התחזקות ב'מבצע תורה' לקראת ראש-השנה תפעל חיזוק בכל שאר ה'מבצעים' * הרבי מנחה רב חב"די להוציא-לאור חיבור הלכתי על ראש-השנה * רב שני מקבל טלפון מהמזכירות בערב ראש-השנה עם תשובה לשאלה ששאל בשבועות
מאת הרב מרדכי-מנשה לאופר
נפתח בקטע ייחודי מתוך שיחה שנשא הרבי במוצאי שבת-קודש פרשת ניצבים תשל"ח (שיחות-קודש תשל"ח, כרך ג, עמ' 471-470):
אינני יודע איזה תוכניות מתכננים - הרי בהנוגע לעניינים שקשורים לגבאים, מכירת מקומות וכו', אינני מתערב, זה תפקידם; אך דבר פשוט הוא שלקריאת-התורה, מפטיר, תקיעות דמיושב יאפשרו לכולם להיכנס בלי הגבלה כלל, הן ביום ראשון של ראש-השנה הן ביום שני של ראש-השנה.
ודבר ברור הוא שכל הנכנסים יעשו זאת מתוך מנוחת הנפש ומנוחת הגוף, ללא כל דחיפות, וללא כל עניינים שהם היפך הסדר דקדושה וגם היפך הבלתי-סדר דקדושה.
נדרש אמנם ה"ענני במרחב י-ה" שמרחב העצמי נמשך למטה, למטה מעשרה טפחים - אבל עניין זה צריך להיות ללא דחיפות, וללא תפיסת מקומו של הזולת כו', שהרי "אין אדם נוגע" בדבר השייך לזולתו ובפרט שישנו מספיק מקום לכל אחד ולכולם, ולכן דבר פשוט הוא שיאפשרו לכולם להיכנס...
ועוד קודם קריאת התורה יהיה אפוא ה"מרחב" כאן למטה, ובאופן ש"משתחווים רווחים" - דבר שימהר וימשיך בקרוב ממש את "עשרה ניסים נעשו לאבותינו בבית-המקדש" כולל הנס ד"עומדים צפופים ומשתחווים רווחים" בקרוב ממש בביאת משיח-צדקנו.
הרקע לדברים: כזכור, בליל שמיני-עצרת של תחילת אותה שנה התרחש מאורע הלב אצל הרבי. המזכירים והגבאים שביקשו לשמור על בריאותו של הרבי התכוונו להטיל הגבלות מסויימות בכל הקשור להשתתפות הקהל בתפילות ובתקיעות. בעקבות זאת הביע הרבי, כאמור, את דעתו כי בזמני קריאת-התורה, מפטיר והתקיעות יוכלו הכול להיכנס ללא כל הגבלות.
להתכונן ל'מבצעי' תשרי
"יש לדאוג לכך שבראש-השנה יתקעו בשופר בכל המקומות שהרי 'מצוות היום בשופר'..." הזכיר הרבי בח"י באלול תשל"ח (שיחות-קודש תשל"ח, כרך ג, עמ' ג-418 ד-418).
וחזר על כך שוב במוצאי שבת פרשת ניצבים (שם, עמ' 470): "ובפרט בנוגע למבצעים הקשורים בחודש תשרי - החל מהמבצע הקשור בראש-השנה, לדאוג שכל אחד ואחת מישראל ישמע תקיעת-שופר, דבר שיהיה הכנה קרובה ל'תקע בשופר גדול לחרותנו'... 'והיה ביום ההוא ייתקע בשופר גדול', בקרוב ממש, בביאת משיח צדקנו".
בח"י באלול (שם) המשיך הרבי וציין גם "ועל-דרך זה בנוגע ליום-הקדוש, בנוגע לכל העניינים הדרושים ליום זה, ועל-דרך זה ד' מינים לזמן הסוכות 'זמן שמחתנו'...". והוסיף שיש להבטיח מראש פעילות מסודרת באופן של "תשועה ברוב יועץ" כך שהפעילות תקיף את כל בני ישראל בכל מקום שהם.
תלמוד-תורה כנגד כולם
בהתוועדות ח"י באלול תשל"ח (שיחות-קודש תשל"ח, כרך ג, עמ' 418-ג), כשהרבי ביקש להזכיר את המבצעים, הרי תיכף להזכרת "מבצע תורה", אמר:
ובנוגע לחודש תשרי ישנם ריבוי הלכות הצריכות הן בנוגע לראש-השנה, ליום-הכיפורים, ולעשרת-ימי-תשובה. ולאחר מכן - בנוגע לימי הסוכות, שמיני-עצרת ושמחת-תורה, כדי שיוכלו לקיים את כל אותן הלכות העומדות על הפרק - יש צורך ללומדן משך זמן לפני-זה... ועל-אחת-כמה-וכמה אם ישנו יהודי אחד בודד שלא ידוע לו כלל מכל זה - הרי בהתאם לכלל שכל יהודי הינו "עולם מלא" מובנת גודל ההשתדלות הנדרשת בענין "מבצע תורה"... שיהיה במעשה בפועל, כולל במצוות שהזמן גרמא: שבת, ראש-השנה, יום-הכיפורים, סוכות, שמיני-עצרת ושמחת-תורה וכו' ולכך דרושה השתדלות יתירה ומיוחדת בנוגע ל"מבצע תורה" ובדרך ממילא יתווסף כבר גם בשאר המבצעים...
