שאלה: האם מותר להתרחץ בשבת במים קרים?
תשובה: חז"ל גזרו שלא לרחוץ את כל הגוף או את רובו במים חמים בשבת, מפני שהבלנים בבתי-המרחץ היו מכינים לפני כניסת השבת גחלים שיחממו את המים במשך השבת, ואסור לעשות כן, כדי שלא יבואו לחתות בגחלים בשבת עצמה. התירו לרחוץ במים חמים רק חלקים שהם מיעוט הגוף, אולם במים צוננים לא גזרו.
בעיקרון, מותר להתרחץ בנהר או בים, אלא שיש להיזהר: א) להתנגב היטב עם היציאה מהמים, כדי שלא לטלטל את המים שעליו; ב) שלא לשחות או להשיט שם חפצים; ג) שלא לסחוט את שערו בניגוב חזק. ומכיוון שרבים אינם יודעים להיזהר בכל זה, נתפשט המנהג במדינות אשכנז שלא לרחוץ כלל כל הגוף בשבת, אפילו במים צוננים (אך מתירים לטבול במקווה). הספרדים לא החמירו בזה.
גם לאשכנזים, הנוהגים שלא לרחוץ, להרבה דעות אין מקלחת כלולה במנהג זה. לכן לכתחילה יש להימנע ממנה, אבל כשהאדם מצטער מחום היום, יש להקל להתקלח במים קרים. כמו-כן יש לדון להקל כשרוחצים את מיעוט הגוף ולאחר מכן עוד מיעוט, עד שרוחצים את כולו, אם יש פסקי-זמן בין הרחיצות, עד שאינן נראות כהמשך אחד.
בשבת אין להשתמש בסבון מוצק אלא בנוזלי (והספרדים מקילים בזה בעת הצורך). יש מחמירים ואוסרים גם נוזלי, אלא אם-כן נתערב במים מערב-שבת, שאז אין חשש לכל הדעות. אסור להשתמש במטלית או בספוג, משום סחיטה. רבים מתירים לרחוץ את הראש או הזקן, ואינם רואים בכך סחיטה, ויש מחמירים. יש להיזהר לתת למים לטפטף מעט מהשיער, ולנגבו בעדינות, שלא ייסחט.
מקורות: או"ח סי' שכו: ב"ח ר"ס זה. שו"ע ס"א,ז,ח ומשנ"ב. שו"ע אדמו"ר הזקן ס"א וס"ו, פסקי תשובות ס"ק ד-ח, ילקוט יוסף ס"ג וסי"ב, וש"נ. ש"ש כהלכתה פי"ד סי"א-טז ובהערות. |
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:06
