אלכסנדר: "תפילת 'כל נדרי' כזאת לא התפללתי מימיי"
את הזוועות שחווה אלכסנדר ויינברג בימי השואה הוא מעדיף לשמור לעצמו. "יש דברים שאפילו לבניי ולנכדיי לא העזתי לספר", הוא אומר בקול חנוק מדמעות. קל לו הרבה יותר לספר על נקודות האור המעטות שהבליחו בתוך החושך הגדול.
בגיל 84 עדיין הוא משמש גבאי בית-הכנסת שארית-ישראל שברמת-גן. איש צלול, חביב ונמרץ להפליא. בשנה שעברה סיפר לרב בית-הכנסת, הרב בנימין קופרמן, על תפילת 'כל נדרי' בלתי-נשכחת שחווה באותם ימים. בערב יום-הכיפורים סיפר הרב את סיפורו מעל בימת בית-הכנסת וריגש את כל המתפללים.
כריך בעלטה
אלכסנדר נולד בעיירה סלומניקי שליד קרקוב. אחר-כך עברה משפחתו לקרקוב. לאחר פרוץ המלחמה נשלחו בני-המשפחה למחנה-הריכוז פלאשוב. באחת הסלקציות הראשונות הפריד מלאך המוות בינו ובין אביו, שאמנם היה בן ארבעים וארבע בלבד, אך בעיני הנאצי נחשב מבוגר מכדי לחיות. מפלאשוב נשלח אלכסנדר למחנה-הריכוז מטהאוזן, ושם שהה עד סוף המלחמה.
מדי בוקר היו הוא וחבריו מוסעים ברכבת להרים, כדי לכרות שם מנהרות שבהן אחסנו הגרמנים ציוד מלחמתי. "הדרך עברה במנהרה חשוכה, והיו רגעים שבהם השתררה ברכבת עלטה גמורה. פעם אחת, באותם רגעי חושך, תחבה יד אלמונית כריך לחיקי. לאחר מכן קלטתי שהיד שייכת לקצין אס-אס. מאז השתדלתי להימצא בנסיעות צמוד אליו, ואכן בכל פעם קיבלתי ממנו כריך. שתי פרוסות עם מרגרינה, שהיו בשבילי אוצר אמיתי".
מחזור על שק מלט
נראה שהקצין חיבב את אלכסנדר ואולי אף חיפש דרך לבטא רגש אנושי שפיעם בו. פעם אחרת עבר לידו ולחש, כאילו לעצמו: "אם רצונך להתעדכן בנעשה, תוכל לקחת את העיתון שעוטף את האוכל שלי". מאז נהג לזרוק את העיתון בקרבתו. "כך למדנו, אני וחבריי, על הנעשה בעולם ובחזיתות הלחימה", אומר אלכסנדר.
זה היה בערב יום-הכיפורים תש"ה. אלכסנדר וחבריו רצו מאוד להתפלל בלילה את תפילת 'כל נדרי'. במהלך היממה הקודמת כתבו קטעים שזכרו בעל-פה מתפילת היום הקדוש, על פיסות נייר שגזרו משקי-המלט.
"הקאפו שלנו היה אוסטרי מווינה, אסיר פוליטי בעצמו, שלא שנא יהודים. סיפרנו לו שבלילה יחול היום הקדוש לנו וביקשנו את הסכמתו להתפלל. סוכם שנתכנס בתוך המנהרה, והוא יישאר בפתח, כדי להזהיר אותנו מפני הגרמנים. התכנסנו לתפילת 'כל נדרי', ולמזלנו הגרמנים לא הופיעו.
'כל נדרי' במנהרה
"אפילו עכשיו, כשאני נזכר באותה תפילה, בשרי נעשה חידודין-חידודין. כארבעים יהודים מתחת לאדמה, מושפלים, מפוחדים ובקושי נושמים – שואלים רשות 'להתפלל עם העבריינים' ומבקשים 'ונסלח לכל עדת בני-ישראל'. זאת הייתה תפילה 'ממעמקים' בכל המובנים. תפילת 'כל נדרי' כזאת לא התפללתי מימיי, לא בשנים שקדמו לה ולא בכל אלה שבאו לאחריה".
בשנת תש"ח עלה אלכסנדר לארץ וזכה להקים כאן משפחה עם רעייתו, אף היא ניצולת שואה, ילידת לודז'. יש להם ילדים ונכדים ו"הרבה נחת". לאורך ימים ושנים טובות. | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:06