"עשה חיבור על מועדים!"
בשנת תשמ"ח יצא-לאור הספר 'הליכות עולם - ראש-השנה', הכולל את דיני ומנהגי ימי חודש אלול וראש-השנה עפ"י מקורות חז"ל, פוסקים ראשונים ואחרונים עד פוסקי זמנינו. המחבר, הרב זאב-דוב סלונים רב מרכז העיר ירושלים וחבר בית-דין רבני חב"ד, מציג בראש הספר את ברכת הרבי וזה לשונה: "ויוציאו לאור בשעה טובה ומוצלחת מתוך הרחבה... להצלחה בכל הנ"ל ולבשורות טובות".
הספר מעוטר בהסכמות של גדולי ישראל. בהערת המחבר לאחד מהם (בעמ' יב) מספר המחבר: זכיתי לקבל (כ' שבט תשמ"ח) מכתב קודש מכ"ק אדמו"ר שליט"א מליובאוויטש, וממשמעות דבריו הק' - בין השאר - נראה שחוות-דעת-קודשו בעניין זה דלא כמו שכתב כבוד תורתו בפנים [=הכותב הנכבד שליט"א ביקש לערער על מקורו הטהור של מנהג אמירת "לדוד ה' אורי" מראש-חודש אלול עד הושענא-רבה].
אבל הסוד הגדול שמאחורי הספר הוא שהרבי בחר את נושא הספר. ומעשה שהיה כך היה:
הרב סלונים ביקש לערוך חיבור על דיני אבלות, מפני שהוא ראה זאת כצורך הציבור. כשהוא הציע את הרעיון לפני הרבי, הגיב הרבי ('כפר חב"ד', גיליון 749, עמ' 25): "ביי אונז מאכט מען נישט חיבורים אויף אבלות; מאך א חיבור אויף מועדים וימי שמחה" [=אצלנו אין עושים חיבורים על אבילות; עשה חיבור על מועדים וימי שמחה].
הדברים נאמרו ב'יחידות' שהתקיימה לאחר חג השבועות. כשהרב סלונים המשיך ושאל את הרבי על איזה מועד עליו לערוך חיבור, היה המענה: "הרי ראש-השנה מתקרב, תעשה חיבור על ראש-השנה...".
בהמשך אמר הרבי: "קיבלתי לאחרונה ספר מרב חשוב מארץ-ישראל וזה מצא חן בעיני, כי הספר שווה לכל נפש. זה מה שאני מצפה ממך".
ואכן, ספר הליכות-עולם נחלק לחמישה מדורים, כך שכל אחד מהציבור יכול ללמוד את הלכות החג לפי רמתו הוא. עם הדפסת הכרך הראשון עודדו הרבי להמשיך והוסיף:
והזריזות תשובח וזכות הרבים מסייעתו.
וכעבור זמן יצא כרך נוסף. כשדיווח הרב סלונים על הצלחת ההפצה, ענה הרבי:
אזעה"צ והזמ"ג [=אזכיר על הציון והזמן גרמא], יומא קא גרים (אפילו בשוק וכו').
מעשי ידי הקב"ה
שתי נקודות עיקריות ביקש הרבי בהתוועדות ליל ערב ראש-השנה, כ"ט באלול תשל"ג לפרסם (שיחות-קודש תשל"ג, כרך ב, עמ' 408):
א) כל אחד מישראל הוא "נצר מטעי מעשה ידי להתפאר" של הקב"ה, הנותן לו את כל הכוחות והכלים למלא תפקידו.
ב) ערב ראש-השנה הוא יום שבו ניתן להשלים את כל מה שהיה חסר בשנה החולפת, וזה כולל עשייה בג' העמודים - תורה, עבודה וגמ"ח ובמיוחד בצדקה, וכל זה באופן של תענוג.
טלפון בערב ראש-השנה
סח הרב מרדכי-שמואל אשכנזי, רבו של כפר-חב"ד:
כשהגיעו שלוחי הרבי לארצנו הקדושה, בשנת תשל"ו, התעוררה שאלה כיצד עליהם לנהוג בענין יום-טוב שני של גלויות - האם לחוג יומיים או רק יום אחד, כמנהג ארץ-ישראל. כשהייתי בחג השבועות (תשל"ו) ב'יחידות' שאלתי זאת את הרבי, אך לא קיבלתי תשובה. והנה, בערב ראש-השנה תשל"ז קיבלתי טלפון מה'מזכירות' ומסרו לי בשם הרבי שעל השלוחים לנהוג רק יום אחד של חג. | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:06
