ח"ו:

מכיוון שבזמן הגלות אפשר לקבל חיות מהיכלות הקליפות, ומצד זה ראוי שחוטא יקבל השפעה ביתר שאת ויתר עוז, יוקשה לו: אנו רואים שבפועל אינו כן? ועל זה אומר התנא, ש"אין בידינו... משלוות הרשעים", והיינו, שטעם הדבר אמנם אין ידוע לנו.

(מהתוועדות שבת-קודש פרשת חיי-שרה תש"ל - לקו"ב לתניא (להר"י קארף) ח"ב עמ' קפה).


   

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)