שאלה: האם יש לברך לפני שתיית משקה בתוך הסעודה?
תשובה: מכיוון שאי-אפשר לאכילה בלא שתייה, נכללת השתייה בתוך הסעודה ונפטרת בברכתה. אין לברך על מים או משקה-קל בתוך הסעודה, גם אם שותים זאת להרוות צימאון ולא כדי להקל את האכילה.
גם אם האדם היה צמא קודם הסעודה ודחה את שתייתו לסעודה, ההנחה היא שדחייה זאת באה כדי שלא תזיק לו שתייה על קיבה ריקה, ואם-כן הסעודה נחשבת גורם לשתייה, ולכן נפטרת השתייה בברכת הלחם.
משקה משכר, במקומות קרים שנוהגים לשתותו בקביעות בתוך הסעודה - פטור מברכה תמיד. במקומות אחרים, אם שותה כדי לעורר תיאבון או כדי להפסיק בין דג לבשר - פטור מברכה. אולם אם דחה שתייתו לשעת הסעודה, או ששותה ('לחיים') לשם שמחה, לקינוח, או כדי לשפר את העיכול - חייב בברכה (אם לא בירך על המשקה הזה לפני הסעודה).
קפה או תה ששותים תמיד רק אחרי הארוחה, פטורים מברכה (ויש המסתפקים באלו, ומורים לברך תחילה על סוכרייה וכדומה כדי לפוטרם, כדעת המשנה ברורה. ויש מהספרדים המהדרים לעשות כך אפילו לשתיית מים).
כל האמור אינו חל על שתיית יין, שמפני חשיבותו לקידוש ולהבדלה קבעו לו ברכה גם בתוך הסעודה. אפילו מי ששותה את היין כדי לדלל את המאכל שבמעיים, חייב בברכה. אולם כשהאדם שתה יין לפני הסעודה (כמו בקידוש), ולא החליט שלא לשתות עוד – לא יברך על שתיית יין בתוך הסעודה.
מקורות: ראה ברכות מא,ב, ובראשונים. טושו"ע או"ח סי' קעד,ז ונו"כ, ושו"ע אדמו"ר הזקן א-ה. 'סדר ברכת הנהנין' פ"ד ה"ז-י וביאור הרב גרין, וש"נ. משנה ברורה סי' קעד ס"ק לא,לט וקצות השלחן בבדה"ש סו"ס מ. 'הערות וביאורים בהל' ברה"נ' עמ' 153-4, 'וזאת הברכה' (תשס"א) פ"ח, וש"נ. | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:06
